על רקע הסערה בציונות הדתית סביב שילוב נשים דתיות בתפקידי לחימה בצה"ל, שוחחנו עם ש', לוחמת דתייה בהכשרה בפלוגת קדם, חלק ממערך פיקוד העורף.

ש', בת היישוב פסגות, מספרת בראיון לנדב הלפרין בכאן מורשת  כי עבורה הגיוס היה טבעי לחלוטין. "כך גדלתי", היא אומרת. "סביבי היו אנשי צבא, חיילות שמרו עליי בילדותי. היה לי מובן מאליו שיום יבוא וגם אני אהיה שם". לדבריה, מדובר גם בתחושת שליחות: "איך שאני גדלתי – זה הדבר הנכון".

"עושות בדיוק כמו הבנים"

על הטענה שלפיה נשים אינן מסוגלות לעמוד בדרישות תפקידי הלחימה, משיבה ש' בפשטות: "אנחנו עושות בדיוק כמו שהבנים עושים. אין דרישה פחותה – ואנחנו עושות את זה טוב. אני לא רואה בעיה או הגבלה".

הפלוגה שלה משלבת משימות ביטחון שוטף לצד היערכות לאירועי חירום. "אנחנו גם תופסות קווים, ובשעת הצורך מגיעות לאירועים ומטפלות", היא מתארת, תוך שמירה על מגבלות ביטחון מידע.

"מי שבאמת רוצה – יכולה"

ומה לגבי שמירת אורח חיים דתי במסגרת צבאית מעורבת? ש' מודה שיש אתגרים, אך מדגישה: "מי שבאמת חשוב לו – אין סיבה שלא יסתדר. נושא שמירת שבת מאוד ברור ומכבדים. גם בכשרות – אפילו יותר מבבית שלי".

לדבריה, השירות לא פגע בה מבחינה רוחנית – להפך: "אני מרגישה שאפילו התחזקתי".

לשאלה האם בחורה דתייה שמתלבטת יכולה להישאר דתייה גם לאחר שירות קרבי, היא משיבה בביטחון: "כן, ברור".

ומה אומרים בבית?

בקהילה שממנה הגיעה, בלב הציונות הדתית, היא אינה חווה ביקורת. "אומרים לי 'יפה לך'. יש גם חצאית במדים – זה מתאים לכולן", היא אומרת.

קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90