הרבנית אסתר פרבשטיין על המשמעות העכשווית של השואה, האנטישמיות והחוסן הרוחני של עם ישראל 

יום השואה הבינלאומי אינו רק יום זיכרון. כפי שמסבירה הרבנית אסתר פרבשטיין, מדובר ביום שבו מוקדש הפוקוס על היחס לשואה ועל התופעה המתמשכת של אנטישמיות בעולם. "אנחנו בתקופה מאוד קשה," אומרת הרבנית. "הזיהוי בין ישראל ליהודים חזק מתמיד, וביקורת על ישראל הופכת פעמים רבות לאנטישמיות, והיהודים מרגישים פחות רצויים מאי פעם."

הרבנית פרבשטיין, המובילה מחקרים פורצי דרך בתחום השואה, מסבירה לאלי ביתאן בכאן מורשת, כי יום זה נושא שלושה קולות של אזהרה: אחד לעולם – להכיר בסכנות האנטישמיות ובתוצאותיה ההרסניות; אחד לארגונים היהודיים בארץ ובעולם – לחזק את פעולתם למאבק בתופעה; והקול השלישי, האישית – לחזק את הזהות היהודית, לא להיכנע לגלי שנאה ולשמר את תחושת השליחות שנבנתה לאורך הדורות. "התגובה היהודית בשואה היא משאב מחזק לרוח שלנו," היא אומרת. "איך החזיקו בזהות, באמונה ובערבות ההדדית – זה המסר שנושא אותנו גם היום."

הרבנית מדגישה כי הציבור החרדי, בדגש על בעלי המוסר והישיבות, הגיב לשואה בצורה שונה: פחות פרשנות ויותר תחושת שליחות. "הדור הזה הוא דור של שליחות עצומה," היא אומרת. "לא רק הישרדות פיזית, אלא המשך רוחני של תורה וחסידות – זה המסר שאנו צריכים להעביר הלאה."

חקר החיים הדתיים בשואה מתפתח גם כיום, עם דוקטורנטים ומחקרים באוניברסיטאות שונות, על חינוך, תנועות נוער ולימוד תורה במצבי מצוקה. הרבנית מציינת כי יש להבין את השואה לא רק כסיפור של רדיפות, אלא גם כעדות לאמונה, תקווה, אהבת אחים וחוסן – ערכים שניתן ללמוד מהם גם בהווה. "מי שאינו מחובר להיסטוריה שלנו, נופל ברוחו," היא מסבירה.

בנוגע ליחס לכוח פיזי, הרבנית מסבירה כי התפיסה השתנתה לאורך השנים. היום יודעים שהגבורה בשואה אינה רק פיזית, אלא רחבה יותר, וכוללת שמירה על ערכים יהודיים ועקרונות מוסריים. "האיזון בין אמונה להשתדלות תמיד היה עדין, גם בחיי היום-יום," היא אומרת. "אך ברור – השתדלות יש לעשות, אך מתוך אמונה ושמירה על הזהות היהודית."

הרבנית אסתר פרבשטיין מסכמת: "יום השואה הוא לא רק זיכרון של העבר, אלא כלי חינוכי ורוחני לחיזוק עם ישראל, להנחלת ערכים ולשמירה על הזהות שלנו מול אתגרי ההווה."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה: אלכס קולומויסקי 

הרבנית אסתר פרבשטיין על המשמעות העכשווית של השואה, האנטישמיות והחוסן הרוחני של עם ישראל&nbsp;
יום השואה הבינלאומי אינו רק יום זיכרון. כפי שמסבירה הרבנית אסתר פרבשטיין, מדובר ביום שבו מוקדש הפוקוס על היחס לשואה ועל התופעה המתמשכת של אנטישמיות בעולם. "אנחנו בתקופה מאוד קשה," אומרת הרבנית. "הזיהוי בין ישראל ליהודים חזק מתמיד, וביקורת על ישראל הופכת פעמים רבות לאנטישמיות, והיהודים מרגישים פחות רצויים מאי פעם."
הרבנית פרבשטיין, המובילה מחקרים פורצי דרך בתחום השואה, מסבירה לאלי ביתאן בכאן מורשת, כי יום זה נושא שלושה קולות של אזהרה: אחד לעולם &ndash; להכיר בסכנות האנטישמיות ובתוצאותיה ההרסניות; אחד לארגונים היהודיים בארץ ובעולם &ndash; לחזק את פעולתם למאבק בתופעה; והקול השלישי, האישית &ndash; לחזק את הזהות היהודית, לא להיכנע לגלי שנאה ולשמר את תחושת השליחות שנבנתה לאורך הדורות. "התגובה היהודית בשואה היא משאב מחזק לרוח שלנו," היא אומרת. "איך החזיקו בזהות, באמונה ובערבות ההדדית &ndash; זה המסר שנושא אותנו גם היום."
הרבנית מדגישה כי הציבור החרדי, בדגש על בעלי המוסר והישיבות, הגיב לשואה בצורה שונה: פחות פרשנות ויותר תחושת שליחות. "הדור הזה הוא דור של שליחות עצומה," היא אומרת. "לא רק הישרדות פיזית, אלא המשך רוחני של תורה וחסידות &ndash; זה המסר שאנו צריכים להעביר הלאה."
חקר החיים הדתיים בשואה מתפתח גם כיום, עם דוקטורנטים ומחקרים באוניברסיטאות שונות, על חינוך, תנועות נוער ולימוד תורה במצבי מצוקה. הרבנית מציינת כי יש להבין את השואה לא רק כסיפור של רדיפות, אלא גם כעדות לאמונה, תקווה, אהבת אחים וחוסן &ndash; ערכים שניתן ללמוד מהם גם בהווה. "מי שאינו מחובר להיסטוריה שלנו, נופל ברוחו," היא מסבירה.
בנוגע ליחס לכוח פיזי, הרבנית מסבירה כי התפיסה השתנתה לאורך השנים. היום יודעים שהגבורה בשואה אינה רק פיזית, אלא רחבה יותר, וכוללת שמירה על ערכים יהודיים ועקרונות מוסריים. "האיזון בין אמונה להשתדלות תמיד היה עדין, גם בחיי היום-יום," היא אומרת. "אך ברור &ndash; השתדלות יש לעשות, אך מתוך אמונה ושמירה על הזהות היהודית."
הרבנית אסתר פרבשטיין מסכמת: "יום השואה הוא לא רק זיכרון של העבר, אלא כלי חינוכי ורוחני לחיזוק עם ישראל, להנחלת ערכים ולשמירה על הזהות שלנו מול אתגרי ההווה."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה: אלכס קולומויסקי&nbsp;