יו״ר הארגון, ישראל גפנר, טוען כי אם בוטל שיקול הדעת של צה״ל כלפי בני ישיבות – יש להחיל דין שווה גם על ערבים, פציפיסטים ובעלי שירות מקוצר: „אי אפשר לפרק רק סעיף אחד ולהשאיר את כל היתר על כנם“

יו״ר ארגון "אמת ליעקב", ישראל גפנר, בראיון עם אלי ביתאן בכאן מורשת, מציג קו משפטי תקיף לקראת עתירה לבג״ץ בסוגיית גיוס בני הישיבות. לדבריו, העתירה אינה נועדה לעקוף את סוגיית השוויון – אלא להציב אותה במלואה. „עתירה מדברת בשפת השוויון“, אמר, „אבל שוויון אמיתי – לא סלקטיבי“.

לטענת גפנר, במדינת ישראל קיימות קבוצות אוכלוסייה המונות עשרות אלפי אזרחים שאינן מתגייסות לצה״ל או משרתות שירות מקוצר, חלקן ללא עיגון חוקי ברור. „יש פטורים קולקטיביים מאז קום המדינה“, ציין, „ורק את הפטור של לומדי התורה פירקו וביטלו“.

גפנר הדגיש כי הציבור החרדי נתפס בעיניו כ“שבט לוי של הדור הזה“, התורם לעם ישראל באמצעות לימוד תורה אינטנסיבי לאורך שנים – תרומה שלטענתו מוכרת בהקשרים אחרים אך נשללת כעת. „אי אפשר להגיד שלימוד תורה לא נחשב תרומה – ובו בזמן להכיר בו במסגרות אחרות, כמו ישיבות הסדר“.

במהלך הדיון עלתה שאלת הפטור של אזרחי ישראל הערבים, כמו גם קבוצות נוספות: פציפיסטים, בני דתות אחרות, מי שצה״ל אינו מעוניין לגייסם, ובעלי שירות מקוצר. גפנר טען כי בהיעדר חוק כולל, נוצר מצב שבו צעיר בן 18 שאינו מתגייס אינו מחויב גם בשירות אזרחי, אך כן יכול לצאת לעבוד ולקבל הטבות. „אם הצבא הוא רק פילטר ראשוני – חייבת להיות תחנה שנייה של תרומה למדינה“, אמר.

לטענתו, עד לאחרונה החוק העניק לצה״ל שיקול דעת רחב: לגייס, לדחות, לפטור או לקצר שירות – גם לבני ישיבות, גם לבנות דתיות וגם לאחרים. „החוק נתן סמכות לצה״ל, וצה״ל הפעיל אותה“, אמר. „מה שקרה עכשיו זה שפרקו רק חלק אחד מהחוק – זה שנוגע לחרדים – והשאירו את כל היתר בלי לגעת“.

בארגון "אמת ליעקב" מזהירים כי המצב הנוכחי יוביל בהכרח לפגיעה גם בציבורים נוספים. „ברור לכולנו שבסוף זה יגיע גם לבנות הדתיות ולישיבות ההסדר“, אמר גפנר. „מי שמתנגד להסדר חוקי כולל – לא מבין שזה יתהפך עליו“.

באשר לתוצאה האפשרית של העתירה, גפנר מעריך כי בג״ץ ייאלץ לדחוף להסדרה כוללת. „בסוף יהיה חייב להיות חוק שמסדיר את המעמד של כל הקבוצות – שירות מלא, חלקי או חלופי“, אמר. עד אז, לדבריו, אם מוטלות סנקציות – הן צריכות לחול על כלל האזרחים, ולא רק על ציבור אחד.

עם זאת, בשיחה הובע ספק אם העתירה אכן תשכנע את שופטי בג״ץ. המראיין תהה האם המהלך לא עלול להחמיר את מצב החרדים דווקא, ואף להוביל לביטול פטורים נוספים. גפנר השיב כי הסיכון קיים בכל מקרה: „אם לא יהיה הסדר כולל, בג״ץ יגיע לשם ממילא“.

בסיום הראיון הבהיר כי מטרת העתירה איננה עימות לשמו, אלא יצירת אינטרס משותף רחב. „ברגע שדורשים הסדר לכל הקבוצות – מימין ומשמאל – לכולם יהיה אינטרס להגיע לחוק שמסדיר את המעמד של כולם, ולא רק של הציבור החרדי“.

עורך: איתי סופרין

מפיקה :אירה וקסלר

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

יו״ר הארגון, ישראל גפנר, טוען כי אם בוטל שיקול הדעת של צה״ל כלפי בני ישיבות &ndash; יש להחיל דין שווה גם על ערבים, פציפיסטים ובעלי שירות מקוצר: &bdquo;אי אפשר לפרק רק סעיף אחד ולהשאיר את כל היתר על כנם&ldquo;
<hr dir="rtl" data-start="436" data-end="439">
יו״ר ארגון "אמת ליעקב", ישראל גפנר, בראיון עם אלי ביתאן בכאן מורשת, מציג קו משפטי תקיף לקראת עתירה לבג״ץ בסוגיית גיוס בני הישיבות. לדבריו, העתירה אינה נועדה לעקוף את סוגיית השוויון &ndash; אלא להציב אותה במלואה. &bdquo;עתירה מדברת בשפת השוויון&ldquo;, אמר, &bdquo;אבל שוויון אמיתי &ndash; לא סלקטיבי&ldquo;.
לטענת גפנר, במדינת ישראל קיימות קבוצות אוכלוסייה המונות עשרות אלפי אזרחים שאינן מתגייסות לצה״ל או משרתות שירות מקוצר, חלקן ללא עיגון חוקי ברור. &bdquo;יש פטורים קולקטיביים מאז קום המדינה&ldquo;, ציין, &bdquo;ורק את הפטור של לומדי התורה פירקו וביטלו&ldquo;.
גפנר הדגיש כי הציבור החרדי נתפס בעיניו כ&ldquo;שבט לוי של הדור הזה&ldquo;, התורם לעם ישראל באמצעות לימוד תורה אינטנסיבי לאורך שנים &ndash; תרומה שלטענתו מוכרת בהקשרים אחרים אך נשללת כעת. &bdquo;אי אפשר להגיד שלימוד תורה לא נחשב תרומה &ndash; ובו בזמן להכיר בו במסגרות אחרות, כמו ישיבות הסדר&ldquo;.
במהלך הדיון עלתה שאלת הפטור של אזרחי ישראל הערבים, כמו גם קבוצות נוספות: פציפיסטים, בני דתות אחרות, מי שצה״ל אינו מעוניין לגייסם, ובעלי שירות מקוצר. גפנר טען כי בהיעדר חוק כולל, נוצר מצב שבו צעיר בן 18 שאינו מתגייס אינו מחויב גם בשירות אזרחי, אך כן יכול לצאת לעבוד ולקבל הטבות. &bdquo;אם הצבא הוא רק פילטר ראשוני &ndash; חייבת להיות תחנה שנייה של תרומה למדינה&ldquo;, אמר.
לטענתו, עד לאחרונה החוק העניק לצה״ל שיקול דעת רחב: לגייס, לדחות, לפטור או לקצר שירות &ndash; גם לבני ישיבות, גם לבנות דתיות וגם לאחרים. &bdquo;החוק נתן סמכות לצה״ל, וצה״ל הפעיל אותה&ldquo;, אמר. &bdquo;מה שקרה עכשיו זה שפרקו רק חלק אחד מהחוק &ndash; זה שנוגע לחרדים &ndash; והשאירו את כל היתר בלי לגעת&ldquo;.
בארגון "אמת ליעקב" מזהירים כי המצב הנוכחי יוביל בהכרח לפגיעה גם בציבורים נוספים. &bdquo;ברור לכולנו שבסוף זה יגיע גם לבנות הדתיות ולישיבות ההסדר&ldquo;, אמר גפנר. &bdquo;מי שמתנגד להסדר חוקי כולל &ndash; לא מבין שזה יתהפך עליו&ldquo;.
באשר לתוצאה האפשרית של העתירה, גפנר מעריך כי בג״ץ ייאלץ לדחוף להסדרה כוללת. &bdquo;בסוף יהיה חייב להיות חוק שמסדיר את המעמד של כל הקבוצות &ndash; שירות מלא, חלקי או חלופי&ldquo;, אמר. עד אז, לדבריו, אם מוטלות סנקציות &ndash; הן צריכות לחול על כלל האזרחים, ולא רק על ציבור אחד.
עם זאת, בשיחה הובע ספק אם העתירה אכן תשכנע את שופטי בג״ץ. המראיין תהה האם המהלך לא עלול להחמיר את מצב החרדים דווקא, ואף להוביל לביטול פטורים נוספים. גפנר השיב כי הסיכון קיים בכל מקרה: &bdquo;אם לא יהיה הסדר כולל, בג״ץ יגיע לשם ממילא&ldquo;.
בסיום הראיון הבהיר כי מטרת העתירה איננה עימות לשמו, אלא יצירת אינטרס משותף רחב. &bdquo;ברגע שדורשים הסדר לכל הקבוצות &ndash; מימין ומשמאל &ndash; לכולם יהיה אינטרס להגיע לחוק שמסדיר את המעמד של כולם, ולא רק של הציבור החרדי&ldquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה :אירה וקסלר
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;