ראש ישיבת ההסדר בחולון התייחס למשנת הרב קוק ביום פטירתו, וטען כי חזונו חיבר בין תורה, ציונות, צבא ומדינה – והשפיע עמוקות על החברה הישראלית ועל התפתחות הציונות הדתית.

לציון יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התייחס הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון ומבאר כתבי הרב קוק,  בראיוןו עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, לדמותו, למשנתו ולמורשת שהותיר אחריו.

לדברי הרב לונדין, הרב קוק היה דמות פורצת דרך שהקדימה את זמנה והבינה כבר לפני כמאה שנה את הצורך בשילוב בין עולם התורה לבין בניין מדינה מודרנית.

"הרב קוק ראה למרחוק", אמר לונדין. לדבריו, כבר בתקופתו של הרב קוק נתפס הרעיון של חייל שומר תורה ומצוות כחידוש משמעותי, ואילו הרב קוק עצמו ראה בחיבור בין אמונה, שירות צבאי ובניין הארץ חלק מהחזון הלאומי של עם ישראל.

לונדין הדגיש את תפיסתו של הרב קוק ביחס למדינת ישראל ולשיבת עם ישראל לארצו. לדבריו, חזונו היה להקים מדינה המשלבת כלכלה, צבא ומודרנה עם זהות יהודית ומסורת.

"הרב קוק הבין שצריכה לקום פה מדינה שמצד אחד תהיה עם כלכלה, צבא ומודרנה, ויחד עם זה תהיה מחוברת לזהות ולמסורת היהודית", הסביר.

לדבריו, הזרעים שזרע הרב קוק, יחד עם תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ממשיכים להשפיע על החברה הישראלית גם כיום. הוא טען כי ניתן לראות בחברה הישראלית תהליך כפול: הציבור החילוני מחפש דרכים להתחבר מחדש למסורת ולשורשים היהודיים, בעוד חלקים בציבור החרדי נדרשים להתמודד עם המציאות המודרנית של מדינה יהודית ריבונית.

הרבנות הראשית והציונות הדתית

במהלך הריאיון התייחס לונדין גם לביוגרפיה של הרב קוק ולרבותיו. בין היתר הזכיר את הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין, ואת חותנו, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת).

לדבריו, הרב קוק הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר יחסית, שימש כרב יפו והמושבות, ובהמשך היה ממקימי הרבנות הראשית. באמצעות פעילותו התורנית והציבורית, הוא הניח תשתיות שהשפיעו על התפתחותו של הציבור הציוני-דתי.

לונדין ציין כי לצד פעילותו הציבורית, הותיר הרב קוק אחריו "תורה ענקית", הן במישור המחשבתי והן במישור ההלכתי, וכן עולם ישיבות שממשיך להתפתח עד היום.

"הזרעים שזרע ממשיכים לעצב את ישראל"

לדברי לונדין, משמעותו של הרב קוק חורגת מעבר לדמותו של תלמיד חכם או רב מרכזי בתולדות הציונות הדתית.

"זה לא עוד ציון של דמות היסטורית", אמר. "יש כאן איזושהי נשמה שנשלחה לעולם לפני מאה שנים, בדיוק בתקופת המעבר, כשעם ישראל שב מהגלות לארץ ישראל, והתוותה כיוון שבפרספקטיבה של שנים הוא העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי".

בהמשך קישר לונדין בין משנת הרב קוק לבין המציאות הביטחונית הנוכחית. לדבריו, העובדה שבישראל משרתים כיום עשרות אלפי לוחמים המחוברים לזהות יהודית היא, בין היתר, תוצאה של התפתחות רעיונית שהחלה בתורת הרב קוק ובמערכת החינוכית שנבנתה בעקבותיה.

"לולא הרב קוק, לעניות דעתי, מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה היום פשוט לא הייתה קיימת", סיכם לונדין.

הוא הוסיף כי רבים מהלוחמים והמנהיגים המחברים בין עולם התורה לבין השירות הצבאי והחיים הציבוריים הם, במישרין או בעקיפין, תוצר של "תורת הרב קוק".

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

 

ראש ישיבת ההסדר בחולון התייחס למשנת הרב קוק ביום פטירתו, וטען כי חזונו חיבר בין תורה, ציונות, צבא ומדינה &ndash; והשפיע עמוקות על החברה הישראלית ועל התפתחות הציונות הדתית.
לציון יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התייחס הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון ומבאר כתבי הרב קוק,&nbsp; בראיוןו עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, לדמותו, למשנתו ולמורשת שהותיר אחריו.
לדברי הרב לונדין, הרב קוק היה דמות פורצת דרך שהקדימה את זמנה והבינה כבר לפני כמאה שנה את הצורך בשילוב בין עולם התורה לבין בניין מדינה מודרנית.
"הרב קוק ראה למרחוק", אמר לונדין. לדבריו, כבר בתקופתו של הרב קוק נתפס הרעיון של חייל שומר תורה ומצוות כחידוש משמעותי, ואילו הרב קוק עצמו ראה בחיבור בין אמונה, שירות צבאי ובניין הארץ חלק מהחזון הלאומי של עם ישראל.
לונדין הדגיש את תפיסתו של הרב קוק ביחס למדינת ישראל ולשיבת עם ישראל לארצו. לדבריו, חזונו היה להקים מדינה המשלבת כלכלה, צבא ומודרנה עם זהות יהודית ומסורת.
"הרב קוק הבין שצריכה לקום פה מדינה שמצד אחד תהיה עם כלכלה, צבא ומודרנה, ויחד עם זה תהיה מחוברת לזהות ולמסורת היהודית", הסביר.
לדבריו, הזרעים שזרע הרב קוק, יחד עם תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ממשיכים להשפיע על החברה הישראלית גם כיום. הוא טען כי ניתן לראות בחברה הישראלית תהליך כפול: הציבור החילוני מחפש דרכים להתחבר מחדש למסורת ולשורשים היהודיים, בעוד חלקים בציבור החרדי נדרשים להתמודד עם המציאות המודרנית של מדינה יהודית ריבונית.
הרבנות הראשית והציונות הדתית
במהלך הריאיון התייחס לונדין גם לביוגרפיה של הרב קוק ולרבותיו. בין היתר הזכיר את הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין, ואת חותנו, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת).
לדבריו, הרב קוק הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר יחסית, שימש כרב יפו והמושבות, ובהמשך היה ממקימי הרבנות הראשית. באמצעות פעילותו התורנית והציבורית, הוא הניח תשתיות שהשפיעו על התפתחותו של הציבור הציוני-דתי.
לונדין ציין כי לצד פעילותו הציבורית, הותיר הרב קוק אחריו "תורה ענקית", הן במישור המחשבתי והן במישור ההלכתי, וכן עולם ישיבות שממשיך להתפתח עד היום.
"הזרעים שזרע ממשיכים לעצב את ישראל"
לדברי לונדין, משמעותו של הרב קוק חורגת מעבר לדמותו של תלמיד חכם או רב מרכזי בתולדות הציונות הדתית.
"זה לא עוד ציון של דמות היסטורית", אמר. "יש כאן איזושהי נשמה שנשלחה לעולם לפני מאה שנים, בדיוק בתקופת המעבר, כשעם ישראל שב מהגלות לארץ ישראל, והתוותה כיוון שבפרספקטיבה של שנים הוא העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי".
בהמשך קישר לונדין בין משנת הרב קוק לבין המציאות הביטחונית הנוכחית. לדבריו, העובדה שבישראל משרתים כיום עשרות אלפי לוחמים המחוברים לזהות יהודית היא, בין היתר, תוצאה של התפתחות רעיונית שהחלה בתורת הרב קוק ובמערכת החינוכית שנבנתה בעקבותיה.
"לולא הרב קוק, לעניות דעתי, מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה היום פשוט לא הייתה קיימת", סיכם לונדין.
הוא הוסיף כי רבים מהלוחמים והמנהיגים המחברים בין עולם התורה לבין השירות הצבאי והחיים הציבוריים הם, במישרין או בעקיפין, תוצר של "תורת הרב קוק".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;