הרב אברהם קריגר, יו״ר מכון שם עולם לחקר השואה שבנו מתנאל סמג״ד בגבעתי שנפצע קשה בלבנון , משוחח עם ידידיה תנעמי על גבורת הלוחמים הצעירים שעוברת מדור לדור.

מתוך 'אנעים זמירות'.

עורך ומגיש: ידידיה תנעמי.

הרב אברהם קריגר, יו״ר מכון שם עולם לחקר השואה שבנו מתנאל סמג״ד בגבעתי שנפצע קשה בלבנון , משוחח עם ידידיה תנעמי על גבורת הלוחמים הצעירים שעוברת מדור לדור.
מתוך 'אנעים זמירות'.
עורך ומגיש: ידידיה תנעמי.

כאן מורשת

גבורה יהודית 

הרב דוד מימון רב קהילת ארנונה בירושלים משוחח עם ידידיה תנעמי על השתיקה המדברת של אהרון בשעת מותם של נדב ואביהו. מנין שאב אהרון את הכח להמשיך הלאה.

מתוך 'אנעים זמירות'.

עורך ומגיש: ידידיה תנעמי.

קרדיט תמונה: יאיר אסלן.

הרב דוד מימון רב קהילת ארנונה בירושלים משוחח עם ידידיה תנעמי על השתיקה המדברת של אהרון בשעת מותם של נדב ואביהו. מנין שאב אהרון את הכח להמשיך הלאה.
מתוך 'אנעים זמירות'.
עורך ומגיש: ידידיה תנעמי.
קרדיט תמונה: יאיר אסלן.

וידום אהרון

ראיון עם השחקנית אסתי פיטוסי רואש מתוך תכנית למימונה

ראיון עם השחקנית אסתי פיטוסי רואש מתוך תכנית למימונה

אסתי רואש - מימונה

הרב אבינדב אבוקרט  מסביר כיצד הפך מנהג עממי לגשר בין פסח לגאולה – ומה הקשר בין מופלטה לספירת העומר


המימונה, החג המזוהה יותר מכל עם יוצאי מרוקו, איננה חג הלכתי במובן הקלאסי. היא אינה מוזכרת בתלמוד, בדברי הראשונים או בשולחן ערוך, אלא משתייכת לעולם המנהגים. עם זאת, לדברי הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת "אבני החושן" בגבעת שמואל, מדובר במנהג בעל עומק רוחני רב, הנוגע בכלל ישראל.

לדבריו, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שורש המימונה נעוץ ברעיון של "איסרו חג" – המשך האווירה של חג הפסח גם לאחר סיומו. "יהודים לא ממהרים לחזור לשגרה," הוא מסביר, "אלא קושרים את החג וממשיכים אותו עוד יום של שמחה, אמונה וברכה."

המימונה, כפי שהתעצבה בקרב יהודי מרוקו, הפכה ליום שלם של ביטוי מחודש לרעיונות הפסח. סמלי החג מקבלים צורה חדשה: המצה מתחלפת במופלטה, המרור הופך לחסה מתוקה עם חלב ודבש, והיין מפנה מקום למוצרי חלב. גם החרוסת מקבלת ביטוי בתמרים ודבש. "זהו תרגום מחודש של פסח," מדגיש הרב, "עם פנים של אמונה בגאולה ובביאת המשיח."

מעבר לפן הסמלי, המימונה מבטאת שינוי חברתי עמוק. בעוד שבמהלך פסח נהגו משפחות רבות להסתגר בבתיהן בשל הקפדה על מנהגים וכשרות, הרי שבמימונה נפתחות הדלתות. "זה חג ביתי ושכונתי במקורו," אומר הרב. "משפחות חוזרות לבקר זו אצל זו, שכנים נכנסים, ויש גילוי של אהבה, שלום ואחדות."

השילוב בין שמחת המימונה לבין ימי ספירת העומר מעורר לכאורה מתח: מצד אחד שמחה ואי-אמירת תחנון בחודש ניסן, ומצד שני מנהגי אבלות. אך הרב אבוקרט  מציע מבט אחר: "האבלות בעומר איננה על אובדן בלבד, אלא על פוטנציאל שלא מומש – על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה."

לדבריו, דווקא כאן נכנסת המימונה כתיקון: יום של כבוד הדדי, של פתיחת לבבות ושל ברכות. "זה לא רק חג של אוכל," הוא מדגיש, "אלא יום של תפילה, בקשה וברכה." בנוסף, נהגו לצאת לטבע, לברך ברכת האילנות ולהתחבר לארץ ולגאולה.

עורך: איתי סופרין.

מפיק:יחיה טובול

קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

הרב אבינדב אבוקרט&nbsp; מסביר כיצד הפך מנהג עממי לגשר בין פסח לגאולה &ndash; ומה הקשר בין מופלטה לספירת העומר
 המימונה, החג המזוהה יותר מכל עם יוצאי מרוקו, איננה חג הלכתי במובן הקלאסי. היא אינה מוזכרת בתלמוד, בדברי הראשונים או בשולחן ערוך, אלא משתייכת לעולם המנהגים. עם זאת, לדברי הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת "אבני החושן" בגבעת שמואל, מדובר במנהג בעל עומק רוחני רב, הנוגע בכלל ישראל.
לדבריו, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שורש המימונה נעוץ ברעיון של "איסרו חג" &ndash; המשך האווירה של חג הפסח גם לאחר סיומו. "יהודים לא ממהרים לחזור לשגרה," הוא מסביר, "אלא קושרים את החג וממשיכים אותו עוד יום של שמחה, אמונה וברכה."
המימונה, כפי שהתעצבה בקרב יהודי מרוקו, הפכה ליום שלם של ביטוי מחודש לרעיונות הפסח. סמלי החג מקבלים צורה חדשה: המצה מתחלפת במופלטה, המרור הופך לחסה מתוקה עם חלב ודבש, והיין מפנה מקום למוצרי חלב. גם החרוסת מקבלת ביטוי בתמרים ודבש. "זהו תרגום מחודש של פסח," מדגיש הרב, "עם פנים של אמונה בגאולה ובביאת המשיח."
מעבר לפן הסמלי, המימונה מבטאת שינוי חברתי עמוק. בעוד שבמהלך פסח נהגו משפחות רבות להסתגר בבתיהן בשל הקפדה על מנהגים וכשרות, הרי שבמימונה נפתחות הדלתות. "זה חג ביתי ושכונתי במקורו," אומר הרב. "משפחות חוזרות לבקר זו אצל זו, שכנים נכנסים, ויש גילוי של אהבה, שלום ואחדות."
השילוב בין שמחת המימונה לבין ימי ספירת העומר מעורר לכאורה מתח: מצד אחד שמחה ואי-אמירת תחנון בחודש ניסן, ומצד שני מנהגי אבלות. אך הרב אבוקרט&nbsp; מציע מבט אחר: "האבלות בעומר איננה על אובדן בלבד, אלא על פוטנציאל שלא מומש &ndash; על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה."
לדבריו, דווקא כאן נכנסת המימונה כתיקון: יום של כבוד הדדי, של פתיחת לבבות ושל ברכות. "זה לא רק חג של אוכל," הוא מדגיש, "אלא יום של תפילה, בקשה וברכה." בנוסף, נהגו לצאת לטבע, לברך ברכת האילנות ולהתחבר לארץ ולגאולה.
עורך: איתי סופרין.
מפיק:יחיה טובול
קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

גבורה יהודית

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips