מתוך "מדברים על הדברות-שבת"  עם בני טיטלבוים בכאן מורשת

עורך:איתי סופרין  

צילום: פלאש 90

מתוך "מדברים על הדברות-שבת"&nbsp; עם בני טיטלבוים בכאן מורשת
עורך:איתי סופרין&nbsp;&nbsp;
צילום: פלאש 90

כאן מורשת

רועי לחמנוביץ'-שבת במרחב הציבורי

מכתב של עשרות רבנים נגד טיפולי המרה

שיחה בתוכניתו של אלי ביתאן בכאן מורשת

עורך:איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

מכתב של עשרות רבנים נגד טיפולי המרה
שיחה בתוכניתו של אלי ביתאן בכאן מורשת
עורך:איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט

הרב יצחק אייזנר   

יאיר אטינגר אצל אלי ביתאן בבכאן מורשת: עודף המידע משנה את דמות ההנהגה – ובפעם הראשונה עשרות אחוזים בציבור החרדי מוכנים לשלם מחיר כלכלי כבד כדי לא לחוקק חוק שלא יקוים

השיחה שנפתחה בדיון על דמות ה"צדיק" בעולם החסידי בעידן של עודף מידע ובינה מלאכותית, גלשה במהרה אל אחד הנושאים הנפיצים ביותר על סדר היום: חוק הגיוס והקרע הפנימי בחברה החרדית.

יאיר אטינגר, הפרשן לענייני דת ומדינה  של כאן חדשות, תיאר כיצד השפע חסר התקדים של מידע – מספרי מחקר ועד כלי בינה מלאכותית שמנהלים שיח למדני – משנה את יחסי הסמכות. אם בעבר הצדיק נתפס כמי שמנותק מן העולם, היום ההערצה מופנית לא פעם כלפי מי שיודע “לנהל את העולם”, לפעול בתוך המערכות בלי להיות חלק מהן. לדבריו, מדובר בתמורה עמוקה באמונה ובמנהיגות החרדית.

אך מהדיון הרעיוני עברה השיחה אל המציאות הפוליטית. אטינגר הצביע על רגע חריג: לראשונה, עשרות אחוזים בציבור החרדי – כולל רבנים – מביעים נכונות לוותר ביודעין על תקציבים ולהסכים לסנקציות כלכליות קשות, ובלבד שלא ייחקק חוק גיוס שלדעתם ממילא לא יקוים. “זו תופעה חדשה”, הדגיש, “אנשים אומרים בפה מלא: אנחנו מוכנים ללכת לאחור כלכלית, מתוך בחירה”.

מנגד עומד הממסד החרדי וההנהגה הפוליטית – דמויות כמו אריה דרעי ומשה גפני – הנחושים לקדם חקיקה כחלק מהמשמעת הקואליציונית. אלא שגם שם, לדבריו, ניכרת מצוקה: החוק אינו נתפס כ”חוק שלנו”, וההסברה הפנימית מתקשה לשכנע. מאמר חריג שפורסם ב”יתד נאמן” ותקיפת הפלג הירושלמי מצד הרב דוד לנדו – שקרא שלא להשתתף בהפגנות – מעידים על ניסיון להשיב מלחמה, אך עדיין “בעוצמה חלשה”.

אטינגר הציע ניתוח רחב יותר: החרדים חדלו להיות לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית. את מקומם תפסה קבוצה אחרת – דתיים ימנים־ליברלים – שמכריעה היום מערכות בחירות ומכתיבה סדר יום של “ניהול תקין”, ריסון מערכת המשפט ולא מהפכות. שני המחנות הפוליטיים, כך לטענתו, מעדיפים כיום לסחור איתם – ופחות עם המפלגות החרדיות.

המציאות הזו, הוא מסכם, יוצרת פרדוקס חרדי: רצון בשינויים במערכת המשפט לצד פחד מהמחיר; שאיפה לשוב לעמדת כוח פוליטית – מול ציבור פנימי שכבר אינו מוכן לשלם כל מחיר בשביל עסקה קואליציונית. בתוך המתח הזה, בין צדיק, פוליטיקה ואלגוריתם, החברה החרדית ניצבת בצומת היסטורי.

ובתווך – כמו חוט מקשר – דמות הצדיק. מהעיון האקדמי של פרופ’ בני בראון, דרך הוויכוחים הרציונליים על חוק הגיוס, ועד הילולת הבבא סאלי: בין נס למהלך פוליטי, בין אמונה לניהול, הסיפור החרדי ממשיך להיכתב.

עורך:איתי סופרין

מפיקה:עדי שטרנליכט

יאיר אטינגר אצל אלי ביתאן בבכאן מורשת: עודף המידע משנה את דמות ההנהגה &ndash; ובפעם הראשונה עשרות אחוזים בציבור החרדי מוכנים לשלם מחיר כלכלי כבד כדי לא לחוקק חוק שלא יקוים
<hr dir="rtl" data-start="304" data-end="307">
השיחה שנפתחה בדיון על דמות ה"צדיק" בעולם החסידי בעידן של עודף מידע ובינה מלאכותית, גלשה במהרה אל אחד הנושאים הנפיצים ביותר על סדר היום: חוק הגיוס והקרע הפנימי בחברה החרדית.
יאיר אטינגר, הפרשן לענייני דת ומדינה&nbsp; של כאן חדשות, תיאר כיצד השפע חסר התקדים של מידע &ndash; מספרי מחקר ועד כלי בינה מלאכותית שמנהלים שיח למדני &ndash; משנה את יחסי הסמכות. אם בעבר הצדיק נתפס כמי שמנותק מן העולם, היום ההערצה מופנית לא פעם כלפי מי שיודע &ldquo;לנהל את העולם&rdquo;, לפעול בתוך המערכות בלי להיות חלק מהן. לדבריו, מדובר בתמורה עמוקה באמונה ובמנהיגות החרדית.
אך מהדיון הרעיוני עברה השיחה אל המציאות הפוליטית. אטינגר הצביע על רגע חריג: לראשונה, עשרות אחוזים בציבור החרדי &ndash; כולל רבנים &ndash; מביעים נכונות לוותר ביודעין על תקציבים ולהסכים לסנקציות כלכליות קשות, ובלבד שלא ייחקק חוק גיוס שלדעתם ממילא לא יקוים. &ldquo;זו תופעה חדשה&rdquo;, הדגיש, &ldquo;אנשים אומרים בפה מלא: אנחנו מוכנים ללכת לאחור כלכלית, מתוך בחירה&rdquo;.
מנגד עומד הממסד החרדי וההנהגה הפוליטית &ndash; דמויות כמו אריה דרעי ומשה גפני &ndash; הנחושים לקדם חקיקה כחלק מהמשמעת הקואליציונית. אלא שגם שם, לדבריו, ניכרת מצוקה: החוק אינו נתפס כ&rdquo;חוק שלנו&rdquo;, וההסברה הפנימית מתקשה לשכנע. מאמר חריג שפורסם ב&rdquo;יתד נאמן&rdquo; ותקיפת הפלג הירושלמי מצד הרב דוד לנדו &ndash; שקרא שלא להשתתף בהפגנות &ndash; מעידים על ניסיון להשיב מלחמה, אך עדיין &ldquo;בעוצמה חלשה&rdquo;.
אטינגר הציע ניתוח רחב יותר: החרדים חדלו להיות לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית. את מקומם תפסה קבוצה אחרת &ndash; דתיים ימנים־ליברלים &ndash; שמכריעה היום מערכות בחירות ומכתיבה סדר יום של &ldquo;ניהול תקין&rdquo;, ריסון מערכת המשפט ולא מהפכות. שני המחנות הפוליטיים, כך לטענתו, מעדיפים כיום לסחור איתם &ndash; ופחות עם המפלגות החרדיות.
המציאות הזו, הוא מסכם, יוצרת פרדוקס חרדי: רצון בשינויים במערכת המשפט לצד פחד מהמחיר; שאיפה לשוב לעמדת כוח פוליטית &ndash; מול ציבור פנימי שכבר אינו מוכן לשלם כל מחיר בשביל עסקה קואליציונית. בתוך המתח הזה, בין צדיק, פוליטיקה ואלגוריתם, החברה החרדית ניצבת בצומת היסטורי.
ובתווך &ndash; כמו חוט מקשר &ndash; דמות הצדיק. מהעיון האקדמי של פרופ&rsquo; בני בראון, דרך הוויכוחים הרציונליים על חוק הגיוס, ועד הילולת הבבא סאלי: בין נס למהלך פוליטי, בין אמונה לניהול, הסיפור החרדי ממשיך להיכתב.
עורך:איתי סופרין
מפיקה:עדי שטרנליכט

 בין הצדיק לאלגוריתם: הקרע החרדי סביב חוק הגיוס מעמיק

לחץ מימין, היסוס חרדי וסקרים שמכתיבים קצב: מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית מתברר – כולם נערכים לבחירות, גם אם אף אחד עוד לא מכריז עליהן רשמית

המערכת הפוליטית נכנסת בפועל לשנת בחירות – כך עולה מדיון סוער שנערך אצל אלי ביתאן בכאן מורשת, בהשתתפות שלהבת חסדיאל, מנכ״לית תאגיד מרום, וענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות. חוק הגיוס, יחסי נתניהו–החרדים, מצבו של בני גנץ והמאבק על מועד הבחירות – כולם מתכנסים לנקודת רתיחה אחת.

לדברי חסדיאל, הלחץ החריג שמפעיל ראש הממשלה נתניהו וראשי הליכוד על המפלגות החרדיות להעביר את חוק הגיוס – דווקא בתקופה רגישה – מעיד על ניסיון לדחות ככל האפשר את הבחירות. “נתניהו רוצה חוק, גם אם לא חוק טוב”, אמרה, “כדי להעביר תקציב ולמשוך את הבחירות קרוב יותר למועדן החוקי, ולא להיגרר לבחירות מוקדמות”.

עם זאת, בחברה החרדית עצמה נשמעים קולות אחרים. אדמו”רים ורבנים, כולל בציבור הספרדי, מעדיפים – כך לפי הדיווחים – גזירות כלכליות כואבות על פני חוק גיוס שנתפס כקו אדום אידאולוגי. במקביל, מתנהלים מגעים סביב נוסח חוק אלטרנטיבי, שיש לו תומכים גם בליכוד, אך לא ברור אם יצלח את ההתנגדות החרדית.

ענת סרגוסטי הסכימה כי ישראל מצויה כבר עכשיו בשנת בחירות בפועל. לדבריה, השעון התקציבי – עם דדליין ברור בסוף מרץ – מקשה לראות כיצד הממשלה שורדת לאורך זמן. “אני מתקשה להאמין שנגיע בשלום לאוקטובר 2026”, אמרה, והוסיפה כי נתניהו יבחר את מועד הבחירות בהתאם לרוח הסקרים ולנרטיב שיוכל להוביל.

סרגוסטי התייחסה גם למצבו של בני גנץ, שלדבריה נמצא במאבק הישרדות פוליטי. היא מתחה ביקורת חריפה על הקמפיין האחרון שלו, שלטענתה כולל מסרים גזעניים כלפי הציבור הערבי וניסיון נואש לגייס קולות מהמרכז הציוני שאינו מזוהה עם מפלגות ערביות או עם הימין הקיצוני.

בנוסף על כך, עלתה ביקורת על האפשרות להורדת גיל ההצבעה ל־17. לדברי סרגוסטי, מהלך כזה דווקא יחזק את הימין והחרדים, שכן הצעירים נוטים להצביע לגוש הימני – מה שמעלה תהיות לגבי ההיגיון הפוליטי שמאחורי היוזמה.

השורה התחתונה שעלתה מהדיון ברורה: כולם כבר בקמפיין. החרדים, הליכוד, גנץ והאופוזיציה – כל אחד מחפש כותרת, מניע או הישג שיסדר לו עמדת פתיחה טובה יותר. בתוך הרעש הזה, מזהירות המשתתפות, חשוב לקרוא את המפה הפוליטית בזהירות – ולהבין לא רק מה נאמר, אלא מי מרוויח מזה ומדוע.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

לחץ מימין, היסוס חרדי וסקרים שמכתיבים קצב: מאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית מתברר &ndash; כולם נערכים לבחירות, גם אם אף אחד עוד לא מכריז עליהן רשמית
המערכת הפוליטית נכנסת בפועל לשנת בחירות &ndash; כך עולה מדיון סוער שנערך אצל אלי ביתאן בכאן מורשת, בהשתתפות שלהבת חסדיאל, מנכ״לית תאגיד מרום, וענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות. חוק הגיוס, יחסי נתניהו&ndash;החרדים, מצבו של בני גנץ והמאבק על מועד הבחירות &ndash; כולם מתכנסים לנקודת רתיחה אחת.
לדברי חסדיאל, הלחץ החריג שמפעיל ראש הממשלה נתניהו וראשי הליכוד על המפלגות החרדיות להעביר את חוק הגיוס &ndash; דווקא בתקופה רגישה &ndash; מעיד על ניסיון לדחות ככל האפשר את הבחירות. &ldquo;נתניהו רוצה חוק, גם אם לא חוק טוב&rdquo;, אמרה, &ldquo;כדי להעביר תקציב ולמשוך את הבחירות קרוב יותר למועדן החוקי, ולא להיגרר לבחירות מוקדמות&rdquo;.
עם זאת, בחברה החרדית עצמה נשמעים קולות אחרים. אדמו&rdquo;רים ורבנים, כולל בציבור הספרדי, מעדיפים &ndash; כך לפי הדיווחים &ndash; גזירות כלכליות כואבות על פני חוק גיוס שנתפס כקו אדום אידאולוגי. במקביל, מתנהלים מגעים סביב נוסח חוק אלטרנטיבי, שיש לו תומכים גם בליכוד, אך לא ברור אם יצלח את ההתנגדות החרדית.
ענת סרגוסטי הסכימה כי ישראל מצויה כבר עכשיו בשנת בחירות בפועל. לדבריה, השעון התקציבי &ndash; עם דדליין ברור בסוף מרץ &ndash; מקשה לראות כיצד הממשלה שורדת לאורך זמן. &ldquo;אני מתקשה להאמין שנגיע בשלום לאוקטובר 2026&rdquo;, אמרה, והוסיפה כי נתניהו יבחר את מועד הבחירות בהתאם לרוח הסקרים ולנרטיב שיוכל להוביל.
סרגוסטי התייחסה גם למצבו של בני גנץ, שלדבריה נמצא במאבק הישרדות פוליטי. היא מתחה ביקורת חריפה על הקמפיין האחרון שלו, שלטענתה כולל מסרים גזעניים כלפי הציבור הערבי וניסיון נואש לגייס קולות מהמרכז הציוני שאינו מזוהה עם מפלגות ערביות או עם הימין הקיצוני.
בנוסף על כך, עלתה ביקורת על האפשרות להורדת גיל ההצבעה ל־17. לדברי סרגוסטי, מהלך כזה דווקא יחזק את הימין והחרדים, שכן הצעירים נוטים להצביע לגוש הימני &ndash; מה שמעלה תהיות לגבי ההיגיון הפוליטי שמאחורי היוזמה.
השורה התחתונה שעלתה מהדיון ברורה: כולם כבר בקמפיין. החרדים, הליכוד, גנץ והאופוזיציה &ndash; כל אחד מחפש כותרת, מניע או הישג שיסדר לו עמדת פתיחה טובה יותר. בתוך הרעש הזה, מזהירות המשתתפות, חשוב לקרוא את המפה הפוליטית בזהירות &ndash; ולהבין לא רק מה נאמר, אלא מי מרוויח מזה ומדוע.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט

רועי לחמנוביץ'-שבת במרחב הציבורי

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips