חזין, שחיה מעל עשור בעיר ומתווכת דירות לצליינים, מספרת על השפעת העלייה לרגל על חיי הקהילה המקומית: "זה לא המספרים של פעם, אבל התחושה ברחוב היא של עשרות אלפים"

בראיון לכאן מורשת עם אלי ביתאן שיתפה ליאת חזין, תושבת אומן שהעתיקה את מגוריה לעיר לפני יותר מעשור, על חיי היומיום בעיר ועל ההיערכות לקראת ראש השנה.

לדבריה, "אנשים שואלים למה המחירים של הדירות כל כך יקרים. צריך להבין – החורף כאן קר, החשמל יקר. ראש השנה לא מספק פרנסה רק לחודש הקרוב, אלא באמת לכל השנה".

חזין ציינה כי על אף הקשיים, העלייה לרגל נמשכת: "זה לא כמו המספרים מלפני הקורונה והמלחמה, אבל עדיין מגיעים המונים. בשנה שעברה הטיסות התמלאו ימים ספורים לפני ראש השנה – ובשטח זה נראה כמו עשרות אלפים".

על הקשיים מול המקומיים אמרה: "יש פערי מנטליות גדולים בין האוקראינים לבין החסידים. צריך יותר נימוס והסברה. גם התנאים בדיור לא תמיד כמו בארץ, והמחירים גבוהים – זה יוצר חיכוכים".

חזין התייחסה גם להגעת נשים לאומן: "בשנים האחרונות רואים הרבה יותר נשים. יש דיבור על מתחם חדש בציון עם עזרת נשים – אולי זה ייתן מענה".

לדבריה, אומן אינה מתמלאת רק בראש השנה: "גם בחנוכה, בשבועות ובסוכות בתי המלון הקרובים לציון מלאים. יש נעירה לאורך השנה".

על חיי המשפחה הוסיפה: "הוקמו מוסדות חינוך לילדים ביוזמת הרב ז'אן. זה לא משרד החינוך הישראלי, אבל מנסים ברצינות. החיים כאן שונים – רגועים יותר, עם פחות הזדמנויות".

בסיום הדגישה את תחושת הקרבה האישית: "אנחנו שגרים כאן מגיעים הרבה לציון. אנשים מבקשים שנזכיר אותם בתפילה – זו שליחות שאנחנו שמחים לעשות".

עורך :איתי סופרין 

מפיקה :אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק