מאוסף של עשרות אלפי הגדות בספרייה הלאומית ועד כתמי היין על כתבי היד העתיקים – כך התפתחה ההגדה מימי הביניים לספר הנפוץ ביותר במסורת היהודית.

בימים הקרובים יושק בכאן מורשת פרויקט מיוחד לסקירת הגדות של פסח שיצאו בשנים האחרונות. במסגרת הפרויקט צפויים להיסקר קרוב למאה הגדות חדשות שנדפסו בשנתיים-שלוש האחרונות בלבד – עדות למסורת חיה ומתחדשת. למרות שהחוקר ישעיהו תשבי העריך בעבר כי קיימות כ־500 הגדות, כיום ברור כי המספר גדול בהרבה ומגיע לאלפים רבים.

מי שמחזיק באחד האוספים הגדולים בעולם של הגדות הוא אוסף היהדות של הספרייה הלאומית. הרב ד״ר חיים נריה, מאוצרי האוסף, מספר לאלי ביתאן  כי בספרייה מצויות עשרות אלפי הגדות – מימי הביניים ועד ימינו – בכשלושים שפות שונות, החל בעברית ושפות יהודיות מסורתיות ועד שפות כמו פינית, אפריקאנס ופשטו. לצד ההגדות המסורתיות ניתן למצוא גם גרסאות לא שגרתיות, כמו הגדות של קיבוצים או תנועות פוליטיות שניסו לעצב מחדש את סיפור יציאת מצרים.

מן המשנה אל הספר המודפס

שורשי נוסח ההגדה מצויים כבר במשנה במסכת פסחים, שם מופיעים יסודות הסיפור והמצוות של ליל הסדר. בתקופת הגאונים החלו להופיע נוסחים מגובשים יותר של ההגדה, כמו זו שבסידורו של רב עמרם גאון והנוסח המופיע בסידור רב סעדיה גאון. גם הרמב״ם כלל את נוסח ההגדה בתוך הלכות חמץ ומצה במשנה תורה.

עם זאת, במשך זמן רב ההגדה לא הייתה ספר עצמאי. היא הופיעה כחלק מסידורים ומחזורי תפילה, ולעיתים אף נקראה בציבור על ידי אדם שעבר מבית לבית והקריא את נוסח ההגדה למי שלא החזיק עותק משלו.

ההגדות הראשונות והמאוירות

כבר בימי הביניים הופיעו הגדות מאוירות ייחודיות. אחת המפורסמות שבהן היא הגדת ראשי הציפורים, כתב יד אשכנזי מוקדם שבו הדמויות מצוירות עם ראשי ציפורים – כנראה כדי להימנע מציור פנים אנושיות. הגדות כאלה היו לרוב נחלתם של בעלי אמצעים.

עדות מרגשת לשימוש בפועל בהגדות העתיקות נמצאת דווקא בפרט קטן: כתמי יין. על רבים מכתבי היד המפוארים ניכרים סימני טיפות יין, עדות לכך שהספרים שימשו באמת בליל הסדר סביב שולחן המשפחה.

המהפכה של הדפוס

אחד הפריטים הייחודיים באוסף הספרייה הלאומית הוא העותק היחיד ששרד של ההגדה המודפסת הראשונה בעולם. היא נדפסה בספרד או בפורטוגל לפני גירוש ספרד, על ידי סבו של רבי שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט “לכה דודי”. הדפסת ההגדה הייתה מהפכה: לראשונה יכלו משפחות רבות להחזיק עותק אישי של הטקסט.

הגדות עם סיפור דרמטי משלהן

ישנן הגדות שגורלן ההיסטורי לא פחות דרמטי מהסיפור המופיע בהן. כך למשל הגדת רוטשילד, כתב יד מאויר מהמאה ה-15. במהלך מלחמת העולם השנייה היא נשדדה בידי הנאצים. לאחר המלחמה הגיעה לארצות הברית והורשה לאוניברסיטת ייל, עד שחוקר אמנות זיהה בשנות ה-80 כי מדובר ביצירה שנגנבה ממשפחת רוטשילד. ההגדה הוחזרה למשפחה, שתרמה אותה לספרייה הלאומית.

גם הגדת וולף עברה מסלול דומה. היא נכתבה בתקופת המגפה השחורה במאה ה-14 על ידי הסופר יעקב בן שלמה, שאיבד במהלך אותה מגפה שלושה מילדיו. החוויה האישית הקשה השפיעה על כתיבתו, והוא אף ביטא בהגדתו הזדהות מסוימת עם סבלם של המצרים במכת הדבר. גם כתב יד זה נשדד בידי הנאצים, התגלגל בין אספנים ותערוכות, ולבסוף הושב לספרייה הלאומית בירושלים.

הספר העממי ביותר במסורת היהודית

לדברי נריה, לצד התנ״ך והסידור, ההגדה היא ככל הנראה הספר היהודי המודפס ביותר בעולם. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בטקסט שמחבר בין סיפור, הלכה, שירה ומשפחה – ונקרא מדי שנה סביב שולחן הסדר.

