כאן מורשת

חובש

"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי

הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.

לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.

יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.

במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.

לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.

עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.

כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.

בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

"הבגרות היא שורש הרע של מערכת החינוך"; במקום בחינות ופסיכומטרי מציע פרופ' חנן יניב להפוך את כיתה י"ב לשנת לימודים אקדמית פתוחה, לצד מסלולים מקצועיים ושירות לאומי
הצעתן של כמה מפלגות לבטל את כיתה י"ב מעוררת דיון ציבורי רחב. בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת הציג פרופ' חנן יניב ממכללת קיי תפיסה מרחיקת לכת, שלפיה יש לבטל לא רק את כיתה י"ב במתכונתה הנוכחית, אלא גם את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.
לדבריו, במקום שיטת הסינון הקיימת יש לאמץ מודל של "קבלה פתוחה" (Open Admission): כל מי שמעוניין בלימודים אקדמיים יוכל ללמוד במהלך כיתה י"ב קורסים ברמה אקדמית. מי שיעמוד בהצלחה בדרישות השנה הראשונה יתקבל בהמשך ללימודים גבוהים, ללא צורך בבגרות או בפסיכומטרי.
יניב תקף בחריפות את בחינות הבגרות וטען כי הן "שורש הרע של מערכת החינוך", משום שהן מקבעות הוראה המבוססת על מקצועות נפרדים, שינון ולחץ של מבחנים. לדבריו, העולם המודרני כבר עבר ללמידה אינטגרטיבית, כדוגמת גישת STEM, המשלבת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, ולעיתים גם אמנות (STEAM), בעוד שהבינה המלאכותית משנה מן היסוד את הדרך שבה אנשים ניגשים לידע.
במקום להתמקד בשינון חומר לבחינות, סבור יניב כי מערכת החינוך צריכה לטפח מיומנויות חברתיות, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית והבנת העולם.
לשאלת המראיין כיצד ניתן יהיה לסנן מועמדים למסלולים מבוקשים כמו רפואה או הנדסה, השיב יניב כי הסינון יתבצע באמצעות ההצלחה בשנת הלימודים האקדמית הראשונה, ולא באמצעות מבחני כניסה.
עוד הציע להפוך את כיתה י"ב למסגרת גמישה שתציע מסלולים מגוונים: מסלול אקדמי, מסלול מקצועי, מסלול שירות לאומי ואפשרויות נוספות, בהתאם לכישוריו ולרצונותיו של כל תלמיד.
כדוגמה ללמידה משמעותית סיפר על נכדתו, שסיימה מגמת תיאטרון. לדבריו, תהליך העבודה והפקת ההצגה העניקו לה ידע וניסיון עמוקים הרבה יותר מאשר למידה למבחן בגרות. הוא הוסיף כי גם פעילות בתנועת נוער, כמו בניית מתקנים בצופים, מייצרת למידה אמיתית הנובעת מהתנסות ולא מהכנה למבחנים.
בסיום הריאיון שיתף יניב בסיפורו האישי. לאחר שנשר מבית הספר התיכון בישראל, הגיע לניו יורק והתקבל ללימודים במסגרת מודל של קבלה פתוחה. לדבריו, ההזדמנות שקיבל שינתה את חייו והובילה אותו לקריירה אקדמית, ולכן הוא מאמין שיש לאפשר הזדמנות דומה גם לצעירים בישראל.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

 ביטול כיתה י"ב והבגרויות? פרופ' חנן יניב מציע מהפכה במערכת החינוך

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל 

מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן 

מתוך 'הבוקר'

ה באלול תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל&nbsp;
מרצה לתנ"ך וזמר עברי אונ' בר אילן&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ה באלול תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

שיר בפרשה - יש כמוני מיליונים - זהו זה ! 

אמנון סופרין התייחס למגעים בין ארה"ב לחמאס וטען כי הארגון אינו מתכוון להתפרק מנשקו אלא מנסה להשיג הישגים במשא ומתן. לדבריו, גם בלבנון חיזבאללה אינו מחויב להסדרים, ובזירה האיראנית טהרן מגבירה את ביטחונה ופועלת מול ארה"ב מעמדת כוח.

תת-אלוף (מיל') אמנון סופרין, לשעבר בכיר במוסד ומפקד חיל מודיעין השדה, התייחס  בשיחה עם בני טיטלבוים בכאן מורשת להתפתחויות האחרונות בזירות עזה, לבנון ואיראן, והעריך כי חמאס אינו מתכוון לוותר על נשקו למרות המגעים המדיניים.

לדבריו, עצם הפגישה בין השליח האמריקני לבין בכירי חמאס, ובראשם ח'אלד אל-חיה, מעניקה לארגון לגיטימציה מסוימת. עם זאת, הוא סבור כי מטרת חמאס היא למשוך זמן ולהשיג הישגים במסגרת המשא ומתן, ולא להתפרק מנשקו. סופרין הוסיף כי ייתכן שיוסכם על הוצאת הנשק הכבד מרצועת עזה, אך לא על פירוק מלא של יכולות הארגון.

בהתייחס לעמדת ישראל אמר סופרין כי לפי הפרסומים קיימת הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין השליח האמריקני שלא תהיה נסיגה מהקו הצהוב עד לפירוז מלא של הרצועה והוצאת אמצעי הלחימה ממנה.

על המצב הביטחוני בדרום ציין כי הירידה המשמעותית בירי הרקטות לעבר יישובי העוטף נובעת בעיקר מהידלדלות מלאי הרקטות של חמאס ומהחשש שלו מתגובה ישראלית חריפה. לדבריו, לארגון עדיין קיימות יכולות מסוימות, אך הוא שומר אותן למצבי קיצון.

בזירה הצפונית העריך סופרין כי חיזבאללה אינו מחויב למגעים המדיניים וממשיך לבחון את ישראל באמצעות חיכוכים לאורך הגבול. לדבריו, הארגון נהנה מהכוונה איראנית ואינו מתכוון לוותר על כוחו הצבאי, בעוד שלצבא לבנון אין יכולת ממשית לפרק אותו מנשקו.

גם בסוגיה האיראנית העריך סופרין כי המשבר רחוק מסיום. לדבריו, איראן מגלה ביטחון גובר מול ארצות הברית, במיוחד על רקע שליטתה במרחב מצרי הורמוז והצהרותיה כי תעבור ממצב הגנתי למצב התקפי אם תידרש לכך. הוא הוסיף כי למרות הלחצים הבינלאומיים, בידי איראן מלאי אמצעי לחימה משמעותי, שלדבריו נתמך גם בסיוע חיצוני.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

אמנון סופרין התייחס למגעים בין ארה"ב לחמאס וטען כי הארגון אינו מתכוון להתפרק מנשקו אלא מנסה להשיג הישגים במשא ומתן. לדבריו, גם בלבנון חיזבאללה אינו מחויב להסדרים, ובזירה האיראנית טהרן מגבירה את ביטחונה ופועלת מול ארה"ב מעמדת כוח.
תת-אלוף (מיל') אמנון סופרין, לשעבר בכיר במוסד ומפקד חיל מודיעין השדה, התייחס&nbsp; בשיחה עם בני טיטלבוים בכאן מורשת להתפתחויות האחרונות בזירות עזה, לבנון ואיראן, והעריך כי חמאס אינו מתכוון לוותר על נשקו למרות המגעים המדיניים.
לדבריו, עצם הפגישה בין השליח האמריקני לבין בכירי חמאס, ובראשם ח'אלד אל-חיה, מעניקה לארגון לגיטימציה מסוימת. עם זאת, הוא סבור כי מטרת חמאס היא למשוך זמן ולהשיג הישגים במסגרת המשא ומתן, ולא להתפרק מנשקו. סופרין הוסיף כי ייתכן שיוסכם על הוצאת הנשק הכבד מרצועת עזה, אך לא על פירוק מלא של יכולות הארגון.
בהתייחס לעמדת ישראל אמר סופרין כי לפי הפרסומים קיימת הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין השליח האמריקני שלא תהיה נסיגה מהקו הצהוב עד לפירוז מלא של הרצועה והוצאת אמצעי הלחימה ממנה.
על המצב הביטחוני בדרום ציין כי הירידה המשמעותית בירי הרקטות לעבר יישובי העוטף נובעת בעיקר מהידלדלות מלאי הרקטות של חמאס ומהחשש שלו מתגובה ישראלית חריפה. לדבריו, לארגון עדיין קיימות יכולות מסוימות, אך הוא שומר אותן למצבי קיצון.
בזירה הצפונית העריך סופרין כי חיזבאללה אינו מחויב למגעים המדיניים וממשיך לבחון את ישראל באמצעות חיכוכים לאורך הגבול. לדבריו, הארגון נהנה מהכוונה איראנית ואינו מתכוון לוותר על כוחו הצבאי, בעוד שלצבא לבנון אין יכולת ממשית לפרק אותו מנשקו.
גם בסוגיה האיראנית העריך סופרין כי המשבר רחוק מסיום. לדבריו, איראן מגלה ביטחון גובר מול ארצות הברית, במיוחד על רקע שליטתה במרחב מצרי הורמוז והצהרותיה כי תעבור ממצב הגנתי למצב התקפי אם תידרש לכך. הוא הוסיף כי למרות הלחצים הבינלאומיים, בידי איראן מלאי אמצעי לחימה משמעותי, שלדבריו נתמך גם בסיוע חיצוני.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

חובש

כאן מורשת

Social links

Recent clips