אפרת שוקרון בשיחה עם אורית קוסקס מומחית לרווחה כלכלית

מתוך 'תדר משלה' - התדר של אפרת 

כט בניסן תשפה 

מפיקה אירה וקסלר 

 

אפרת שוקרון בשיחה עם אורית קוסקס מומחית לרווחה כלכלית
מתוך 'תדר משלה' - התדר של אפרת&nbsp;
כט בניסן תשפה&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

כלכלה בגובה העיניים - פנסיה- איך להבטיח שגובה ההכנסה שלנו לא ירד בפנסיה.

 ד"ר ז'נט כהן בריאיון מיוחד ממירון על הילולה, שינויי מסורת וחלופות חדשות

בריאיון חגיגי בתוכניתו של ידידיה תנעמי  "אנעים זמירות" ב"כאן מורשת", שוחחה ד"ר ז'נט כהן, תושבת בר יוחאי ומרצה במכללת צפת, על השינויים המתחוללים סביב ההילולה של רשב"י במירון. לדבריה, "הפיוט 'בר יוחאי' מלווה אותנו כל השנה, לא רק בל"ג בעומר. זה לחן שמושר אצלנו בשולחן שבת – מהדהד עמוק בתרבות המשפחתית והרוחנית".

כהן מתארת את תחושת השייכות וההתרוממות שהיא חשה כתושבת האזור: "יש פה משהו באוויר, באנרגיה, משהו שמגשר בין הפיזי לרוחני. אנחנו סוג של שומרי הסף של המקום הזה". עם זאת, היא גם מביעה געגוע לימים שבהם מירון שיקפה מרקם מגוון יותר של קהילות. "פעם, הייתה פה חגיגה של כלל ישראל. היום, הציבור החסידי דומיננטי, וקולות מסורתיים מזרחיים נדחקו הצידה".

בהמשך הריאיון, דיברה כהן על טקסים חלופיים שהולכים ומתפתחים בשל מגבלות ההגעה למירון: "בהילולה של רבי יהודה בר עילאי הרגשתי התרוממות רוח דומה. אנשים מוצאים דרכים אחרות להתחבר, וזה מוכיח שהקדושה לא שייכת רק למקום אחד".

כהן גם נגעה בשאלות של ייצוג, מגדר וזהות, בהתייחסות מרגשת למקומה של האישה במסורת רשב"י: "אשרי יולדתך – הפייטן מזכיר את אמו של רבי שמעון. הדמעות של הנשים בציון – הן הסוד של היום הזה".

לסיכום, היא מדגישה: "החברה הישראלית עוברת תהליכים – ויש רצון עמוק לחזור למקום המסורתי. גם אם הפורמט משתנה – הרוח נשארת".

בעריכה: איתי סופרין

&nbsp;ד"ר ז'נט כהן בריאיון מיוחד ממירון על הילולה, שינויי מסורת וחלופות חדשות
בריאיון חגיגי בתוכניתו של ידידיה תנעמי&nbsp; "אנעים זמירות" ב"כאן מורשת", שוחחה ד"ר ז'נט כהן, תושבת בר יוחאי ומרצה במכללת צפת, על השינויים המתחוללים סביב ההילולה של רשב"י במירון. לדבריה, "הפיוט 'בר יוחאי' מלווה אותנו כל השנה, לא רק בל"ג בעומר. זה לחן שמושר אצלנו בשולחן שבת &ndash; מהדהד עמוק בתרבות המשפחתית והרוחנית".
כהן מתארת את תחושת השייכות וההתרוממות שהיא חשה כתושבת האזור: "יש פה משהו באוויר, באנרגיה, משהו שמגשר בין הפיזי לרוחני. אנחנו סוג של שומרי הסף של המקום הזה". עם זאת, היא גם מביעה געגוע לימים שבהם מירון שיקפה מרקם מגוון יותר של קהילות. "פעם, הייתה פה חגיגה של כלל ישראל. היום, הציבור החסידי דומיננטי, וקולות מסורתיים מזרחיים נדחקו הצידה".
בהמשך הריאיון, דיברה כהן על טקסים חלופיים שהולכים ומתפתחים בשל מגבלות ההגעה למירון: "בהילולה של רבי יהודה בר עילאי הרגשתי התרוממות רוח דומה. אנשים מוצאים דרכים אחרות להתחבר, וזה מוכיח שהקדושה לא שייכת רק למקום אחד".
כהן גם נגעה בשאלות של ייצוג, מגדר וזהות, בהתייחסות מרגשת למקומה של האישה במסורת רשב"י: "אשרי יולדתך &ndash; הפייטן מזכיר את אמו של רבי שמעון. הדמעות של הנשים בציון &ndash; הן הסוד של היום הזה".
לסיכום, היא מדגישה: "החברה הישראלית עוברת תהליכים &ndash; ויש רצון עמוק לחזור למקום המסורתי. גם אם הפורמט משתנה &ndash; הרוח נשארת".
בעריכה: איתי סופרין

 "הקדושה לא שייכת למקום אחד – אבל מירון נשארת הלב"

 הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת: על שאלות הלכה תחת אש, על ההלם ברגעי האמת, ועל קריסת הקונספציות הרוחניות של כולנו

בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר ניצב משנה הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל, על הספר החדש שפרסם " בחרבות גיבורים".  הספר מלקט מאה שאלות הלכתיות שנשאלו בפועל על ידי שוטרי משטרת ישראל במהלך ימי הלחימה, החל מיום שמחת תורה.

"אני ב־6 באוקטובר מקבל פנייה משוטר שאומר לי: יצאנו עכשיו מבג"ץ, המשטרה הודיעה שהיא יכולה להתמודד עם ההקפות השניות בתל אביב. הוא ביקש ממני לבדוק אם אפשר עוד למנוע עימותים. עניתי שאני מרגיש שאנחנו בנקודת אל־חזור, וביקשתי לוודא שלפחות השוטרים עצמם לא יגיעו למצב שבו ייפלו ספרי תורה."

"ראיתי גופה של מפקד תחנה – והצדעתי"

ברגע שנשמעה הכרזת חמאס על מלחמה, תיאר הרב שיחות ראשונות עם מפקדים: "ראש אגף החקירות של המשטרה התקשר אליי ושאל לאן לשלוח את הגופות. הבנתי שאנחנו באירוע חסר תקדים. מעולם לא הייתה למשטרת ישראל כמות כזו של חללים."

בהמשך תיאר סצנות כבדות ממחנה שורה: "עברתי בין הגופות, ופתאום ראיתי גופה שכתוב עליה שם של מפקד תחנה שהכרתי. באינסטינקט הצדעתי. הרגשתי חובה להצליע לאיש הזה שנכנס שלוש או ארבע פעמים כדי לחלץ פצועים, ובפעם הרביעית נהרג מטיל."

"בצבא יש מסורת הלכתית. במשטרה אין"

לדבריו, בעוד בצה"ל קיימת מסורת הלכתית מאז ימי הרב גורן, במשטרה טרם הונחה תשתית הלכתית ברורה. "אף אחד לא עסק בהלכות משטרה. שוטר דתי שרוצה לדעת מה מותר ומה אסור בשבת, פשוט לא היה לו למי לפנות. היום יש מאות שוטרים שומרי שבת, ואנחנו נדרשים לענות על שאלות יום־יומיות."

שאלות של שבת, כשרות – ואמונה

הרב שיתף בשאלות שהופנו אליו – חלקן מהותיות וחדשות לחלוטין: "כשהיה צריך להחליף בגדים לשוטרים הלוחמים בדרום, שאלו האם מותר בשבת להפעיל ביגודית. הרב זילברשטיין כתב תשובה שמותר, כי זה פיקוח נפש. מדובר בדברים שמעולם לא נכתבו לפני כן."

לעומת זאת, הדגיש גם את המקרים שבהם סירב להתיר חילול שבת. "ביקשו לאשר עבודה של צוותים שבודקים זכאות לנשק. ביררתי מתי הם עובדים, והתברר שעד שמונה בערב. אמרתי – אם אתם הולכים לישון בלילה, זה כנראה לא חירום. תעבדו גם בלילה, ואם עדיין לא תספיקו – תחזרו אליי. הם לא חזרו."

הצפה של שאלות אמוניות

בתוך הכאב, נשאל גם על ידי שוטרים שאלות אמוניות ישירות. "שאלו אותי: למה עשה לנו הקב"ה את זה? מה הוא רוצה מאיתנו? אנשים בכו כששאלו. אני עניתי שאני לא הקב"ה. לפעמים צריך לחבק, לא תמיד יש תשובה."

"בחרתי לפתוח ולסיים בהלכות ספר תורה"

את הספר פתח בשאלה על הקפות שניות, וסיים במקרה של ספר תורה שנשרף בתחנת משטרת שדרות. "זה קרה בשמחת תורה. לא קראתי לזה בשום שלב 'שבת ההיא', או 'שביעי באוקטובר'. אני כותב: שבת, שמחת תורה. זה היום שבו הקב"ה מזמין את עם ישראל אליו. והפעם, הוא לא רצה לשבת איתנו. זה אומר שלכולנו יש אחריות."

"כולנו שבויים בקונספציות, גם הדתיים"

לדבריו, המילה "קונספציה" אינה שייכת רק לאמ"ן. "גם בעולם הדתי נוצרו קונספציות. אנחנו לא מקשיבים למי שחושב אחרת. אנחנו נלחמים על האמת של עצמנו, במקום להקשיב. אם יהודה לא היה מסוגל להגיד 'צדקה ממני', הסיפור של יוסף לא היה נשלם."

קריאה לחברה הישראלית: לחזור להקשבה

הריאיון נחתם בקריאה לחברה כולה: "אם בעזה אנשים מוכנים לעמוד אחד על השני, ואנחנו בארץ לא מצליחים להחזיק את עצמנו מבפנים – זה אסון. חייבים לחזור להיות עם שמכבד ומכיל. לא חייבים להסכים, אבל חובה להקשיב."

עורך: איתי סופרין

מפיקים: שיר קרוואני ואלעד פניקר

&nbsp;הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת: על שאלות הלכה תחת אש, על ההלם ברגעי האמת, ועל קריסת הקונספציות הרוחניות של כולנו
בריאיון לתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר ניצב משנה הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל, על הספר החדש שפרסם " בחרבות גיבורים".&nbsp; הספר מלקט מאה שאלות הלכתיות שנשאלו בפועל על ידי שוטרי משטרת ישראל במהלך ימי הלחימה, החל מיום שמחת תורה.
"אני ב־6 באוקטובר מקבל פנייה משוטר שאומר לי: יצאנו עכשיו מבג"ץ, המשטרה הודיעה שהיא יכולה להתמודד עם ההקפות השניות בתל אביב. הוא ביקש ממני לבדוק אם אפשר עוד למנוע עימותים. עניתי שאני מרגיש שאנחנו בנקודת אל־חזור, וביקשתי לוודא שלפחות השוטרים עצמם לא יגיעו למצב שבו ייפלו ספרי תורה."
"ראיתי גופה של מפקד תחנה &ndash; והצדעתי"
ברגע שנשמעה הכרזת חמאס על מלחמה, תיאר הרב שיחות ראשונות עם מפקדים: "ראש אגף החקירות של המשטרה התקשר אליי ושאל לאן לשלוח את הגופות. הבנתי שאנחנו באירוע חסר תקדים. מעולם לא הייתה למשטרת ישראל כמות כזו של חללים."
בהמשך תיאר סצנות כבדות ממחנה שורה: "עברתי בין הגופות, ופתאום ראיתי גופה שכתוב עליה שם של מפקד תחנה שהכרתי. באינסטינקט הצדעתי. הרגשתי חובה להצליע לאיש הזה שנכנס שלוש או ארבע פעמים כדי לחלץ פצועים, ובפעם הרביעית נהרג מטיל."
"בצבא יש מסורת הלכתית. במשטרה אין"
לדבריו, בעוד בצה"ל קיימת מסורת הלכתית מאז ימי הרב גורן, במשטרה טרם הונחה תשתית הלכתית ברורה. "אף אחד לא עסק בהלכות משטרה. שוטר דתי שרוצה לדעת מה מותר ומה אסור בשבת, פשוט לא היה לו למי לפנות. היום יש מאות שוטרים שומרי שבת, ואנחנו נדרשים לענות על שאלות יום־יומיות."
שאלות של שבת, כשרות &ndash; ואמונה
הרב שיתף בשאלות שהופנו אליו &ndash; חלקן מהותיות וחדשות לחלוטין: "כשהיה צריך להחליף בגדים לשוטרים הלוחמים בדרום, שאלו האם מותר בשבת להפעיל ביגודית. הרב זילברשטיין כתב תשובה שמותר, כי זה פיקוח נפש. מדובר בדברים שמעולם לא נכתבו לפני כן."
לעומת זאת, הדגיש גם את המקרים שבהם סירב להתיר חילול שבת. "ביקשו לאשר עבודה של צוותים שבודקים זכאות לנשק. ביררתי מתי הם עובדים, והתברר שעד שמונה בערב. אמרתי &ndash; אם אתם הולכים לישון בלילה, זה כנראה לא חירום. תעבדו גם בלילה, ואם עדיין לא תספיקו &ndash; תחזרו אליי. הם לא חזרו."
הצפה של שאלות אמוניות
בתוך הכאב, נשאל גם על ידי שוטרים שאלות אמוניות ישירות. "שאלו אותי: למה עשה לנו הקב"ה את זה? מה הוא רוצה מאיתנו? אנשים בכו כששאלו. אני עניתי שאני לא הקב"ה. לפעמים צריך לחבק, לא תמיד יש תשובה."
"בחרתי לפתוח ולסיים בהלכות ספר תורה"
את הספר פתח בשאלה על הקפות שניות, וסיים במקרה של ספר תורה שנשרף בתחנת משטרת שדרות. "זה קרה בשמחת תורה. לא קראתי לזה בשום שלב 'שבת ההיא', או 'שביעי באוקטובר'. אני כותב: שבת, שמחת תורה. זה היום שבו הקב"ה מזמין את עם ישראל אליו. והפעם, הוא לא רצה לשבת איתנו. זה אומר שלכולנו יש אחריות."
"כולנו שבויים בקונספציות, גם הדתיים"
לדבריו, המילה "קונספציה" אינה שייכת רק לאמ"ן. "גם בעולם הדתי נוצרו קונספציות. אנחנו לא מקשיבים למי שחושב אחרת. אנחנו נלחמים על האמת של עצמנו, במקום להקשיב. אם יהודה לא היה מסוגל להגיד 'צדקה ממני', הסיפור של יוסף לא היה נשלם."
קריאה לחברה הישראלית: לחזור להקשבה
הריאיון נחתם בקריאה לחברה כולה: "אם בעזה אנשים מוכנים לעמוד אחד על השני, ואנחנו בארץ לא מצליחים להחזיק את עצמנו מבפנים &ndash; זה אסון. חייבים לחזור להיות עם שמכבד ומכיל. לא חייבים להסכים, אבל חובה להקשיב."
עורך: איתי סופרין
מפיקים: שיר קרוואני ואלעד פניקר

 "כשספר תורה נשרף בתחנת משטרה – זה אומר שלכולנו יש אחריות על מה שקרה פה"

אסתי גרינברג בשיחה עם קרן משה סולנית הלהקה 

מתוך 'תדר משלה'

יום ראשון  ב11:00

'כאן מורשת'

כ באייר תשפה 

מפיקה : אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: קורין   אלזם 

אסתי גרינברג בשיחה עם קרן משה סולנית הלהקה&nbsp;
מתוך 'תדר משלה'
יום ראשון&nbsp; ב11:00
'כאן מורשת'
כ באייר תשפה&nbsp;
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: קורין&nbsp; &nbsp;אלזם&nbsp;

כלכלה בגובה העיניים - פנסיה- איך להבטיח שגובה ההכנסה שלנו לא ירד בפנסיה.

כאן מורשת

Recent clips