אהרון אקרמן, מנהל הגרעין התורני "אל-עמי אילת", משוחח עם ידידיה תנעמי על ההכנות לאירוח של הציבור הדתי בעיר אילת בנופש ובתכנים מותאמים.

מתוך 'אנעים זמירות'.

מפיק: יחיה טובול.

קרדיט תמונה: ידידיה תנעמי. 

אהרון אקרמן, מנהל הגרעין התורני "אל-עמי אילת", משוחח עם ידידיה תנעמי על ההכנות לאירוח של הציבור הדתי בעיר אילת בנופש ובתכנים מותאמים.
מתוך 'אנעים זמירות'.
מפיק: יחיה טובול.
קרדיט תמונה: ידידיה תנעמי.&nbsp;

כאן מורשת

אנעים זמירות | משפחנוכה אילת

עו״ד והטוענת הרבנית לילי הורביץ משוחחת עם ידידיה תנעמי על ההתמודדות של יוסף הצדיק בבית שר הטבחים, יוסף מצליח להחלץ בזכות אבות ובזכות השמירה על הערכים המוסריים ״וחטאתי לאלוהים״.

מתוך 'אנעים זמירות'.

מפיק: יחיה טובול.

קרדיט תמונה: שריה דיאמנט.

עו״ד והטוענת הרבנית לילי הורביץ משוחחת עם ידידיה תנעמי על ההתמודדות של יוסף הצדיק בבית שר הטבחים, יוסף מצליח להחלץ בזכות אבות ובזכות השמירה על הערכים המוסריים ״וחטאתי לאלוהים״.
מתוך 'אנעים זמירות'.
מפיק: יחיה טובול.
קרדיט תמונה: שריה דיאמנט.

אנעים זמירות | יצאת צדיק

איתמר גור מירוחם ואלישיב רייכנר מהגולן מציגים את תמונת החורף והחג במבט מקומי

בפינת "צפון-דרום" עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, שוחחו  איתמר גור מהגולן ואלישיב רייכנר מירוחם,   על מזג האוויר, החורף, והאפשרויות לטיולים והנאות חנוכה בשני הקצוות של הארץ.

השניים שוחחו על הגשם שהגיע סוף סוף, על המשקעים שנחוצים לחקלאים, ועל אווירת החג שמגיעה עם מזג האוויר החורפי. איתמר, חקלאי מהצפון, סיפר על הרטיבות והאווירה בגולן, בעוד אלישיב הדגיש את יופיו של הנגב בתקופה זו, עם טיולים במכתשים ובאזורים שונים בדרום, כולל עצות לביקורים בערבה ובירוחם.

השיחה כללה גם המלצות על מקומות שכדאי לראות: בית המייסדים בירוחם, המכון למורשת בן-גוריון, חוות לבנדר במושב כנס, וחוות שדה בעין זיוון. שניי האורחים הדגישו את החשיבות של יציאה לטיולים בחוץ, גילוי נופים חדשים, והנאה מהיופי של הארץ בחנוכה, במקום להסתפק בקניונים.

לסיום, נמסרה המלצה לכלל הציבור: לנצל את עונת החורף לטיולים ולחוות את המדבר והגולן במלואם, ולזכור שחנוכה הוא זמן של חגיגה גם בצפון וגם בדרום.

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר

איתמר גור מירוחם ואלישיב רייכנר מהגולן מציגים את תמונת החורף והחג במבט מקומי
בפינת "צפון-דרום" עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת, שוחחו&nbsp; איתמר גור מהגולן ואלישיב רייכנר מירוחם,&nbsp; &nbsp;על מזג האוויר, החורף, והאפשרויות לטיולים והנאות חנוכה בשני הקצוות של הארץ.
השניים שוחחו על הגשם שהגיע סוף סוף, על המשקעים שנחוצים לחקלאים, ועל אווירת החג שמגיעה עם מזג האוויר החורפי. איתמר, חקלאי מהצפון, סיפר על הרטיבות והאווירה בגולן, בעוד אלישיב הדגיש את יופיו של הנגב בתקופה זו, עם טיולים במכתשים ובאזורים שונים בדרום, כולל עצות לביקורים בערבה ובירוחם.
השיחה כללה גם המלצות על מקומות שכדאי לראות: בית המייסדים בירוחם, המכון למורשת בן-גוריון, חוות לבנדר במושב כנס, וחוות שדה בעין זיוון. שניי האורחים הדגישו את החשיבות של יציאה לטיולים בחוץ, גילוי נופים חדשים, והנאה מהיופי של הארץ בחנוכה, במקום להסתפק בקניונים.
לסיום, נמסרה המלצה לכלל הציבור: לנצל את עונת החורף לטיולים ולחוות את המדבר והגולן במלואם, ולזכור שחנוכה הוא זמן של חגיגה גם בצפון וגם בדרום.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר

צפון ודרום נפגשים: חנוכה בין גולן לנגב

מייסדת מרכז ‘סוויטש’ לליווי רגשי מספרת על השיימינג שחוותה אחרי שחיסנה את ילדיה וקוראת: “מותר לא להסכים — אבל חייבים לכבד. אי־אפשר לנהל מלחמות על גביי”

בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בהתפרצות החצבת, בעיקר בריכוזים חרדיים. רוב הציבור מתחסן ומקשיב להוראות הרבנים, אך קיימים “איים” של התנגדות לחיסונים. אל מול התופעה הזו, דבורי רובינשטיין — מייסדת ומנכ״לית מרכז סוויטש לטיפול וליווי רגשי לנשים — מצאה את עצמה בלב סערה תקשורתית.

