דנה  בצלאל בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל

מרצה לתנ"ך וזמר עברי, אונ' בר אילן 

מתוך 'הבוקר'

כא באדר תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

דנה&nbsp; בצלאל בשיחה עם הרב הד"ר יוסף פריאל
מרצה לתנ"ך וזמר עברי, אונ' בר אילן&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
כא באדר תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

שיר בפרשה  - "אל אל ישראל" בצרפתית, החלונות הגבוהים 

הפסיכולוגית דבי גרוס מסבירה כיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם הפחד בזמן אזעקות והשהייה במרחבים מוגנים, מזהירה מטריגרים אצל נפגעי טראומה – ומציעה גם תרגיל פשוט שמרגיע את הגוף והנפש

השהייה הממושכת במרחבים מוגנים בזמן אזעקות מציבה אתגר משמעותי לילדים – וגם להורים. הפחד מהריצה למקלט, השינוי בשגרה והצפיפות במרחבים הסגורים עלולים לעורר חרדה, ולעיתים אף להציף טראומות ישנות.

דבי גרוס, פסיכולוגית וחברת פורום תקנה, מסבירה  בשיחה עם דנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד הכלים המרכזיים לסייע לילדים הוא דווקא מתן תחושת שליטה, גם בתוך המציאות הבלתי צפויה.

לדבריה, ילדים אינם יכולים לבחור אם להיכנס לממ״ד, אך כן ניתן לתת להם בחירות קטנות שיגרמו להם להרגיש מעורבים. למשל: האם להיכנס מיד עם ההתראה או לחכות לאזעקה, איזה חפץ לקחת לממ״ד, או מה יכול לעזור להם להרגיש רגועים יותר בזמן השהייה שם.

“הילדים חווים הרבה כאוס ושגרה שנעלמה – אין בית ספר ואין גן,” היא מסבירה. “כשאנחנו שואלים אותם מה יעזור להם להרגיש טוב יותר, אנחנו מחזירים להם מעט שליטה במצב.”

תרגיל “הפרפר” להרגעה מיידית

גרוס מציעה גם טכניקה פשוטה שמסייעת להרגעה פיזיולוגית בזמן לחץ – תרגיל המכונה “הפרפר”.

התרגיל מתבצע כך:
מושיטים את שתי הידיים קדימה, משלבים אותן בצורת איקס, הופכים אותן כך שכל יד מונחת על הכתף הנגדית – ואז מטפחים בעדינות לסירוגין: פעם על הכתף ופעם על המרפק.

לדבריה, התנועה החוזרת יוצרת מעין “חיבוק עצמי”, שמעודד את המוח להפריש הורמונים מרגיעים. “ראינו ילדים שנכנסים לממ״ד ומיד עושים את התרגיל – וזה מרגיע אותם מאוד,” היא אומרת. ניתן גם לשלב אותו עם שיר או משחק משפחתי כדי להפוך את החוויה לפחות מלחיצה.

להיות כנים – אבל לא דרמטיים

גרוס מדגישה כי חשוב שהורים יהיו כנים עם הילדים לגבי התחושות שלהם. אין צורך להעמיד פנים שהכול רגיל לחלוטין.

“אפשר לומר לילד: גם אני קצת מפחדת, אבל אנחנו יודעים שהממ״ד בטוח ושיש לנו זמן להגיע אליו,” היא מסבירה. “כך הילד מבין שמותר לפחד – אבל גם שיש כלים להתמודד.”

טראומות שמתעוררות מחדש

המצב הביטחוני הנוכחי גורם גם לעלייה בפניות לקווי סיוע של נפגעות תקיפה מינית. לדבריה, מצבי לחץ ואיום עלולים לשמש טריגר שמעלה זיכרונות קשים.

השהייה במרחב סגור, למשל, עלולה להזכיר לנפגעים תחושות של אובדן שליטה שחוו בעבר. “עבור חלק מהנפגעות, הממ״ד עצמו יכול לעורר פלאשבקים,” היא מסבירה. “חשוב לדעת שזה נורמלי ולפנות לעזרה כשצריך.”

לשמור גם על מוגנות

במיוחד כאשר ילדים נמצאים במקלטים ציבוריים או אצל חברים בזמן אזעקה, גרוס מדגישה את חשיבות המודעות למוגנות. היא ממליצה להזכיר לילדים את הכללים הבסיסיים: להגיד “לא” אם משהו לא נעים, להתרחק ולספר למבוגר.

