לקראת פסח  ולרגל הוצאת ספרו מספר קופרשטיין לבני טיטלבוים בכאן מורשת על רגעי הרעב והפחד בשבי, על הכוח מהאמונה ומהמשפחה – ועל ההתרגשות לחגוג השנה בבית

בר קופרשטיין, שורד שבי ומחבר הספר החדש  "לא נשבר", מתאר בראיון מרגש את ההתמודדות עם ימי השבי ואת המשמעות החדשה שקיבלה עבורו המילה חירות – דווקא לקראת חג הפסח.

קופרשטיין, ששימש כסגן קב"ט במסיבת הנובה ב־7 באוקטובר, מספר כי מהרגע הראשון של המתקפה ניסה יחד עם חבריו להגן על המשתתפים:
“לא היה לנו באמת איך להילחם – לא נשק ולא היערכות לכמות כזו של מחבלים. אבל עשינו כל מה שאפשר, והצלחנו להציל אלפים”.

בהמשך הוא נחטף, ושהה בשבי במשך תקופה ממושכת. “זה לא פשוט”, הוא מודה. “יש המון טריגרים ומחשבות, אבל אני לא נותן להם לנצח אותי. אני משתדל להמשיך בשגרה”.

“בשבי מבינים מה באמת חשוב”

לקראת פסח, קופרשטיין חוזר לשנה שעברה – אז עוד היה בשבי:
“ידעתי בערך שזה זמן של חג, אבל לא באמת חגגתי. יש תחושת מועקה – שאתה שם, לא בבית עם המשפחה”.

השנה, לדבריו, החוויה שונה לחלוטין:
“סוף סוף אני אחגוג את חג החירות בבית עם המשפחה. זה מרגש מאוד”.

האמונה שהחזיקה – גם ברגעים הקשים

אחד הדברים המרכזיים שעזרו לו לשרוד, הוא מספר, הייתה האמונה:
“הייתי מדבר עם בורא עולם, מבקש סימנים ותקווה. לפעמים ביקשתי חדשות טובות – והן הגיעו. ביקשתי כוח לבקש אוכל, גם כשזה היה מסוכן – וקיבלתי”.

הוא מתאר גם את הסיכון שבבקשות הפשוטות ביותר:
“אמרו לי שאם אבקש שוב אוכל – לא יודעים מה יקרה לי. אבל הייתי מבקש, כי הייתי רעב וגם החברים שלי”.

“הבן שלי לא בידיים שלך – אלא בידיים של בורא עולם”

אחד הרגעים המטלטלים ביותר, לדבריו, היה כאשר שמע על שיחה בין אימו למחבל:
“הוא אמר לה – הבן שלך בידיים שלי. והיא ענתה לו: הבן שלי בידיים של בורא עולם – וגם אתה בידיים שלו. הוא היה בשוק ואמר לה: כל הכבוד, גברת”.

החיים שאחרי: יותר אמונה, יותר הכרת תודה

מאז שחזר, קופרשטיין מספר על שינוי עמוק:
“אני הרבה יותר מעריך את החיים. משתדל לשמור שבת, להניח תפילין – דברים שפעם לא הקפדתי עליהם”.

לדבריו, האמונה לא נשארה רק בשבי – אלא ממשיכה להוביל אותו גם בחיים החופשיים.

מסר של חירות

לקראת החג הוא מבקש להעביר מסר לציבור:
“לא משנה כמה קשה – תגידו תודה שיש לכם את הזכות לחגוג עם המשפחה. לי זה לא היה שנה שעברה”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: כריכת הספר-״בר קופרשטיין -לא נשבר״

לקראת פסח&nbsp; ולרגל הוצאת ספרו מספר קופרשטיין לבני טיטלבוים בכאן מורשת על רגעי הרעב והפחד בשבי, על הכוח מהאמונה ומהמשפחה &ndash; ועל ההתרגשות לחגוג השנה בבית
בר קופרשטיין, שורד שבי ומחבר הספר החדש&nbsp; "לא נשבר", מתאר בראיון מרגש את ההתמודדות עם ימי השבי ואת המשמעות החדשה שקיבלה עבורו המילה חירות &ndash; דווקא לקראת חג הפסח.
קופרשטיין, ששימש כסגן קב"ט במסיבת הנובה ב־7 באוקטובר, מספר כי מהרגע הראשון של המתקפה ניסה יחד עם חבריו להגן על המשתתפים: &ldquo;לא היה לנו באמת איך להילחם &ndash; לא נשק ולא היערכות לכמות כזו של מחבלים. אבל עשינו כל מה שאפשר, והצלחנו להציל אלפים&rdquo;.
בהמשך הוא נחטף, ושהה בשבי במשך תקופה ממושכת. &ldquo;זה לא פשוט&rdquo;, הוא מודה. &ldquo;יש המון טריגרים ומחשבות, אבל אני לא נותן להם לנצח אותי. אני משתדל להמשיך בשגרה&rdquo;.
&ldquo;בשבי מבינים מה באמת חשוב&rdquo;
לקראת פסח, קופרשטיין חוזר לשנה שעברה &ndash; אז עוד היה בשבי: &ldquo;ידעתי בערך שזה זמן של חג, אבל לא באמת חגגתי. יש תחושת מועקה &ndash; שאתה שם, לא בבית עם המשפחה&rdquo;.
השנה, לדבריו, החוויה שונה לחלוטין: &ldquo;סוף סוף אני אחגוג את חג החירות בבית עם המשפחה. זה מרגש מאוד&rdquo;.
האמונה שהחזיקה &ndash; גם ברגעים הקשים
אחד הדברים המרכזיים שעזרו לו לשרוד, הוא מספר, הייתה האמונה: &ldquo;הייתי מדבר עם בורא עולם, מבקש סימנים ותקווה. לפעמים ביקשתי חדשות טובות &ndash; והן הגיעו. ביקשתי כוח לבקש אוכל, גם כשזה היה מסוכן &ndash; וקיבלתי&rdquo;.
הוא מתאר גם את הסיכון שבבקשות הפשוטות ביותר: &ldquo;אמרו לי שאם אבקש שוב אוכל &ndash; לא יודעים מה יקרה לי. אבל הייתי מבקש, כי הייתי רעב וגם החברים שלי&rdquo;.
&ldquo;הבן שלי לא בידיים שלך &ndash; אלא בידיים של בורא עולם&rdquo;
אחד הרגעים המטלטלים ביותר, לדבריו, היה כאשר שמע על שיחה בין אימו למחבל: &ldquo;הוא אמר לה &ndash; הבן שלך בידיים שלי. והיא ענתה לו: הבן שלי בידיים של בורא עולם &ndash; וגם אתה בידיים שלו. הוא היה בשוק ואמר לה: כל הכבוד, גברת&rdquo;.
החיים שאחרי: יותר אמונה, יותר הכרת תודה
מאז שחזר, קופרשטיין מספר על שינוי עמוק: &ldquo;אני הרבה יותר מעריך את החיים. משתדל לשמור שבת, להניח תפילין &ndash; דברים שפעם לא הקפדתי עליהם&rdquo;.
לדבריו, האמונה לא נשארה רק בשבי &ndash; אלא ממשיכה להוביל אותו גם בחיים החופשיים.
מסר של חירות
לקראת החג הוא מבקש להעביר מסר לציבור: &ldquo;לא משנה כמה קשה &ndash; תגידו תודה שיש לכם את הזכות לחגוג עם המשפחה. לי זה לא היה שנה שעברה&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: כריכת הספר-״בר קופרשטיין -לא נשבר״