מחבר הספר "מאתיופיה דרך סודאן להר הרצל" מספר על משמעות חג הסיגד, שנחגג 50 יום לאחר יום הכיפורים, על הכיסופים לירושלים ועל התפילה לשלום עם ישראל. לדבריו, הפיכתו של החג לאירוע ממלכתי והשתתפותם של בני קהילות נוספות מחזקות את החיבור בין יהדות אתיופיה לשאר יהדות העולם.

היום מציינת קהילת יוצאי אתיופיה את חג הסיגד, שהפך עם השנים מחג ייחודי של יהדות אתיופיה לאירוע שמצטרפים אליו בני קהילות רבות בעם ישראל. בשיחה על משמעות החג, הסביר לעמירם כהן בכאן מורשת אורי ראדה, מחבר הספר "מאתיופיה דרך סודאן להר הרצל", כי מדובר בחג של כיסופים לירושלים, תפילה והתקרבות לבורא עולם.

"חג הסיגד הוא חג מאוד נהוג ומקובל ביהדות אתיופיה. בדרך כלל, 50 יום אחרי יום כיפור חוגגים אותו. כל החג הזה הוא תמיד בכוונה להגיע לירושלים, כל הזמן פנייה לירושלים שנגיע", סיפר ראדה.

לדבריו, לחג שורשים במסורת המתוארת בספרי עזרא ונחמיה, והוא נשמר במשך דורות בקרב יהודי אתיופיה. עם העלייה לישראל קיבל החג משמעות נוספת, והפך גם למפגש בין יהדות אתיופיה לשאר קהילות ישראל.

"פה, בזכות החיבור שלנו, יהדות אתיופיה ושאר יהדות העולם, הוא הפך עם הזמן למאוד ממלכתי. באים, משתתפים וחוגגים", אמר. ראדה נזכר כי לאחר שהגיע לישראל בנובמבר 1983, הוזמנו המנהיגים הרוחניים והפעילים מקרב יוצאי אתיופיה לחגיגות בירושלים, בין היתר בארמון הנציב.

ראדה הדגיש כי בני הקהילה שמחים על הצטרפותם של ישראלים נוספים לחגיגות. "אנחנו שמחים ומאושרים שבאים וחוגגים איתנו. נכון שזה היה חג ייחודי לנו, והוא היה באתיופיה, אבל המקור שלו בעזרא ונחמיה הוא לא רק של יוצאי אתיופיה. זה משותף לכולם".

את החג מציינים כיום בהתכנסות בארמון הנציב בירושלים, בתפילות ובצום. ראדה סיפר כי באתיופיה ההיערכות לחג הייתה מתחילה כחודש מראש, וכי בני הקהילות והכפרים היו מגיעים למקומות התכנסות ששימשו מוקד רוחני עבור יהודי הסביבה.

במהלך החג מתכנסים המתפללים לתפילה בהובלת הקייסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה. העלייה להר מסמלת את הר סיני ואת מעמד קבלת התורה. התפילות מוקדשות לשלום העם, לרפואתו, לשלום העולם ולכיסופים לירושלים.

"זו תפילה ממקום מאוד טהור כלפי בורא העולם, לשלום העם היהודי, לשלום מדינת ישראל ולשלום הדורות הבאים", אמר ראדה.

לקראת סיום השיחה הסביר ראדה כי משמעות המילה סיגד קשורה לסגידה ולהתפללות לבורא עולם, ובירך את כלל ישראל: "אני מאחל לכולם, לכל ביתא ישראל ולכל עם ישראל, לשלום בינינו לבין כל העולם. ממקום טהור, שנזכה לשלום בתוכנו וגם מחוץ לנו".

עורך :איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

מחבר הספר "מאתיופיה דרך סודאן להר הרצל" מספר על משמעות חג הסיגד, שנחגג 50 יום לאחר יום הכיפורים, על הכיסופים לירושלים ועל התפילה לשלום עם ישראל. לדבריו, הפיכתו של החג לאירוע ממלכתי והשתתפותם של בני קהילות נוספות מחזקות את החיבור בין יהדות אתיופיה לשאר יהדות העולם.
היום מציינת קהילת יוצאי אתיופיה את חג הסיגד, שהפך עם השנים מחג ייחודי של יהדות אתיופיה לאירוע שמצטרפים אליו בני קהילות רבות בעם ישראל. בשיחה על משמעות החג, הסביר לעמירם כהן בכאן מורשת אורי ראדה, מחבר הספר "מאתיופיה דרך סודאן להר הרצל", כי מדובר בחג של כיסופים לירושלים, תפילה והתקרבות לבורא עולם.
"חג הסיגד הוא חג מאוד נהוג ומקובל ביהדות אתיופיה. בדרך כלל, 50 יום אחרי יום כיפור חוגגים אותו. כל החג הזה הוא תמיד בכוונה להגיע לירושלים, כל הזמן פנייה לירושלים שנגיע", סיפר ראדה.
לדבריו, לחג שורשים במסורת המתוארת בספרי עזרא ונחמיה, והוא נשמר במשך דורות בקרב יהודי אתיופיה. עם העלייה לישראל קיבל החג משמעות נוספת, והפך גם למפגש בין יהדות אתיופיה לשאר קהילות ישראל.
"פה, בזכות החיבור שלנו, יהדות אתיופיה ושאר יהדות העולם, הוא הפך עם הזמן למאוד ממלכתי. באים, משתתפים וחוגגים", אמר. ראדה נזכר כי לאחר שהגיע לישראל בנובמבר 1983, הוזמנו המנהיגים הרוחניים והפעילים מקרב יוצאי אתיופיה לחגיגות בירושלים, בין היתר בארמון הנציב.
ראדה הדגיש כי בני הקהילה שמחים על הצטרפותם של ישראלים נוספים לחגיגות. "אנחנו שמחים ומאושרים שבאים וחוגגים איתנו. נכון שזה היה חג ייחודי לנו, והוא היה באתיופיה, אבל המקור שלו בעזרא ונחמיה הוא לא רק של יוצאי אתיופיה. זה משותף לכולם".
את החג מציינים כיום בהתכנסות בארמון הנציב בירושלים, בתפילות ובצום. ראדה סיפר כי באתיופיה ההיערכות לחג הייתה מתחילה כחודש מראש, וכי בני הקהילות והכפרים היו מגיעים למקומות התכנסות ששימשו מוקד רוחני עבור יהודי הסביבה.
במהלך החג מתכנסים המתפללים לתפילה בהובלת הקייסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה. העלייה להר מסמלת את הר סיני ואת מעמד קבלת התורה. התפילות מוקדשות לשלום העם, לרפואתו, לשלום העולם ולכיסופים לירושלים.
"זו תפילה ממקום מאוד טהור כלפי בורא העולם, לשלום העם היהודי, לשלום מדינת ישראל ולשלום הדורות הבאים", אמר ראדה.
לקראת סיום השיחה הסביר ראדה כי משמעות המילה סיגד קשורה לסגידה ולהתפללות לבורא עולם, ובירך את כלל ישראל: "אני מאחל לכולם, לכל ביתא ישראל ולכל עם ישראל, לשלום בינינו לבין כל העולם. ממקום טהור, שנזכה לשלום בתוכנו וגם מחוץ לנו".
עורך :איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;