למרות העבר הכושל והאיום מחיזבאללה – בלבנון ובישראל מזהים חלון הזדמנויות חדש

ברקע המתיחות הביטחונית והדיונים על הפסקות אש, עולה מחדש השאלה: האם ישראל ולבנון מתקרבות להסדרה רחבה – אולי אפילו להסכם היסטורי?

לדברי המרצה ליחסי ישראל–לבנון, ג’ונתן אל-חורי,בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,  יש תקדים שנשכח: ניסיון להסכם שלום כבר היה. בשנת 1983 נחתם הסכם בין המדינות, שאושר בפרלמנטים – אך נבלם ברגע האחרון בלבנון בעקבות לחצים סוריים ואיומים על הנהגתה.

כיום, לדבריו, התנאים שונים:
הציבור הלבנוני עייף ממלחמות, וההרס המתמשך מגביר את הרצון לשינוי. גם בזירה הבינלאומית יש נכונות לסייע – בין היתר באמצעות תמיכה כלכלית אמריקנית לחיזוק צבא לבנון.

האתגר המרכזי: חיזבאללה

עם זאת, המכשול העיקרי נותר בעינו – ארגון חיזבאללה.
מדובר בכוח צבאי עצמאי שמדינת לבנון מתקשה לפרק מנשקו.

אל-חורי מדגיש כי פתרון אמיתי ידרוש לא רק הסכם בין המדינות, אלא שיתוף פעולה עמוק יותר, כולל מעורבות בינלאומית:
לא עוד הפסקות אש זמניות, אלא מהלך אקטיבי שיכלול פירוז הדרום והחלשת הארגון.

לדבריו, גם בלבנון גוברת ההבנה שלא ניתן להמשיך במצב הקיים – במיוחד נוכח חוסר האמון בהצהרות רשמיות של הצבא הלבנוני לגבי שליטה בשטח.

איראן ברקע – והניסיון לנתק השפעה

הזירה הלבנונית קשורה קשר הדוק לאיראן, אך נראה כי מתגבש ניסיון להפריד בין הזירות.
לדברי אל-חורי, זהו מהלך נכון: לא לאפשר לאיראן להכתיב את תנאי ההסדרה בלבנון.

ראש ממשלת לבנון אף הצהיר לאחרונה כי רק מדינת לבנון תנהל משא ומתן בשמה – אמירה שעוררה ביקורת ואיומים מבית, אך גם מעידה על רצון לעצמאות מדינית.

היחלשות איראן, אם תימשך, עשויה להשפיע ישירות גם על כוחו של חיזבאללה.

מדינה יפה – אך שברירית

לבנון, שבעבר כונתה “פריז של המזרח התיכון” ואף “שווייץ של המזרח התיכון”, מתמודדת עם חולשה מבנית עמוקה.

שיטת השלטון מבוססת על איזון עדין בין עדות וקהילות – סונים, שיעים, נוצרים ודרוזים – מה שמוביל לשיתוק פוליטי, פשרות מתמשכות ולעיתים גם שחיתות.

שורשי המשבר נעוצים עוד בשנות ה-70, עם כניסת אש”ף ללבנון והידרדרות למלחמת אזרחים – תהליך שהכשיר את הקרקע לעליית ארגוני טרור ולמעורבות חיצונית.

בין תקווה למציאות

למרות הקשיים, אל-חורי מסכם באופטימיות זהירה:
ייתכן שנפתח חלון הזדמנויות נדיר להסדרה בין ישראל ללבנון.

אך בין הרצון להסכם לבין יישומו בפועל – עומדים אתגרים כבדים: חיזבאללה, איראן, והמבנה הפוליטי השברירי של לבנון.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה : שאטרסטוק 

למרות העבר הכושל והאיום מחיזבאללה &ndash; בלבנון ובישראל מזהים חלון הזדמנויות חדש
ברקע המתיחות הביטחונית והדיונים על הפסקות אש, עולה מחדש השאלה: האם ישראל ולבנון מתקרבות להסדרה רחבה &ndash; אולי אפילו להסכם היסטורי?
לדברי המרצה ליחסי ישראל&ndash;לבנון, ג&rsquo;ונתן אל-חורי,בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת,&nbsp; יש תקדים שנשכח: ניסיון להסכם שלום כבר היה. בשנת 1983 נחתם הסכם בין המדינות, שאושר בפרלמנטים &ndash; אך נבלם ברגע האחרון בלבנון בעקבות לחצים סוריים ואיומים על הנהגתה.
כיום, לדבריו, התנאים שונים: הציבור הלבנוני עייף ממלחמות, וההרס המתמשך מגביר את הרצון לשינוי. גם בזירה הבינלאומית יש נכונות לסייע &ndash; בין היתר באמצעות תמיכה כלכלית אמריקנית לחיזוק צבא לבנון.
האתגר המרכזי: חיזבאללה
עם זאת, המכשול העיקרי נותר בעינו &ndash; ארגון חיזבאללה. מדובר בכוח צבאי עצמאי שמדינת לבנון מתקשה לפרק מנשקו.
אל-חורי מדגיש כי פתרון אמיתי ידרוש לא רק הסכם בין המדינות, אלא שיתוף פעולה עמוק יותר, כולל מעורבות בינלאומית: לא עוד הפסקות אש זמניות, אלא מהלך אקטיבי שיכלול פירוז הדרום והחלשת הארגון.
לדבריו, גם בלבנון גוברת ההבנה שלא ניתן להמשיך במצב הקיים &ndash; במיוחד נוכח חוסר האמון בהצהרות רשמיות של הצבא הלבנוני לגבי שליטה בשטח.
איראן ברקע &ndash; והניסיון לנתק השפעה
הזירה הלבנונית קשורה קשר הדוק לאיראן, אך נראה כי מתגבש ניסיון להפריד בין הזירות. לדברי אל-חורי, זהו מהלך נכון: לא לאפשר לאיראן להכתיב את תנאי ההסדרה בלבנון.
ראש ממשלת לבנון אף הצהיר לאחרונה כי רק מדינת לבנון תנהל משא ומתן בשמה &ndash; אמירה שעוררה ביקורת ואיומים מבית, אך גם מעידה על רצון לעצמאות מדינית.
היחלשות איראן, אם תימשך, עשויה להשפיע ישירות גם על כוחו של חיזבאללה.
מדינה יפה &ndash; אך שברירית
לבנון, שבעבר כונתה &ldquo;פריז של המזרח התיכון&rdquo; ואף &ldquo;שווייץ של המזרח התיכון&rdquo;, מתמודדת עם חולשה מבנית עמוקה.
שיטת השלטון מבוססת על איזון עדין בין עדות וקהילות &ndash; סונים, שיעים, נוצרים ודרוזים &ndash; מה שמוביל לשיתוק פוליטי, פשרות מתמשכות ולעיתים גם שחיתות.
שורשי המשבר נעוצים עוד בשנות ה-70, עם כניסת אש&rdquo;ף ללבנון והידרדרות למלחמת אזרחים &ndash; תהליך שהכשיר את הקרקע לעליית ארגוני טרור ולמעורבות חיצונית.
בין תקווה למציאות
למרות הקשיים, אל-חורי מסכם באופטימיות זהירה: ייתכן שנפתח חלון הזדמנויות נדיר להסדרה בין ישראל ללבנון.
אך בין הרצון להסכם לבין יישומו בפועל &ndash; עומדים אתגרים כבדים: חיזבאללה, איראן, והמבנה הפוליטי השברירי של לבנון.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה : שאטרסטוק&nbsp;