מומחה המשפט הפלילי קובע כי ללא הודאה, אחריות וסיום משפט – אין בסיס למתן חנינה. לדבריו, הנשיא לא יוכל להיענות לבקשה, ורק הסדר טיעון עשוי לסגור את התיק, אם בכלל.

בראיון לתוכניתו של עמירם כהן בכאן מורשת, פרופ׳ עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי ממכללת נתניה, קובע כי בקשת החנינה שהוגשה בשם ראש הממשלה אינה עומדת בדרישות החוק. לדבריו, חנינה לפני סיום משפט היא כלי חריג ביותר, שנעשה בו שימוש כמעט רק בפרשת קו 300 – וגם שם בתנאי ברור של הודאה ונטילת אחריות מצד המבקשים.

גרוס מציין כי במסמכים שהוגשו לנשיא המדינה אין כלל בקשה מפורשת לחנינה, ואין בהם כל הודאה באשמה או קבלת אחריות. "כאשר אדם טוען לחפות מלאה ומצפה לזיכוי, אין נשיא שמוסמך לתת לו חנינה. אין עבריין – אין מה לחון", אמר.

לדבריו, הנשיא אינו צד להסדרי טיעון ואינו יכול ליזום אותם, אך ייתכן שינצל את הפנייה כדי לעודד את הצדדים לבחון מהלך כזה. עם זאת, גרוס מטיל ספק ביכולת להגיע להסכמה, במיוחד כשהודאה ועזיבת החיים הפוליטיים הן תנאי יסוד לכל הסדר.

הוא מזכיר כי הליך בדיקת בקשות חנינה ארוך ומורכב, כולל חוות דעת של משרד המשפטים ושל הלשכה המשפטית בבית הנשיא. אך במקרה זה, "על בסיס הבקשה הקיימת – אין לנשיא שום אפשרות משפטית לאשר חנינה".

פרופ’ גרוס מסכם: "רק בקשה מתוקנת הכוללת הודאה ברורה ולקיחת אחריות עשויה להישקל. במתכונת הנוכחית – אין סיכוי."

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

מומחה המשפט הפלילי קובע כי ללא הודאה, אחריות וסיום משפט &ndash; אין בסיס למתן חנינה. לדבריו, הנשיא לא יוכל להיענות לבקשה, ורק הסדר טיעון עשוי לסגור את התיק, אם בכלל.
בראיון לתוכניתו של עמירם כהן בכאן מורשת, פרופ׳ עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי ממכללת נתניה, קובע כי בקשת החנינה שהוגשה בשם ראש הממשלה אינה עומדת בדרישות החוק. לדבריו, חנינה לפני סיום משפט היא כלי חריג ביותר, שנעשה בו שימוש כמעט רק בפרשת קו 300 &ndash; וגם שם בתנאי ברור של הודאה ונטילת אחריות מצד המבקשים.
גרוס מציין כי במסמכים שהוגשו לנשיא המדינה אין כלל בקשה מפורשת לחנינה, ואין בהם כל הודאה באשמה או קבלת אחריות. "כאשר אדם טוען לחפות מלאה ומצפה לזיכוי, אין נשיא שמוסמך לתת לו חנינה. אין עבריין &ndash; אין מה לחון", אמר.
לדבריו, הנשיא אינו צד להסדרי טיעון ואינו יכול ליזום אותם, אך ייתכן שינצל את הפנייה כדי לעודד את הצדדים לבחון מהלך כזה. עם זאת, גרוס מטיל ספק ביכולת להגיע להסכמה, במיוחד כשהודאה ועזיבת החיים הפוליטיים הן תנאי יסוד לכל הסדר.
הוא מזכיר כי הליך בדיקת בקשות חנינה ארוך ומורכב, כולל חוות דעת של משרד המשפטים ושל הלשכה המשפטית בבית הנשיא. אך במקרה זה, "על בסיס הבקשה הקיימת &ndash; אין לנשיא שום אפשרות משפטית לאשר חנינה".
פרופ&rsquo; גרוס מסכם: "רק בקשה מתוקנת הכוללת הודאה ברורה ולקיחת אחריות עשויה להישקל. במתכונת הנוכחית &ndash; אין סיכוי."
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;