ובכל זאת, יש פרדוקס קטן: למרות שיצאו אינספור פירושים והגדות עבות ומפורטות, בליל הסדר עצמו לרוב אין זמן לעיין בהן. בין קריאת הסיפור, השירה, השאלות והמנהגים, רוב המשפחות מסתפקות בנוסח הבסיסי – והפרשנים הרבים ממתינים לשאר ימות השנה.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

מאוסף של עשרות אלפי הגדות בספרייה הלאומית ועד כתמי היין על כתבי היד העתיקים &ndash; כך התפתחה ההגדה מימי הביניים לספר הנפוץ ביותר במסורת היהודית.
בימים הקרובים יושק בכאן מורשת פרויקט מיוחד לסקירת הגדות של פסח שיצאו בשנים האחרונות. במסגרת הפרויקט צפויים להיסקר קרוב למאה הגדות חדשות שנדפסו בשנתיים-שלוש האחרונות בלבד &ndash; עדות למסורת חיה ומתחדשת. למרות שהחוקר ישעיהו תשבי העריך בעבר כי קיימות כ־500 הגדות, כיום ברור כי המספר גדול בהרבה ומגיע לאלפים רבים.
מי שמחזיק באחד האוספים הגדולים בעולם של הגדות הוא אוסף היהדות של הספרייה הלאומית. הרב ד״ר חיים נריה, מאוצרי האוסף, מספר לאלי ביתאן&nbsp; כי בספרייה מצויות עשרות אלפי הגדות &ndash; מימי הביניים ועד ימינו &ndash; בכשלושים שפות שונות, החל בעברית ושפות יהודיות מסורתיות ועד שפות כמו פינית, אפריקאנס ופשטו. לצד ההגדות המסורתיות ניתן למצוא גם גרסאות לא שגרתיות, כמו הגדות של קיבוצים או תנועות פוליטיות שניסו לעצב מחדש את סיפור יציאת מצרים.
מן המשנה אל הספר המודפס
שורשי נוסח ההגדה מצויים כבר במשנה במסכת פסחים, שם מופיעים יסודות הסיפור והמצוות של ליל הסדר. בתקופת הגאונים החלו להופיע נוסחים מגובשים יותר של ההגדה, כמו זו שבסידורו של רב עמרם גאון והנוסח המופיע בסידור רב סעדיה גאון. גם הרמב״ם כלל את נוסח ההגדה בתוך הלכות חמץ ומצה במשנה תורה.
עם זאת, במשך זמן רב ההגדה לא הייתה ספר עצמאי. היא הופיעה כחלק מסידורים ומחזורי תפילה, ולעיתים אף נקראה בציבור על ידי אדם שעבר מבית לבית והקריא את נוסח ההגדה למי שלא החזיק עותק משלו.
ההגדות הראשונות והמאוירות
כבר בימי הביניים הופיעו הגדות מאוירות ייחודיות. אחת המפורסמות שבהן היא הגדת ראשי הציפורים, כתב יד אשכנזי מוקדם שבו הדמויות מצוירות עם ראשי ציפורים &ndash; כנראה כדי להימנע מציור פנים אנושיות. הגדות כאלה היו לרוב נחלתם של בעלי אמצעים.
עדות מרגשת לשימוש בפועל בהגדות העתיקות נמצאת דווקא בפרט קטן: כתמי יין. על רבים מכתבי היד המפוארים ניכרים סימני טיפות יין, עדות לכך שהספרים שימשו באמת בליל הסדר סביב שולחן המשפחה.
המהפכה של הדפוס
אחד הפריטים הייחודיים באוסף הספרייה הלאומית הוא העותק היחיד ששרד של ההגדה המודפסת הראשונה בעולם. היא נדפסה בספרד או בפורטוגל לפני גירוש ספרד, על ידי סבו של רבי שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט &ldquo;לכה דודי&rdquo;. הדפסת ההגדה הייתה מהפכה: לראשונה יכלו משפחות רבות להחזיק עותק אישי של הטקסט.
הגדות עם סיפור דרמטי משלהן
ישנן הגדות שגורלן ההיסטורי לא פחות דרמטי מהסיפור המופיע בהן. כך למשל הגדת רוטשילד, כתב יד מאויר מהמאה ה-15. במהלך מלחמת העולם השנייה היא נשדדה בידי הנאצים. לאחר המלחמה הגיעה לארצות הברית והורשה לאוניברסיטת ייל, עד שחוקר אמנות זיהה בשנות ה-80 כי מדובר ביצירה שנגנבה ממשפחת רוטשילד. ההגדה הוחזרה למשפחה, שתרמה אותה לספרייה הלאומית.
גם הגדת וולף עברה מסלול דומה. היא נכתבה בתקופת המגפה השחורה במאה ה-14 על ידי הסופר יעקב בן שלמה, שאיבד במהלך אותה מגפה שלושה מילדיו. החוויה האישית הקשה השפיעה על כתיבתו, והוא אף ביטא בהגדתו הזדהות מסוימת עם סבלם של המצרים במכת הדבר. גם כתב יד זה נשדד בידי הנאצים, התגלגל בין אספנים ותערוכות, ולבסוף הושב לספרייה הלאומית בירושלים.
הספר העממי ביותר במסורת היהודית
לדברי נריה, לצד התנ״ך והסידור, ההגדה היא ככל הנראה הספר היהודי המודפס ביותר בעולם. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בטקסט שמחבר בין סיפור, הלכה, שירה ומשפחה &ndash; ונקרא מדי שנה סביב שולחן הסדר.
ובכל זאת, יש פרדוקס קטן: למרות שיצאו אינספור פירושים והגדות עבות ומפורטות, בליל הסדר עצמו לרוב אין זמן לעיין בהן. בין קריאת הסיפור, השירה, השאלות והמנהגים, רוב המשפחות מסתפקות בנוסח הבסיסי &ndash; והפרשנים הרבים ממתינים לשאר ימות השנה.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;