בנוסף, היא קוראת גם למבוגרים שנמצאים במקלטים ציבוריים לשים לב לילדים שאינם עם הוריהם. “לפעמים עצם המבט והנוכחות של מבוגר אחראי יכולה למנוע מצבים לא נעימים,” היא אומרת.

לצד כל האתגרים, גרוס מזכירה כי גם ההורים של היום חוו מצבי חירום בילדותם. “רבים מאיתנו גדלו בתקופת מלחמת המפרץ עם מסכות גז,” היא אומרת. “עברנו את זה – וגם הילדים של היום יעברו את זה. יום אחד הם אפילו יספרו על זה בחיוך לילדים שלהם.”

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

הפסיכולוגית דבי גרוס מסבירה כיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם הפחד בזמן אזעקות והשהייה במרחבים מוגנים, מזהירה מטריגרים אצל נפגעי טראומה &ndash; ומציעה גם תרגיל פשוט שמרגיע את הגוף והנפש
השהייה הממושכת במרחבים מוגנים בזמן אזעקות מציבה אתגר משמעותי לילדים &ndash; וגם להורים. הפחד מהריצה למקלט, השינוי בשגרה והצפיפות במרחבים הסגורים עלולים לעורר חרדה, ולעיתים אף להציף טראומות ישנות.
דבי גרוס, פסיכולוגית וחברת פורום תקנה, מסבירה&nbsp; בשיחה עם דנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד הכלים המרכזיים לסייע לילדים הוא דווקא מתן תחושת שליטה, גם בתוך המציאות הבלתי צפויה.
לדבריה, ילדים אינם יכולים לבחור אם להיכנס לממ״ד, אך כן ניתן לתת להם בחירות קטנות שיגרמו להם להרגיש מעורבים. למשל: האם להיכנס מיד עם ההתראה או לחכות לאזעקה, איזה חפץ לקחת לממ״ד, או מה יכול לעזור להם להרגיש רגועים יותר בזמן השהייה שם.
&ldquo;הילדים חווים הרבה כאוס ושגרה שנעלמה &ndash; אין בית ספר ואין גן,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;כשאנחנו שואלים אותם מה יעזור להם להרגיש טוב יותר, אנחנו מחזירים להם מעט שליטה במצב.&rdquo;
תרגיל &ldquo;הפרפר&rdquo; להרגעה מיידית
גרוס מציעה גם טכניקה פשוטה שמסייעת להרגעה פיזיולוגית בזמן לחץ &ndash; תרגיל המכונה &ldquo;הפרפר&rdquo;.
התרגיל מתבצע כך: מושיטים את שתי הידיים קדימה, משלבים אותן בצורת איקס, הופכים אותן כך שכל יד מונחת על הכתף הנגדית &ndash; ואז מטפחים בעדינות לסירוגין: פעם על הכתף ופעם על המרפק.
לדבריה, התנועה החוזרת יוצרת מעין &ldquo;חיבוק עצמי&rdquo;, שמעודד את המוח להפריש הורמונים מרגיעים. &ldquo;ראינו ילדים שנכנסים לממ״ד ומיד עושים את התרגיל &ndash; וזה מרגיע אותם מאוד,&rdquo; היא אומרת. ניתן גם לשלב אותו עם שיר או משחק משפחתי כדי להפוך את החוויה לפחות מלחיצה.
להיות כנים &ndash; אבל לא דרמטיים
גרוס מדגישה כי חשוב שהורים יהיו כנים עם הילדים לגבי התחושות שלהם. אין צורך להעמיד פנים שהכול רגיל לחלוטין.
&ldquo;אפשר לומר לילד: גם אני קצת מפחדת, אבל אנחנו יודעים שהממ״ד בטוח ושיש לנו זמן להגיע אליו,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;כך הילד מבין שמותר לפחד &ndash; אבל גם שיש כלים להתמודד.&rdquo;
טראומות שמתעוררות מחדש
המצב הביטחוני הנוכחי גורם גם לעלייה בפניות לקווי סיוע של נפגעות תקיפה מינית. לדבריה, מצבי לחץ ואיום עלולים לשמש טריגר שמעלה זיכרונות קשים.
השהייה במרחב סגור, למשל, עלולה להזכיר לנפגעים תחושות של אובדן שליטה שחוו בעבר. &ldquo;עבור חלק מהנפגעות, הממ״ד עצמו יכול לעורר פלאשבקים,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;חשוב לדעת שזה נורמלי ולפנות לעזרה כשצריך.&rdquo;
לשמור גם על מוגנות
במיוחד כאשר ילדים נמצאים במקלטים ציבוריים או אצל חברים בזמן אזעקה, גרוס מדגישה את חשיבות המודעות למוגנות. היא ממליצה להזכיר לילדים את הכללים הבסיסיים: להגיד &ldquo;לא&rdquo; אם משהו לא נעים, להתרחק ולספר למבוגר.
בנוסף, היא קוראת גם למבוגרים שנמצאים במקלטים ציבוריים לשים לב לילדים שאינם עם הוריהם. &ldquo;לפעמים עצם המבט והנוכחות של מבוגר אחראי יכולה למנוע מצבים לא נעימים,&rdquo; היא אומרת.
לצד כל האתגרים, גרוס מזכירה כי גם ההורים של היום חוו מצבי חירום בילדותם. &ldquo;רבים מאיתנו גדלו בתקופת מלחמת המפרץ עם מסכות גז,&rdquo; היא אומרת. &ldquo;עברנו את זה &ndash; וגם הילדים של היום יעברו את זה. יום אחד הם אפילו יספרו על זה בחיוך לילדים שלהם.&rdquo;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