בריאיון למנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״ היא משחזרת כיצד פוסט תמים על חיסון נגד שפעת הפך למתקפה אישית.

“העליתי פוסט יומיומי — וחטפתי אש שלא תאומן”

רובינשטיין מספרת כי חשבה שמדובר בתוכן שגרתי:
“אני מעלה כל יום פוסטים — על העבודה, על הילדים, אפילו על האוגרים שקנינו. כתבתי שהלכתי להתחסן עם הבן שלי. הבאתי גם את אמא שלי ואת אחי. בעיניי זה היה חלק מהשגרה”.

הפוסט הסתיים במשפט: “לכו להתחסן!”

ואז זה התחיל.

“אני לא האמנתי לכמות האש. אנשים שלא מכירים אותי, לא עוקבים אחרי, לא יודעים מי אני — פשוט הסתערו. כי העזתי לכתוב דעה שלא מתיישבת עם מה שהם חושבים”.

לדבריה, התגובות חצו גבולות:
“כתבו שאני טיפשה, שאני לא קוראת מחקרים, שמשרד הבריאות עובד עליי, שהממשלה משקרת. זה היה פשוט הזוי”.

“קבוצה אחת מביאה חמולה של מאות. זו תופעה חמורה”

רובינשטיין מתארת מנגנון מוכר:
“מספיק מישהו אחד שמתנגד — והוא מביא אחריו חמולה שלמה של מאות אנשים שלא קשורים אליי בכלל. בזה הם חזקים. זו לא ביקורת, זו מתקפה מאורגנת”.

גם כשהעלתה סרטון נוסף שבו חיסנה את בנותיה, הסערה חזרה:
“כתבתי לרגע — אם אתם נגד חיסונים, תדפדפו הלאה. ומיד תקפו אותי שאני פרובוקטיבית ושאני ‘משתיקה’. אני רק ביקשתי לכבד את דעתי”.

“מביאים ‘מחקרים’, מקשרים כל טרגדיה לחיסונים — גם כשזה בכלל לא נכון”

לדבריה, המתנגדים מעלים טענות שמנותקות מהמציאות:
“מישהי הביאה צילום של בחור שנפטר — וטענה שזה בגלל החיסון. יום אחרי זה בן משפחה שלו כתב שאין קשר, שהוא בכלל לא התחסן לשום דבר — ועדיין הם דחפו את זה בכוח לנרטיב שלהם”.

למה דווקא בציבור החרדי יש יותר קבוצות מתנגדות חיסונים?

רובינשטיין מקפידה להדגיש שאינה דוברת של אף מגזר, אך מציעה הסבר:
“ככל שקבוצה דתית או קהילתית היא יותר אדוקה — בכל דת — כך מתפתחות בתוכה גם קבוצות קיצוניות. לפעמים אדם אחד עם כושר השפעה הופך ל’מנהיג’, ויש לו מאמינים שעושים את העבודה. זה טבעי, גם אם לא תמיד בריא”.

היא מזכירה כי בקורונה השתייכה לחסידות שמעודדת חיסונים ויצאה להתחסן מיד עם פתיחת האפשרות:
“הגיעו אליי לקליניקה נשים מקהילות שלא מתחסנות, וזה היה לי קשה — כי נפטרו כל כך הרבה אנשים. אבל כמטפלת אני עושה הפרדה מוחלטת, ולא מדברת על חיסונים בקליניקה”.

“אני בעד חיסונים — ולא אפחד להגיד את זה בקול”

בסיום הראיון היא מצהירה:
“אני בעד חיסונים, ואני מוכנה להתראיין כי צריך להגיד את זה. אסור לפחד מאנשים שחושבים אחרת — גם אם יש להם פה גדול או פה ג’ורה. אנחנו חיים בעולם של דעות שונות. מותר להתווכח — אסור להשפיל”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

מייסדת מרכז &lsquo;סוויטש&rsquo; לליווי רגשי מספרת על השיימינג שחוותה אחרי שחיסנה את ילדיה וקוראת: &ldquo;מותר לא להסכים &mdash; אבל חייבים לכבד. אי־אפשר לנהל מלחמות על גביי&rdquo;
בשבועות האחרונים ניכרת עלייה בהתפרצות החצבת, בעיקר בריכוזים חרדיים. רוב הציבור מתחסן ומקשיב להוראות הרבנים, אך קיימים &ldquo;איים&rdquo; של התנגדות לחיסונים. אל מול התופעה הזו, דבורי רובינשטיין &mdash; מייסדת ומנכ״לית מרכז סוויטש לטיפול וליווי רגשי לנשים &mdash; מצאה את עצמה בלב סערה תקשורתית.
בריאיון למנדי גרוזמן ב״כאן מורשת״ היא משחזרת כיצד פוסט תמים על חיסון נגד שפעת הפך למתקפה אישית.
&ldquo;העליתי פוסט יומיומי &mdash; וחטפתי אש שלא תאומן&rdquo;
רובינשטיין מספרת כי חשבה שמדובר בתוכן שגרתי: &ldquo;אני מעלה כל יום פוסטים &mdash; על העבודה, על הילדים, אפילו על האוגרים שקנינו. כתבתי שהלכתי להתחסן עם הבן שלי. הבאתי גם את אמא שלי ואת אחי. בעיניי זה היה חלק מהשגרה&rdquo;.
הפוסט הסתיים במשפט: &ldquo;לכו להתחסן!&rdquo;
ואז זה התחיל.
&ldquo;אני לא האמנתי לכמות האש. אנשים שלא מכירים אותי, לא עוקבים אחרי, לא יודעים מי אני &mdash; פשוט הסתערו. כי העזתי לכתוב דעה שלא מתיישבת עם מה שהם חושבים&rdquo;.
לדבריה, התגובות חצו גבולות: &ldquo;כתבו שאני טיפשה, שאני לא קוראת מחקרים, שמשרד הבריאות עובד עליי, שהממשלה משקרת. זה היה פשוט הזוי&rdquo;.
&ldquo;קבוצה אחת מביאה חמולה של מאות. זו תופעה חמורה&rdquo;
רובינשטיין מתארת מנגנון מוכר: &ldquo;מספיק מישהו אחד שמתנגד &mdash; והוא מביא אחריו חמולה שלמה של מאות אנשים שלא קשורים אליי בכלל. בזה הם חזקים. זו לא ביקורת, זו מתקפה מאורגנת&rdquo;.
גם כשהעלתה סרטון נוסף שבו חיסנה את בנותיה, הסערה חזרה: &ldquo;כתבתי לרגע &mdash; אם אתם נגד חיסונים, תדפדפו הלאה. ומיד תקפו אותי שאני פרובוקטיבית ושאני &lsquo;משתיקה&rsquo;. אני רק ביקשתי לכבד את דעתי&rdquo;.
&ldquo;מביאים &lsquo;מחקרים&rsquo;, מקשרים כל טרגדיה לחיסונים &mdash; גם כשזה בכלל לא נכון&rdquo;
לדבריה, המתנגדים מעלים טענות שמנותקות מהמציאות: &ldquo;מישהי הביאה צילום של בחור שנפטר &mdash; וטענה שזה בגלל החיסון. יום אחרי זה בן משפחה שלו כתב שאין קשר, שהוא בכלל לא התחסן לשום דבר &mdash; ועדיין הם דחפו את זה בכוח לנרטיב שלהם&rdquo;.
למה דווקא בציבור החרדי יש יותר קבוצות מתנגדות חיסונים?
רובינשטיין מקפידה להדגיש שאינה דוברת של אף מגזר, אך מציעה הסבר: &ldquo;ככל שקבוצה דתית או קהילתית היא יותר אדוקה &mdash; בכל דת &mdash; כך מתפתחות בתוכה גם קבוצות קיצוניות. לפעמים אדם אחד עם כושר השפעה הופך ל&rsquo;מנהיג&rsquo;, ויש לו מאמינים שעושים את העבודה. זה טבעי, גם אם לא תמיד בריא&rdquo;.
היא מזכירה כי בקורונה השתייכה לחסידות שמעודדת חיסונים ויצאה להתחסן מיד עם פתיחת האפשרות: &ldquo;הגיעו אליי לקליניקה נשים מקהילות שלא מתחסנות, וזה היה לי קשה &mdash; כי נפטרו כל כך הרבה אנשים. אבל כמטפלת אני עושה הפרדה מוחלטת, ולא מדברת על חיסונים בקליניקה&rdquo;.
&ldquo;אני בעד חיסונים &mdash; ולא אפחד להגיד את זה בקול&rdquo;
בסיום הראיון היא מצהירה: &ldquo;אני בעד חיסונים, ואני מוכנה להתראיין כי צריך להגיד את זה. אסור לפחד מאנשים שחושבים אחרת &mdash; גם אם יש להם פה גדול או פה ג&rsquo;ורה. אנחנו חיים בעולם של דעות שונות. מותר להתווכח &mdash; אסור להשפיל&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;

אנעים זמירות | משפחנוכה אילת

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips