לקראת סליחות ראשונות לאשכנזים: יצחק מאיר מספר למנדי גרוזמן בכאן מורשת על הדרך מהאולם הקטן בירושלים לאלפי מתפללים, על כוחו של הניגון ועל החיבור בין מסורות ישראל

לקראת פתיחת עונת הסליחות האשכנזיות, שתתקיים במוצאי שבת בבנייני האומה בירושלים ותשודר בשידור חי בכאן מורשת, התארח הזמר יצחק מאיר וסיפר על התפתחות תופעת הסליחות המוזיקליות ועל הדרך שעבר המיזם מאז הקמתו.

מאיר, שזכה לכינוי "מלך הסליחות", הסתייג מהתואר והעדיף לכנות את עצמו "אדון הסליחות". לדבריו, המיזם נולד מתוך משבר אישי שחווה עם חבריו לאחר מלחמת לבנון השנייה.

"זה התחיל מאיזשהו שבר", סיפר. לדבריו, לאחר שחזר מלבנון ועם הגעת חודש אלול, הוא וחבריו חשו שאינם מסוגלים אפילו ללכת לבית הכנסת. הם התכנסו באולם קטן במרכז ירושלים והחליטו לקיים שם סליחות בליווי נגינה.

מאיר מספר כי באותם ימים איש לא העלה על דעתו שהתופעה המקומית תהפוך בתוך פחות משני עשורים לאירוע המוני. "אם היית אומר לנו שאחרי עשרים שנה יהיה משהו כל כך המוני, ובבתי הכנסת, לא הייתי מהמר על כך", אמר.

לדבריו, הסליחות המוזיקליות התחילו כמיזם קטן ומקומי שנולד מתוך שבר אישי, אך עם השנים הפכו לתופעה רחבה שכמעט ניתן להגדירה כמיינסטרים.

"הניגון מעורר את הנשמה"

מאיר מסביר כי השילוב בין תפילה, שירה וכלי נגינה מאפשר למתפללים להתחבר למילים באופן עמוק ואישי יותר.

"כשזה נעשה עם שירה ועם נגינה, הניגון מעורר את הנשמה", אמר. לדבריו, אנשים יכולים להכיר את מילות התפילה במשך שנים, אך כאשר מצטרפת אליהן מנגינה וכלי נגינה, "הלב מתחבר יותר, המילים מקבלות משמעות".

לדבריו, אין מדובר בחידוש מודרני: "זה כבר אלפי שנים". הוא התייחס למסורת שבה הלווים בבית המקדש היו מלווים את עבודת התפילה והמקדש בשירה ובנגינה.

לא הופעה – תפילה

מאיר מדגיש כי הסליחות אינן מופע מוזיקלי רגיל. לדבריו, יש אמנם מקום רב לאלתורים, אך המטרה אינה לייצר "הפתעות" לקהל אלא לאפשר למתפללים להיות נוכחים בתוך התפילה.

"זה לא הופעה, זו תפילה", הוא אומר. לדבריו, המוזיקה משתנה בהתאם לרגע ולתחושה, והשאיפה היא ליצור משהו חי, ספונטני ואותנטי.

הרפרטואר נשען במידה רבה על מנגינות המזוהות עם עולם התפילה האשכנזי, ובהן לחנים של קרליבך וחיים בנט. עם זאת, מאיר מספר כי בשנים האחרונות הולך ומתרחב גם החיבור בין המסורות.

"העוקד והנעקד – זה כבר של כולנו"

אחד הביטויים הבולטים לכך הוא השימוש בפיוטים המזוהים עם מסורות עדות המזרח. מאיר סיפר כי הוא חש כיום חיבור אישי גם לפיוטים שלא גדל עליהם.

"אני חושב שאנחנו כבר מספיק ביחד", אמר, והביא כדוגמה את "העוקד והנעקד". לדבריו, בעקבות אירועי 7 באוקטובר, חלק מהיצירות שהיו מזוהות עם עדה מסוימת הפכו לנכסים משותפים של הציבור הישראלי.

"לא גדלתי על זה, זה ספרדי. היה 7 באוקטובר – זהו, זה של כולנו", אמר.

מאיר סיפר כי הוא כבר מבצע פיוטים כאלה גם במסגרת אירועים של ראש השנה, והביע תחושה שהציבור הישראלי "התבגר" וחצה במידה מסוימת את הגבולות המסורתיים בין נוסחים ועדות.

מבנייני האומה – בשידור חי בכאן מורשת

אירוע הסליחות של יצחק מאיר וחבריו יתקיים במוצאי שבת בבנייני האומה בירושלים. לדבריו, זו השנה הרביעית שבה מתקיים האירוע במקום, לאחר שהמיזם עבר מהאולם הקטן שבו החל את דרכו לאירועים בהשתתפות אלפי אנשים.

מאיר אף סיפר כי ימים ספורים קודם לכן השתתף באירוע בבאר שבע שבו נכחו כ־4,000 איש – עדות נוספת, לדבריו, לכך שהסליחות המוזיקליות כבר אינן נחלתו של קהל מצומצם.

אירוע הסליחות ישודר בשידור חי בכאן מורשת, ברדיו ובערוצים הדיגיטליים, ויפתח את עונת הסליחות האשכנזיות.

עורך איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

לקראת סליחות ראשונות לאשכנזים: יצחק מאיר מספר למנדי גרוזמן בכאן מורשת על הדרך מהאולם הקטן בירושלים לאלפי מתפללים, על כוחו של הניגון ועל החיבור בין מסורות ישראל
לקראת פתיחת עונת הסליחות האשכנזיות, שתתקיים במוצאי שבת בבנייני האומה בירושלים ותשודר בשידור חי בכאן מורשת, התארח הזמר יצחק מאיר וסיפר על התפתחות תופעת הסליחות המוזיקליות ועל הדרך שעבר המיזם מאז הקמתו.
מאיר, שזכה לכינוי "מלך הסליחות", הסתייג מהתואר והעדיף לכנות את עצמו "אדון הסליחות". לדבריו, המיזם נולד מתוך משבר אישי שחווה עם חבריו לאחר מלחמת לבנון השנייה.
"זה התחיל מאיזשהו שבר", סיפר. לדבריו, לאחר שחזר מלבנון ועם הגעת חודש אלול, הוא וחבריו חשו שאינם מסוגלים אפילו ללכת לבית הכנסת. הם התכנסו באולם קטן במרכז ירושלים והחליטו לקיים שם סליחות בליווי נגינה.
מאיר מספר כי באותם ימים איש לא העלה על דעתו שהתופעה המקומית תהפוך בתוך פחות משני עשורים לאירוע המוני. "אם היית אומר לנו שאחרי עשרים שנה יהיה משהו כל כך המוני, ובבתי הכנסת, לא הייתי מהמר על כך", אמר.
לדבריו, הסליחות המוזיקליות התחילו כמיזם קטן ומקומי שנולד מתוך שבר אישי, אך עם השנים הפכו לתופעה רחבה שכמעט ניתן להגדירה כמיינסטרים.
"הניגון מעורר את הנשמה"
מאיר מסביר כי השילוב בין תפילה, שירה וכלי נגינה מאפשר למתפללים להתחבר למילים באופן עמוק ואישי יותר.
"כשזה נעשה עם שירה ועם נגינה, הניגון מעורר את הנשמה", אמר. לדבריו, אנשים יכולים להכיר את מילות התפילה במשך שנים, אך כאשר מצטרפת אליהן מנגינה וכלי נגינה, "הלב מתחבר יותר, המילים מקבלות משמעות".
לדבריו, אין מדובר בחידוש מודרני: "זה כבר אלפי שנים". הוא התייחס למסורת שבה הלווים בבית המקדש היו מלווים את עבודת התפילה והמקדש בשירה ובנגינה.
לא הופעה &ndash; תפילה
מאיר מדגיש כי הסליחות אינן מופע מוזיקלי רגיל. לדבריו, יש אמנם מקום רב לאלתורים, אך המטרה אינה לייצר "הפתעות" לקהל אלא לאפשר למתפללים להיות נוכחים בתוך התפילה.
"זה לא הופעה, זו תפילה", הוא אומר. לדבריו, המוזיקה משתנה בהתאם לרגע ולתחושה, והשאיפה היא ליצור משהו חי, ספונטני ואותנטי.
הרפרטואר נשען במידה רבה על מנגינות המזוהות עם עולם התפילה האשכנזי, ובהן לחנים של קרליבך וחיים בנט. עם זאת, מאיר מספר כי בשנים האחרונות הולך ומתרחב גם החיבור בין המסורות.
"העוקד והנעקד &ndash; זה כבר של כולנו"
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא השימוש בפיוטים המזוהים עם מסורות עדות המזרח. מאיר סיפר כי הוא חש כיום חיבור אישי גם לפיוטים שלא גדל עליהם.
"אני חושב שאנחנו כבר מספיק ביחד", אמר, והביא כדוגמה את "העוקד והנעקד". לדבריו, בעקבות אירועי 7 באוקטובר, חלק מהיצירות שהיו מזוהות עם עדה מסוימת הפכו לנכסים משותפים של הציבור הישראלי.
"לא גדלתי על זה, זה ספרדי. היה 7 באוקטובר &ndash; זהו, זה של כולנו", אמר.
מאיר סיפר כי הוא כבר מבצע פיוטים כאלה גם במסגרת אירועים של ראש השנה, והביע תחושה שהציבור הישראלי "התבגר" וחצה במידה מסוימת את הגבולות המסורתיים בין נוסחים ועדות.
מבנייני האומה &ndash; בשידור חי בכאן מורשת
אירוע הסליחות של יצחק מאיר וחבריו יתקיים במוצאי שבת בבנייני האומה בירושלים. לדבריו, זו השנה הרביעית שבה מתקיים האירוע במקום, לאחר שהמיזם עבר מהאולם הקטן שבו החל את דרכו לאירועים בהשתתפות אלפי אנשים.
מאיר אף סיפר כי ימים ספורים קודם לכן השתתף באירוע בבאר שבע שבו נכחו כ־4,000 איש &ndash; עדות נוספת, לדבריו, לכך שהסליחות המוזיקליות כבר אינן נחלתו של קהל מצומצם.
אירוע הסליחות ישודר בשידור חי בכאן מורשת, ברדיו ובערוצים הדיגיטליים, ויפתח את עונת הסליחות האשכנזיות.
עורך איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;