סגירת מעגל כואבת: רן גווילי הובא לקבר ישראל לאחר מבצע מורכב בעזה


לאחר חודשים ארוכים של חוסר ודאות ותקווה שנאחזה גם כשנדמה היה שאין לה על מה להישען, הובא אתמול רן גואילי ז״ל לקבר ישראל. גווילי, בן 24 במותו, היה החטוף האחרון שגורלו לא הוברר עד תום, וסמל למאבק המתמשך להשבת כלל החטופים והחללים.

בריאיון לאלי ביתאן בכאן מורשת תיארה דודתו, הראל פלחצ’ינסקי, תחושות מעורבות עם קבלת הבשורה: “מצד אחד יש הקלה שסוף סוף רני חזר הביתה. מצד שני – קבר ישראל. קיווינו, אפילו לסיכוי הקטן ביותר, שהוא יחזור על הרגליים. זה לא קרה, והלב נשבר”.

לדבריה, אף שהמשפחה ידעה כבר בינואר 2024 על האפשרות שרן איננו בין החיים, היא המשיכה להיאחז בתקווה: “עם ישראל כולו נאחז איתנו. וכשהוא חוזר – זה עצב גדול, כי זה לא חיבוק, זה לוויה”.

פלחצ’ינסקי סיפרה על הרגע שבו הבינה שגופתו אותרה: “טלפון באמצע יום עבודה – ‘תפתחי חדשות’. זה היה שוק מוחלט. לא שלא הייתה הכנה נפשית, אבל אחרי כל כך הרבה אכזבות, אתה לא מאמין שזה באמת קורה”.

היא הדגישה את האמון המלא של המשפחה בכוחות הביטחון: “ידענו שצה״ל והשב״כ לא שקטים. עשו עבודה מאומצת, והאמנו בהם לכל אורך הדרך”. לדבריה, העובדה שחיילי צה״ל הם שאיתרו את רן ולא חמאס, היא בעלת משמעות עמוקה עבור המשפחה.

בהמשך שיתפה בדמותו של רן: “ילד חייכן, שובב, מלא אהבה. כולם אהבו אותו. מחובר לטבע, לאדמה, סקרן, חכם, כזה שרוצה להבין הכול – פוליטיקה, היסטוריה, חיים”. לדבריה, הבחירה שלו לשרת ולתרום לא הייתה מקרית: “זה היה הייעוד שלו”.

על התמודדות המשפחה אמרה: “אנחנו משפחה מאוחדת וחזקה. טלי, אמא של רן, היא אשת ברזל. אתמול אמרתי לה – עכשיו מותר לבכות. והיא ענתה: אני משחררת בדרך אחרת”.

פלחצ’ינסקי סיכמה במסר של אחדות: “המורשת של רני היא אהבה ואחדות. אין ימין ושמאל. כולם שווים. זה הנשק הסודי שלנו כעם – ואף אויב לא יכול לנצח אותו”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

סגירת מעגל כואבת: רן גווילי הובא לקבר ישראל לאחר מבצע מורכב בעזה
 לאחר חודשים ארוכים של חוסר ודאות ותקווה שנאחזה גם כשנדמה היה שאין לה על מה להישען, הובא אתמול רן גואילי ז״ל לקבר ישראל. גווילי, בן 24 במותו, היה החטוף האחרון שגורלו לא הוברר עד תום, וסמל למאבק המתמשך להשבת כלל החטופים והחללים.
בריאיון לאלי ביתאן בכאן מורשת תיארה דודתו, הראל פלחצ&rsquo;ינסקי, תחושות מעורבות עם קבלת הבשורה: &ldquo;מצד אחד יש הקלה שסוף סוף רני חזר הביתה. מצד שני &ndash; קבר ישראל. קיווינו, אפילו לסיכוי הקטן ביותר, שהוא יחזור על הרגליים. זה לא קרה, והלב נשבר&rdquo;.
לדבריה, אף שהמשפחה ידעה כבר בינואר 2024 על האפשרות שרן איננו בין החיים, היא המשיכה להיאחז בתקווה: &ldquo;עם ישראל כולו נאחז איתנו. וכשהוא חוזר &ndash; זה עצב גדול, כי זה לא חיבוק, זה לוויה&rdquo;.
פלחצ&rsquo;ינסקי סיפרה על הרגע שבו הבינה שגופתו אותרה: &ldquo;טלפון באמצע יום עבודה &ndash; &lsquo;תפתחי חדשות&rsquo;. זה היה שוק מוחלט. לא שלא הייתה הכנה נפשית, אבל אחרי כל כך הרבה אכזבות, אתה לא מאמין שזה באמת קורה&rdquo;.
היא הדגישה את האמון המלא של המשפחה בכוחות הביטחון: &ldquo;ידענו שצה״ל והשב״כ לא שקטים. עשו עבודה מאומצת, והאמנו בהם לכל אורך הדרך&rdquo;. לדבריה, העובדה שחיילי צה״ל הם שאיתרו את רן ולא חמאס, היא בעלת משמעות עמוקה עבור המשפחה.
בהמשך שיתפה בדמותו של רן: &ldquo;ילד חייכן, שובב, מלא אהבה. כולם אהבו אותו. מחובר לטבע, לאדמה, סקרן, חכם, כזה שרוצה להבין הכול &ndash; פוליטיקה, היסטוריה, חיים&rdquo;. לדבריה, הבחירה שלו לשרת ולתרום לא הייתה מקרית: &ldquo;זה היה הייעוד שלו&rdquo;.
על התמודדות המשפחה אמרה: &ldquo;אנחנו משפחה מאוחדת וחזקה. טלי, אמא של רן, היא אשת ברזל. אתמול אמרתי לה &ndash; עכשיו מותר לבכות. והיא ענתה: אני משחררת בדרך אחרת&rdquo;.
פלחצ&rsquo;ינסקי סיכמה במסר של אחדות: &ldquo;המורשת של רני היא אהבה ואחדות. אין ימין ושמאל. כולם שווים. זה הנשק הסודי שלנו כעם &ndash; ואף אויב לא יכול לנצח אותו&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר