 

יו"ר ראש יהודי תל אביב התייחס לתפילות יום הכיפורים ולהפרדה במרחב הציבורי, מתח ביקורת על עיריית תל אביב וקרא לאפשר ביטויי אמונה במרחב הציבורי: "מאז מלחמת חרבות ברזל יש גל אדיר של התקרבות למסורת".

 יו"ר ראש יהודי תל אביב, ישראל זעירא, התייחס  בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, לתפילות יום הכיפורים שקיים הארגון בתל אביב, וסיפר על ההתרגשות מההשתתפות הציבורית. לדבריו, באירוע השתתפו כאלפיים בני אדם, והוא תיאר אותו כ"מדהים, מרומם, מאחד ומרגש". זעירא הוסיף כי הציבור חזר לימים הטובים שהיו לפני האירועים הקשים, וכי עם ישראל מבקש להתפלל ביום הכיפורים.

בהתייחסו לסוגיית ההפרדה בתפילה, הבהיר זעירא כי באירוע של ראש יהודי הייתה הפרדה, וכי הארגון אינו מקיים תפילות ללא מחיצה. לדבריו, הארגון אף הודיע בעבר כי אם ייאסר להציב מחיצה, הוא לא יקיים את התפילות. "אנחנו מאוד בעד לקרב יהודים שרוצים להתפלל, אבל אנחנו לא בעד לעקם את ההלכה בשביל זה", אמר.

זעירא התייחס גם לתפילות שקיימו הרב שמואל אליהו ואיגוד רבני קהילות בחוף בתל אביב, וטען כי העירייה ביקשה למנוע את הצבת המחיצות, אך חזרה בה לאחר פנייה לבית המשפט המחוזי. לדבריו, אין הסבר לעמדה שמאפשרת הפרדה בתפילות מוסלמיות, אך מונעת הפרדה בתפילות יהודיות. "אני לא חושב שיש מישהו בכלל בעולם שיכול להסביר איך אפשר למנוע מיהודים שככה התפללו מאז בית המקדש", אמר. הוא הוסיף כי מדובר בעמדה "קפקאית" שלדבריו הושפעה מקבוצה קטנה וקיצונית.

בהמשך סיפר על הפעילות המתוכננת לקראת שמחת תורה, ובהן אירוע הקפות שניות ותהלוכה שתסתיים בכיכר דיזנגוף, שם יתקיימו ריקודים. זעירא ציין כי בשנים קודמות השתתפו באירועים אנשים רבים, בהם תושבים חילונים שצפו בתהלוכות, נישקו את ספרי התורה ורקדו יחד עם המשתתפים. לדבריו, לעיתים ניתן לראות אנשים רוקדים מהמרפסות, והוא תיאר את המראות כ"מאוד מאוד מרגשים, מייחדים ומחזקים".

בהתייחסו לדימוי של תל אביב כעיר חילונית או אנטי-יהודית, אמר זעירא כי העיר מורכבת מקבוצות רבות ומגוונות, וכי דווקא המגוון הוא חלק מיופייה. עם זאת, הוא מתח ביקורת על קבוצה שלטענתו מבקשת להשתיק אנשים שאינם מחזיקים באותה דעה. "הם ליברליים עד שמגיעים למישהו שחולק על הדעה שלהם", אמר, וכינה את התופעה "דת חילונית".

זעירא הביע תקווה כי ראש העיר הבא יפעל להשבת השפיות, אהבת ישראל והאחדות, והדגיש כי ראש עיר צריך לייצג את כלל תושבי העיר, ובהם דתיים ומסורתיים. הוא התייחס גם לעלייה בהתקרבות למסורת מאז מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בקרב צעירים, שלדבריו מגיעים לסליחות בפעם הראשונה או השנייה בחייהם.

"צריך לתת מקום לביטויי האמונה האלה", אמר זעירא. לדבריו, המרחב הציבורי אינו יכול להיות שייך לקבוצה מצומצמת שמבקשת למנוע תפילות ברחוב מחשש שהן ירגיזו אותה.

בסיום התייחס זעירא לסגירת רחובות לצורך אירועים ציבוריים, בהם מרתון תל אביב, הפגנות ומצעד הגאווה. לדבריו, אם העירייה מאפשרת פגיעה בחופש התנועה למטרות שונות, עליה לנהוג באופן דומה גם כלפי תפילות. "שעתיים בשנה רצינו לסגור את כיכר דיזנגוף וגירשו אותנו משם", אמר. הוא הוסיף כי הוא שמח על צו בג"ץ שלדבריו הגן על האפשרות לקיים את התפילות בגן מאיר, אך מתח ביקורת על פרשנות העירייה להחלטת בית המשפט.



עורך: איתי סופרין

מפיקה: נעה אוחנה

&nbsp;
יו"ר ראש יהודי תל אביב התייחס לתפילות יום הכיפורים ולהפרדה במרחב הציבורי, מתח ביקורת על עיריית תל אביב וקרא לאפשר ביטויי אמונה במרחב הציבורי: "מאז מלחמת חרבות ברזל יש גל אדיר של התקרבות למסורת".
&nbsp;יו"ר ראש יהודי תל אביב, ישראל זעירא, התייחס&nbsp; בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, לתפילות יום הכיפורים שקיים הארגון בתל אביב, וסיפר על ההתרגשות מההשתתפות הציבורית. לדבריו, באירוע השתתפו כאלפיים בני אדם, והוא תיאר אותו כ"מדהים, מרומם, מאחד ומרגש". זעירא הוסיף כי הציבור חזר לימים הטובים שהיו לפני האירועים הקשים, וכי עם ישראל מבקש להתפלל ביום הכיפורים.
בהתייחסו לסוגיית ההפרדה בתפילה, הבהיר זעירא כי באירוע של ראש יהודי הייתה הפרדה, וכי הארגון אינו מקיים תפילות ללא מחיצה. לדבריו, הארגון אף הודיע בעבר כי אם ייאסר להציב מחיצה, הוא לא יקיים את התפילות. "אנחנו מאוד בעד לקרב יהודים שרוצים להתפלל, אבל אנחנו לא בעד לעקם את ההלכה בשביל זה", אמר.
זעירא התייחס גם לתפילות שקיימו הרב שמואל אליהו ואיגוד רבני קהילות בחוף בתל אביב, וטען כי העירייה ביקשה למנוע את הצבת המחיצות, אך חזרה בה לאחר פנייה לבית המשפט המחוזי. לדבריו, אין הסבר לעמדה שמאפשרת הפרדה בתפילות מוסלמיות, אך מונעת הפרדה בתפילות יהודיות. "אני לא חושב שיש מישהו בכלל בעולם שיכול להסביר איך אפשר למנוע מיהודים שככה התפללו מאז בית המקדש", אמר. הוא הוסיף כי מדובר בעמדה "קפקאית" שלדבריו הושפעה מקבוצה קטנה וקיצונית.
בהמשך סיפר על הפעילות המתוכננת לקראת שמחת תורה, ובהן אירוע הקפות שניות ותהלוכה שתסתיים בכיכר דיזנגוף, שם יתקיימו ריקודים. זעירא ציין כי בשנים קודמות השתתפו באירועים אנשים רבים, בהם תושבים חילונים שצפו בתהלוכות, נישקו את ספרי התורה ורקדו יחד עם המשתתפים. לדבריו, לעיתים ניתן לראות אנשים רוקדים מהמרפסות, והוא תיאר את המראות כ"מאוד מאוד מרגשים, מייחדים ומחזקים".
בהתייחסו לדימוי של תל אביב כעיר חילונית או אנטי-יהודית, אמר זעירא כי העיר מורכבת מקבוצות רבות ומגוונות, וכי דווקא המגוון הוא חלק מיופייה. עם זאת, הוא מתח ביקורת על קבוצה שלטענתו מבקשת להשתיק אנשים שאינם מחזיקים באותה דעה. "הם ליברליים עד שמגיעים למישהו שחולק על הדעה שלהם", אמר, וכינה את התופעה "דת חילונית".
זעירא הביע תקווה כי ראש העיר הבא יפעל להשבת השפיות, אהבת ישראל והאחדות, והדגיש כי ראש עיר צריך לייצג את כלל תושבי העיר, ובהם דתיים ומסורתיים. הוא התייחס גם לעלייה בהתקרבות למסורת מאז מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בקרב צעירים, שלדבריו מגיעים לסליחות בפעם הראשונה או השנייה בחייהם.
"צריך לתת מקום לביטויי האמונה האלה", אמר זעירא. לדבריו, המרחב הציבורי אינו יכול להיות שייך לקבוצה מצומצמת שמבקשת למנוע תפילות ברחוב מחשש שהן ירגיזו אותה.
בסיום התייחס זעירא לסגירת רחובות לצורך אירועים ציבוריים, בהם מרתון תל אביב, הפגנות ומצעד הגאווה. לדבריו, אם העירייה מאפשרת פגיעה בחופש התנועה למטרות שונות, עליה לנהוג באופן דומה גם כלפי תפילות. "שעתיים בשנה רצינו לסגור את כיכר דיזנגוף וגירשו אותנו משם", אמר. הוא הוסיף כי הוא שמח על צו בג"ץ שלדבריו הגן על האפשרות לקיים את התפילות בגן מאיר, אך מתח ביקורת על פרשנות העירייה להחלטת בית המשפט.

עורך: איתי סופרין
מפיקה: נעה אוחנה