ד"ר ג'קי זבולון: המשטר לא קורס ביום אחד; המבחן האמיתי הוא נאמנות הכוחות החמושים – עריקות ראשונות כבר נרשמות

 החיסולים האחרונים בצמרת האיראנית יוצרים טלטלה עמוקה במבנה ההנהגה, אך לא בהכרח מבשרים על קריסה מיידית של המשטר. כך מעריך ד"ר ג'קי זבולון, מומחה למדעי המדינה ופרשן לענייני איראן, בריאיון הבוקר לבני טיטלבוים בכאן מורשת.

לדבריו, איראן מצויה כעת ב"סוג של ואקום" הנהגתי, לאחר תהליך שהוא מגדיר כ"עריפת ראש" – פגיעה הן בדרג הרוחני-אידיאולוגי והן בדרג הביצועי-ניהולי. "ב-24 השעות האחרונות אין למעשה גורם ברור שמוביל את המערכה", אמר.

זבולון מציין כי גם אם קיימים גורמים בפרלמנט שיכולים למלא את החלל, מדובר בהתפתחות שלא הייתה צפויה מבחינת המשטר. בין הדמויות שחוסלו, הוא מזכיר את מפקד הבסיג' ואת עלי אל-רג'אני, שלדבריו נחשב לדמות מספר שתיים אחרי המנהיג העליון.

עם זאת, הוא מדגיש כי השאלה המרכזית אינה זהות המנהיג הבא, אלא מי מחזיק בכוח בפועל: "מי ששולט באיראן הם משמרות המהפכה. שם יוכרע הסיפור".

לדבריו, סימנים ראשונים לסדקים כבר נראים בשטח. "ממקורות זרים שמעתי על עריקה של כ-350 שוטרים מאחד הבסיסים", ציין, והוסיף כי המשטר שוקל צעדים חריגים, כולל גיוס אסירים לשורות כוחות הביטחון – עדות ללחץ הגובר.

במקביל, הרחוב האיראני עדיין לא מתפרץ בהיקפים משמעותיים. "העם עייף – נפשית, פיזית וכלכלית", הסביר זבולון, אך הדגיש כי מחאות המוניות לבדן לא יספיקו להפלת המשטר. "מהפכה לא מתחילה בכיכר – אלא כשהמערכת מבפנים מפסיקה להחזיק".

לדבריו, התרחישים האפשריים נעים בין קריסה הדרגתית לבין הקשחת המשטר והגברת האלימות כלפי האזרחים. "זה יכול ללכת לשני כיוונים קיצוניים – או שהמערכת תיסדק, או שתתאחד ותהיה אלימה יותר".

לסיכום, זבולון מציג קו מורכב: אופטימיות זהירה לצד קריאה להבנה אסטרטגית עמוקה של המציאות. "כדי שהמשטר יקרוס, לא מספיק הרחוב – צריך לראות שינוי בתוך משמרות המהפכה", אמר.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

ד"ר ג'קי זבולון: המשטר לא קורס ביום אחד; המבחן האמיתי הוא נאמנות הכוחות החמושים &ndash; עריקות ראשונות כבר נרשמות
&nbsp;החיסולים האחרונים בצמרת האיראנית יוצרים טלטלה עמוקה במבנה ההנהגה, אך לא בהכרח מבשרים על קריסה מיידית של המשטר. כך מעריך ד"ר ג'קי זבולון, מומחה למדעי המדינה ופרשן לענייני איראן, בריאיון הבוקר לבני טיטלבוים בכאן מורשת.
לדבריו, איראן מצויה כעת ב"סוג של ואקום" הנהגתי, לאחר תהליך שהוא מגדיר כ"עריפת ראש" &ndash; פגיעה הן בדרג הרוחני-אידיאולוגי והן בדרג הביצועי-ניהולי. "ב-24 השעות האחרונות אין למעשה גורם ברור שמוביל את המערכה", אמר.
זבולון מציין כי גם אם קיימים גורמים בפרלמנט שיכולים למלא את החלל, מדובר בהתפתחות שלא הייתה צפויה מבחינת המשטר. בין הדמויות שחוסלו, הוא מזכיר את מפקד הבסיג' ואת עלי אל-רג'אני, שלדבריו נחשב לדמות מספר שתיים אחרי המנהיג העליון.
עם זאת, הוא מדגיש כי השאלה המרכזית אינה זהות המנהיג הבא, אלא מי מחזיק בכוח בפועל: "מי ששולט באיראן הם משמרות המהפכה. שם יוכרע הסיפור".
לדבריו, סימנים ראשונים לסדקים כבר נראים בשטח. "ממקורות זרים שמעתי על עריקה של כ-350 שוטרים מאחד הבסיסים", ציין, והוסיף כי המשטר שוקל צעדים חריגים, כולל גיוס אסירים לשורות כוחות הביטחון &ndash; עדות ללחץ הגובר.
במקביל, הרחוב האיראני עדיין לא מתפרץ בהיקפים משמעותיים. "העם עייף &ndash; נפשית, פיזית וכלכלית", הסביר זבולון, אך הדגיש כי מחאות המוניות לבדן לא יספיקו להפלת המשטר. "מהפכה לא מתחילה בכיכר &ndash; אלא כשהמערכת מבפנים מפסיקה להחזיק".
לדבריו, התרחישים האפשריים נעים בין קריסה הדרגתית לבין הקשחת המשטר והגברת האלימות כלפי האזרחים. "זה יכול ללכת לשני כיוונים קיצוניים &ndash; או שהמערכת תיסדק, או שתתאחד ותהיה אלימה יותר".
לסיכום, זבולון מציג קו מורכב: אופטימיות זהירה לצד קריאה להבנה אסטרטגית עמוקה של המציאות. "כדי שהמשטר יקרוס, לא מספיק הרחוב &ndash; צריך לראות שינוי בתוך משמרות המהפכה", אמר.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;