    איך מרגיעים ילדים בממ״ד – ונותנים להם תחושת שליטה

ראש חטיבת המבצעים בכבאות והצלה, תת־טפסר כפיר ביביטקו: הטילים המתפצלים יוצרים זירות רבות ונזק גדול – אך הקפדה על הנחיות פיקוד העורף מצמצמת משמעותית את הפגיעה בנפש

בעקבות מטחי הטילים האחרונים למרכז הארץ, נאלצים צוותי כבאות והצלה להתמודד עם ריבוי זירות נפילה בו־זמנית, לעיתים בטווח גיאוגרפי רחב מאוד. תת־טפסר כפיר ביביטקו, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים בכבאות והצלה, מסביר לדנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד האתגרים המרכזיים בתקופה האחרונה הוא טילים המתפצלים באוויר ויוצרים פיזור רחב של רסיסים ופגיעות קרקע.

לדבריו, במטח שנורה אתמול נפרסו הזירות על פני שטח גדול במיוחד – מאזור בת ים ועד אור יהודה. “המרחב הזה גורם לנו להרבה זירות קטנות”, אמר. “לשמחתנו, ברוב המקרים מדובר בנזק לרכוש בלבד ולא בפגיעה בנפש, אבל זה מחייב אותנו לפרוס את הכוחות במהירות וביעילות כדי לתת מענה מיידי”.

עם זאת, באירועי הירי האחרונים היו גם נפגעים. באחת הזירות נהרג פועל בניין ואחר נפצע, ובאירוע נוסף באור יהודה נפצע אדם באורח קשה. לדברי ביביטקו, המקרים הללו ממחישים עד כמה קריטית ההקפדה על הוראות ההתגוננות: “ברגע שמקפידים על הנחיות פיקוד העורף, מצמצמים את הפגיעה בנפש – וזה מוכח פעם אחר פעם”.

סרטון שפורסם מאירוע באור יהודה המחיש את הסכנה: אדם נראה יוצא מהמרחב המוגן זמן קצר מדי לאחר האזעקה ונפגע מהדף הפיצוץ. ביביטקו מסביר כי ייתכן שמדובר באחד מחלקי הטיל שהתפצלו ופגעו בקרקע. “הפיצוץ מפתיע מאוד, אבל אם היו נשארים במרחב המוגן – ייתכן שהפגיעה הייתה נמנעת”.

לדבריו, אחד המאפיינים הבולטים של המטחיים האחרונים הוא ריבוי הרסיסים. הרסיסים הקטנים נופלים במהירות ובעוצמה גבוהה, לעיתים כשהם לוהטים, ועלולים לחדור חומרים קשים ולגרום לנזק משמעותי ואף לפציעות.

בכבאות והצלה נדרשים לעיתים לפעול במספר רב של זירות במקביל. “בכל מטח אנחנו יכולים להגיע גם לעשר או שתים־עשרה זירות שונות”, אמר ביביטקו. “לפעמים מדובר בדיווחי אזרחים בלבד ואין נזק, ולפעמים מדובר בשרפה, פגיעה במבנה או חילוץ לכודים”.

האתגרים בזירות מורכבים במיוחד כאשר נדרש לבצע בו־זמנית גם כיבוי שרפה וגם חילוץ נפגעים. “לעיתים אנחנו צריכים לכבות אש ולחלץ אנשים במקביל – וזה אתגר גדול מאוד”, הסביר. “במקרים אחרים אנחנו קודם משתלטים על השרפה ואז מבצעים סריקות כדי לאתר לכודים”.

ביביטקו ציין גם את פעולות החילוץ הדרמטיות שנעשו לאחר הפגיעה הקשה בבית שמש. לדבריו, מדובר היה באירוע מורכב במיוחד שבו פעלו הכבאים תחת סכנה ממשית. “הכבאים הגיעו מהר מאוד, סיכנו את עצמם ונכנסו פנימה. היה שם שילוב של אש וחילוץ לכודים. בסופו של דבר הצליחו להציל חיים”.

לסיום הדגיש כי למרות האיום המתמשך, הציבור ברובו ממושמע ומקפיד על ההנחיות. “בסך הכול הציבור עושה את מה שנאמר לו – ובכך מצמצם מאוד את הפגיעה בנפש”, אמר.

עורך : איתי סופרין

מפיקה  : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

ראש חטיבת המבצעים בכבאות והצלה, תת־טפסר כפיר ביביטקו: הטילים המתפצלים יוצרים זירות רבות ונזק גדול &ndash; אך הקפדה על הנחיות פיקוד העורף מצמצמת משמעותית את הפגיעה בנפש
בעקבות מטחי הטילים האחרונים למרכז הארץ, נאלצים צוותי כבאות והצלה להתמודד עם ריבוי זירות נפילה בו־זמנית, לעיתים בטווח גיאוגרפי רחב מאוד. תת־טפסר כפיר ביביטקו, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים בכבאות והצלה, מסביר לדנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד האתגרים המרכזיים בתקופה האחרונה הוא טילים המתפצלים באוויר ויוצרים פיזור רחב של רסיסים ופגיעות קרקע.
לדבריו, במטח שנורה אתמול נפרסו הזירות על פני שטח גדול במיוחד &ndash; מאזור בת ים ועד אור יהודה. &ldquo;המרחב הזה גורם לנו להרבה זירות קטנות&rdquo;, אמר. &ldquo;לשמחתנו, ברוב המקרים מדובר בנזק לרכוש בלבד ולא בפגיעה בנפש, אבל זה מחייב אותנו לפרוס את הכוחות במהירות וביעילות כדי לתת מענה מיידי&rdquo;.
עם זאת, באירועי הירי האחרונים היו גם נפגעים. באחת הזירות נהרג פועל בניין ואחר נפצע, ובאירוע נוסף באור יהודה נפצע אדם באורח קשה. לדברי ביביטקו, המקרים הללו ממחישים עד כמה קריטית ההקפדה על הוראות ההתגוננות: &ldquo;ברגע שמקפידים על הנחיות פיקוד העורף, מצמצמים את הפגיעה בנפש &ndash; וזה מוכח פעם אחר פעם&rdquo;.
סרטון שפורסם מאירוע באור יהודה המחיש את הסכנה: אדם נראה יוצא מהמרחב המוגן זמן קצר מדי לאחר האזעקה ונפגע מהדף הפיצוץ. ביביטקו מסביר כי ייתכן שמדובר באחד מחלקי הטיל שהתפצלו ופגעו בקרקע. &ldquo;הפיצוץ מפתיע מאוד, אבל אם היו נשארים במרחב המוגן &ndash; ייתכן שהפגיעה הייתה נמנעת&rdquo;.
לדבריו, אחד המאפיינים הבולטים של המטחיים האחרונים הוא ריבוי הרסיסים. הרסיסים הקטנים נופלים במהירות ובעוצמה גבוהה, לעיתים כשהם לוהטים, ועלולים לחדור חומרים קשים ולגרום לנזק משמעותי ואף לפציעות.
בכבאות והצלה נדרשים לעיתים לפעול במספר רב של זירות במקביל. &ldquo;בכל מטח אנחנו יכולים להגיע גם לעשר או שתים־עשרה זירות שונות&rdquo;, אמר ביביטקו. &ldquo;לפעמים מדובר בדיווחי אזרחים בלבד ואין נזק, ולפעמים מדובר בשרפה, פגיעה במבנה או חילוץ לכודים&rdquo;.
האתגרים בזירות מורכבים במיוחד כאשר נדרש לבצע בו־זמנית גם כיבוי שרפה וגם חילוץ נפגעים. &ldquo;לעיתים אנחנו צריכים לכבות אש ולחלץ אנשים במקביל &ndash; וזה אתגר גדול מאוד&rdquo;, הסביר. &ldquo;במקרים אחרים אנחנו קודם משתלטים על השרפה ואז מבצעים סריקות כדי לאתר לכודים&rdquo;.
ביביטקו ציין גם את פעולות החילוץ הדרמטיות שנעשו לאחר הפגיעה הקשה בבית שמש. לדבריו, מדובר היה באירוע מורכב במיוחד שבו פעלו הכבאים תחת סכנה ממשית. &ldquo;הכבאים הגיעו מהר מאוד, סיכנו את עצמם ונכנסו פנימה. היה שם שילוב של אש וחילוץ לכודים. בסופו של דבר הצליחו להציל חיים&rdquo;.
לסיום הדגיש כי למרות האיום המתמשך, הציבור ברובו ממושמע ומקפיד על ההנחיות. &ldquo;בסך הכול הציבור עושה את מה שנאמר לו &ndash; ובכך מצמצם מאוד את הפגיעה בנפש&rdquo;, אמר.
עורך : איתי סופרין
מפיקה&nbsp; : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

 רסיסים, פיצוצים וזירות מרובות: כך נראית עבודת כבאות והצלה במטחי הטילים האחרונים

ראש הישיבה הרב אריאל ברקאי: "יש פיצוצים ואזעקות, אבל התחושה היא שעם ישראל במהלך גדול – לא רק מתגוננים אלא פועלים מול האויב"

 
בעוד הירי מלבנון נמשך והאזעקות נשמעות בתדירות גבוהה, בישיבת ההסדר בקריית שמונה מנסים לשמור על שגרה. התלמידים ממשיכים לשבת בבית המדרש וללמוד, לצד היערכות מתמדת לכניסה למרחבים מוגנים.

ראש הישיבה, הרב אריאל ברקאי, מספר לדנה בצלאל בכאן מורשת  כי למרות המצב הביטחוני המורכב, הישיבה פועלת כרגיל ככל שניתן. "התלמידים יושבים בבית המדרש ולומדים. כמובן שיש אזורים מוגנים – מקלטים וממ"דים – וכשיש אזעקה נכנסים אליהם. אנחנו ממשיכים בלימוד התורה יחד עם כל העיר", אמר.

בקריית שמונה זמן ההתרעה קצר במיוחד. לדבריו, לעיתים נשמעים הפיצוצים עוד לפני שמספיקים להיכנס למרחב המוגן. "שומעים את האזעקה ומיד נכנסים למקלטים או לממ"דים ומחכים עד שאפשר לצאת", הסביר.

חלק מתלמידי הישיבה גויסו לצה"ל עם פרוץ המלחמה. "יש תלמידים שמשרתים בצבא, וחלקם כבר מתחילים להשתחרר", ציין הרב ברקאי.

למרות המציאות הביטחונית הקשה, לדבריו האווירה בישיבה ובעיר אינה של פחד מתמיד. "יש פה שילוב מיוחד – מצד אחד רואים את האביב פורח בגליל העליון, ומצד שני שומעים פיצוצים. אבל התחושה היא שעם ישראל נמצא במקום חזק, במהלך משמעותי. לא רק מתגוננים, אלא גם פועלים מול האויב".

לדבריו, התחושה הציבורית כיום שונה מסבבי הלחימה בעבר. "אם לפני עשר שנים היו אומרים שנשב כאן במקלטים בזמן שאיראן מופגזת – רבים היו חותמים על מציאות כזו", אמר.

במקביל ללחימה, נמשכים המאמצים לשיקום העיר לאחר תקופות הפינוי והלחימה. הרב ברקאי אומר כי מדובר בתהליך ארוך: "אני שומע ורואה כמו כולם שיש מאמצים, אבל שיקום אמיתי דורש תהליכים עמוקים. אני מקווה שבעזרת השם הדברים יתקדמו".

למרות האתגרים, דווקא הרישום לישיבה נמצא בעלייה. "יש מגמת עלייה מאוד משמעותית במספר הנרשמים", מספר הרב ברקאי. "החבר'ה רוצים להגיע ולהיות חלק".

לדבריו, הדבר משקף את תחושת השליחות של הדור הצעיר. "לפעמים הספידו את הדור הזה, אבל אנחנו רואים דור עם רצון גדול, עם יכולת גבוהה ועם תחושת שליחות אמיתית".

עורך:  איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

ראש הישיבה הרב אריאל ברקאי: "יש פיצוצים ואזעקות, אבל התחושה היא שעם ישראל במהלך גדול &ndash; לא רק מתגוננים אלא פועלים מול האויב"
&nbsp; בעוד הירי מלבנון נמשך והאזעקות נשמעות בתדירות גבוהה, בישיבת ההסדר בקריית שמונה מנסים לשמור על שגרה. התלמידים ממשיכים לשבת בבית המדרש וללמוד, לצד היערכות מתמדת לכניסה למרחבים מוגנים.
ראש הישיבה, הרב אריאל ברקאי, מספר לדנה בצלאל בכאן מורשת&nbsp; כי למרות המצב הביטחוני המורכב, הישיבה פועלת כרגיל ככל שניתן. "התלמידים יושבים בבית המדרש ולומדים. כמובן שיש אזורים מוגנים &ndash; מקלטים וממ"דים &ndash; וכשיש אזעקה נכנסים אליהם. אנחנו ממשיכים בלימוד התורה יחד עם כל העיר", אמר.
בקריית שמונה זמן ההתרעה קצר במיוחד. לדבריו, לעיתים נשמעים הפיצוצים עוד לפני שמספיקים להיכנס למרחב המוגן. "שומעים את האזעקה ומיד נכנסים למקלטים או לממ"דים ומחכים עד שאפשר לצאת", הסביר.
חלק מתלמידי הישיבה גויסו לצה"ל עם פרוץ המלחמה. "יש תלמידים שמשרתים בצבא, וחלקם כבר מתחילים להשתחרר", ציין הרב ברקאי.
למרות המציאות הביטחונית הקשה, לדבריו האווירה בישיבה ובעיר אינה של פחד מתמיד. "יש פה שילוב מיוחד &ndash; מצד אחד רואים את האביב פורח בגליל העליון, ומצד שני שומעים פיצוצים. אבל התחושה היא שעם ישראל נמצא במקום חזק, במהלך משמעותי. לא רק מתגוננים, אלא גם פועלים מול האויב".
לדבריו, התחושה הציבורית כיום שונה מסבבי הלחימה בעבר. "אם לפני עשר שנים היו אומרים שנשב כאן במקלטים בזמן שאיראן מופגזת &ndash; רבים היו חותמים על מציאות כזו", אמר.
במקביל ללחימה, נמשכים המאמצים לשיקום העיר לאחר תקופות הפינוי והלחימה. הרב ברקאי אומר כי מדובר בתהליך ארוך: "אני שומע ורואה כמו כולם שיש מאמצים, אבל שיקום אמיתי דורש תהליכים עמוקים. אני מקווה שבעזרת השם הדברים יתקדמו".
למרות האתגרים, דווקא הרישום לישיבה נמצא בעלייה. "יש מגמת עלייה מאוד משמעותית במספר הנרשמים", מספר הרב ברקאי. "החבר'ה רוצים להגיע ולהיות חלק".
לדבריו, הדבר משקף את תחושת השליחות של הדור הצעיר. "לפעמים הספידו את הדור הזה, אבל אנחנו רואים דור עם רצון גדול, עם יכולת גבוהה ועם תחושת שליחות אמיתית".
עורך:&nbsp; איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;

שיר בפרשה - "אל אל ישראל" בצרפתית, החלונות הגבוהים

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips