נורית דאבוש: נשים מחזקות את החוסן האישי דרך קהילות שייכות, גם דיגיטליות; שילוב נשים בקבלת החלטות מחזק גם את החוסן הלאומי


על רקע ציון יום האישה הבינלאומי, אומרת נורית דאבוש, ראשת לימודי החוסן בקריה האקדמית אונו, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, כי נשים וגברים מפגינים חוסן דומה בעוצמתו – אך נשענים לעיתים על מקורות כוח שונים.

לדבריה, כשמדברים על חוסן יש שלושה מעגלים מרכזיים: חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי.

המעגל הראשון הוא החוסן האישי. “כדי להיות אדם חסון אתה צריך מקור של אנרגיה שממנו אתה שואב כוח ועוצמה”, הסבירה דבו. לדבריה, ההבדל בין נשים לגברים אינו בעוצמת החוסן, אלא בדרך שבה כל אחד שואב את מקורות הכוח שלו.

בהתייחס למציאות הישראלית בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע המלחמה, היא מציינת כי החברה הישראלית מפגינה חוסן משמעותי – ובמיוחד נשים. “נשים רבות מתמודדות עם בעלים במילואים, עם ילדים ועם אתגרים בבית, לצד קריירה ועבודה. הן לומדות לתפעל במקביל את הבית ואת העולם המקצועי”.

המעגל השני הוא החוסן הקהילתי. לדבריה, לנשים יש כיום יותר ויותר קבוצות שייכות. “אנחנו רואות מועצות נשים פעילות מאוד בשטח, וגם קבוצות נשים שמתארגנות יחד לפעולות שונות”.

לדבריה, גם קבוצות דיגיטליות הפכו לחלק מרכזי במבנה החברתי החדש. “אנחנו בעולם חדש, ולכן גם קבוצות השייכות משתנות. גם אם לא נפגשים פיזית – נשים נמצאות בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק ובמרחבים דיגיטליים, מחליפות מידע, ידע ותמיכה”.

שני המעגלים הללו – האישי והקהילתי – משפיעים לדבריה גם על המעגל השלישי: החוסן הלאומי של מדינת ישראל.

“אנחנו כבר רואים נשים רבות במוקדי קבלת החלטות”, אמרה דבו, “אבל הייתי שמחה לראות יותר. נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות סגנון ניהול אחר ותרומה ייחודית”.

לדבריה, שילוב רחב יותר של נשים בהנהגה עשוי לחזק גם את החוסן הלאומי של ישראל.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר 

נורית דאבוש: נשים מחזקות את החוסן האישי דרך קהילות שייכות, גם דיגיטליות; שילוב נשים בקבלת החלטות מחזק גם את החוסן הלאומי
 על רקע ציון יום האישה הבינלאומי, אומרת נורית דאבוש, ראשת לימודי החוסן בקריה האקדמית אונו, לבני טיטלבוים בכאן מורשת, כי נשים וגברים מפגינים חוסן דומה בעוצמתו &ndash; אך נשענים לעיתים על מקורות כוח שונים.
לדבריה, כשמדברים על חוסן יש שלושה מעגלים מרכזיים: חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי.
המעגל הראשון הוא החוסן האישי. &ldquo;כדי להיות אדם חסון אתה צריך מקור של אנרגיה שממנו אתה שואב כוח ועוצמה&rdquo;, הסבירה דבו. לדבריה, ההבדל בין נשים לגברים אינו בעוצמת החוסן, אלא בדרך שבה כל אחד שואב את מקורות הכוח שלו.
בהתייחס למציאות הישראלית בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע המלחמה, היא מציינת כי החברה הישראלית מפגינה חוסן משמעותי &ndash; ובמיוחד נשים. &ldquo;נשים רבות מתמודדות עם בעלים במילואים, עם ילדים ועם אתגרים בבית, לצד קריירה ועבודה. הן לומדות לתפעל במקביל את הבית ואת העולם המקצועי&rdquo;.
המעגל השני הוא החוסן הקהילתי. לדבריה, לנשים יש כיום יותר ויותר קבוצות שייכות. &ldquo;אנחנו רואות מועצות נשים פעילות מאוד בשטח, וגם קבוצות נשים שמתארגנות יחד לפעולות שונות&rdquo;.
לדבריה, גם קבוצות דיגיטליות הפכו לחלק מרכזי במבנה החברתי החדש. &ldquo;אנחנו בעולם חדש, ולכן גם קבוצות השייכות משתנות. גם אם לא נפגשים פיזית &ndash; נשים נמצאות בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק ובמרחבים דיגיטליים, מחליפות מידע, ידע ותמיכה&rdquo;.
שני המעגלים הללו &ndash; האישי והקהילתי &ndash; משפיעים לדבריה גם על המעגל השלישי: החוסן הלאומי של מדינת ישראל.
&ldquo;אנחנו כבר רואים נשים רבות במוקדי קבלת החלטות&rdquo;, אמרה דבו, &ldquo;אבל הייתי שמחה לראות יותר. נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות סגנון ניהול אחר ותרומה ייחודית&rdquo;.
לדבריה, שילוב רחב יותר של נשים בהנהגה עשוי לחזק גם את החוסן הלאומי של ישראל.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;