בני טיטלבוים משוחח עם יהונתן דובוב ושלומית גולדין הלוי.

מתוך: הבוקר 

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

כ"ו באדר תשפ"ה 

בני טיטלבוים משוחח עם יהונתן דובוב ושלומית גולדין הלוי.
מתוך: הבוקר&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
כ"ו באדר תשפ"ה&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט 

בני טיטלבוים משוחח עם אבינעם הירש. 

מתוך: הבוקר 

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

תמונה: פלאש90/איל מרגולין

י"א ניסן תשפ"ה 

בני טיטלבוים משוחח עם אבינעם הירש.&nbsp;
מתוך: הבוקר&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
תמונה: פלאש90/איל מרגולין
י"א ניסן תשפ"ה&nbsp;

טור חינוך עם אבינעם הירש

בני טיטלבוים משוחח עם שלומית גולדין-הלוי ויהונתן דובוב. 

מתוך: הבוקר 

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

תמונה: פלאש90/יונתן זינדל

י"א ניסן תשפ"ה 

 

בני טיטלבוים משוחח עם שלומית גולדין-הלוי ויהונתן דובוב.&nbsp;
מתוך: הבוקר&nbsp;
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
תמונה: פלאש90/יונתן זינדל
י"א ניסן תשפ"ה&nbsp;
&nbsp;

 בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, מספרת ד"ר עליזה לביא על סדר פסח ציבורי שיתקיים הערב (שלישי) בתל אביב, ועל הגדה יוצאת דופן שנכתבה באושוויץ. "הדבר המרכזי בליל הסדר הוא לספר את הסיפור שלנו. לשבת יחד, לשאול את השאלות, ולהתכנס סביב התקווה"

לדבריה, המהות של ליל הסדר היא לא רק זיכרון היסטורי אלא פעולה חיה:
"הדבר המרכזי והמשמעותי הוא לספר את הסיפור שלנו. כן, חשוב לנקות ולהתכונן לחג – אבל העיקר הוא לשבת יחד, לשאול את השאלות הקיומיות, ולדון בסיפור שלנו. את אותן שאלות שלא היה לנו זמן לשאול."

במרכז ההגדה שתלווה את הסדר, בחרה לביא להביא קולות שנכתבו בתקופות חשוכות בתולדות העם היהודי:
"כשאני לא מוצאת תשובות, אני שואלת – מה נשים יהודיות עשו לאורך הדורות, בתקופות משבריות? כשלא הייתה מדינה, ולא היה צבא? חזרתי לאגדות שנכתבו בזמנים קשים מאוד, בצמתים כואבים כמו השואה והאינקוויזיציה."

אחד הקטעים המרכזיים בהגדה הוא "אגדת החירות של טובי", שנכתבה באושוויץ על ידי טובי טרקלטאוב, ממונקאטש – אישה צעירה שכתבה הגדה על נייר טואלט, ותפרה את מפת ארץ ישראל מתוך מדי האסירה שלה.

"היא כותבת את האגדה הזאת, פורמת ממדי הסירה שלה, ואת המעטפת של ההגדה הקטנה יוצרת מתוך המדים שלה. ברקמה עדינה – מפת ארץ ישראל. והיא כותבת אגדה בת שש שורות, בעברית."

כך כתבה טובי:

"אנחנו רוצים לחגוג, אבל איננו יכולים.
אנו חפצים להאמין, וכבר היחידי מה שיש לנו,
ומה שאינם יכולים לקחת מאיתנו – בו הזיכרון.
רק זה יכול לתת לנו תקווה,
לעתיד טוב ויפה יותר, עליו אנו רוצים לחשוב,
ולא להוריד את ראשנו.
ואם השם גאל את אבותינו ממצרים,
יציל גם אותנו מעבדותינו המרה,
וישיבנו לארץ אבותינו."

לביא מתארת את הקטע הזה כ"סוד הצמצום", ומוסיפה:
"טובי חיה במונקאטש. אני מעריכה שהיא למדה בבית ספר שבו לימדו עברית, בתקופת תחילת הציונות. עדות שמצאתי בארכיון של פיטסבורג מספרת שטובי הייתה זו שהזכירה לכולם בבלוק את החגים, יצרה לוח שנה יהודי, וסיפרה."

את ליל הסדר הערב היא מתארת כהזדמנות לתיקון, לאיחוי ולתשובה לאומית:

"נשב יחד – נשים, גברים, דתיים, חילוניים – ונספר. נחזיר את הסיפור. נמצא את הדרך לשבת יחד. פשוט לבוא – כיסא, שולחן קטן, מפה לבנה. ההגדות יהיו שם."

ולסיום, היא מסכמת את מה שמחזיק את כל הערב הזה:

"אם תשאל מה מאחד את הקולות שעולים מההגדה הזאת – זאת האמונה. זה הזיכרון. זה מה שהשבועים משתפים אותנו – על התקווה, על היחד, על התשובות שבתוכנו. ללמוד מהם שיעור – גם באמונה, וגם בנשיאה."

עורך: איתי סופרין 

מפיק: טל אלקבץ 

תמונה: פלאש90/מרים אלסטר

י"א ניסן תשפ"ה 

&nbsp;בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, מספרת ד"ר עליזה לביא על סדר פסח ציבורי שיתקיים הערב (שלישי) בתל אביב, ועל הגדה יוצאת דופן שנכתבה באושוויץ. "הדבר המרכזי בליל הסדר הוא לספר את הסיפור שלנו. לשבת יחד, לשאול את השאלות, ולהתכנס סביב התקווה"
לדבריה, המהות של ליל הסדר היא לא רק זיכרון היסטורי אלא פעולה חיה: "הדבר המרכזי והמשמעותי הוא לספר את הסיפור שלנו. כן, חשוב לנקות ולהתכונן לחג &ndash; אבל העיקר הוא לשבת יחד, לשאול את השאלות הקיומיות, ולדון בסיפור שלנו. את אותן שאלות שלא היה לנו זמן לשאול."
במרכז ההגדה שתלווה את הסדר, בחרה לביא להביא קולות שנכתבו בתקופות חשוכות בתולדות העם היהודי: "כשאני לא מוצאת תשובות, אני שואלת &ndash; מה נשים יהודיות עשו לאורך הדורות, בתקופות משבריות? כשלא הייתה מדינה, ולא היה צבא? חזרתי לאגדות שנכתבו בזמנים קשים מאוד, בצמתים כואבים כמו השואה והאינקוויזיציה."
אחד הקטעים המרכזיים בהגדה הוא "אגדת החירות של טובי", שנכתבה באושוויץ על ידי טובי טרקלטאוב, ממונקאטש &ndash; אישה צעירה שכתבה הגדה על נייר טואלט, ותפרה את מפת ארץ ישראל מתוך מדי האסירה שלה.
<blockquote dir="rtl" data-start="1897" data-end="2061">
"היא כותבת את האגדה הזאת, פורמת ממדי הסירה שלה, ואת המעטפת של ההגדה הקטנה יוצרת מתוך המדים שלה. ברקמה עדינה &ndash; מפת ארץ ישראל. והיא כותבת אגדה בת שש שורות, בעברית."
</blockquote>
כך כתבה טובי:
<blockquote dir="rtl" data-start="2078" data-end="2408">
"אנחנו רוצים לחגוג, אבל איננו יכולים. אנו חפצים להאמין, וכבר היחידי מה שיש לנו, ומה שאינם יכולים לקחת מאיתנו &ndash; בו הזיכרון. רק זה יכול לתת לנו תקווה, לעתיד טוב ויפה יותר, עליו אנו רוצים לחשוב, ולא להוריד את ראשנו. ואם השם גאל את אבותינו ממצרים, יציל גם אותנו מעבדותינו המרה, וישיבנו לארץ אבותינו."
</blockquote>
לביא מתארת את הקטע הזה כ"סוד הצמצום", ומוסיפה: "טובי חיה במונקאטש. אני מעריכה שהיא למדה בבית ספר שבו לימדו עברית, בתקופת תחילת הציונות. עדות שמצאתי בארכיון של פיטסבורג מספרת שטובי הייתה זו שהזכירה לכולם בבלוק את החגים, יצרה לוח שנה יהודי, וסיפרה."
את ליל הסדר הערב היא מתארת כהזדמנות לתיקון, לאיחוי ולתשובה לאומית:
"נשב יחד &ndash; נשים, גברים, דתיים, חילוניים &ndash; ונספר. נחזיר את הסיפור. נמצא את הדרך לשבת יחד. פשוט לבוא &ndash; כיסא, שולחן קטן, מפה לבנה. ההגדות יהיו שם."
ולסיום, היא מסכמת את מה שמחזיק את כל הערב הזה:
"אם תשאל מה מאחד את הקולות שעולים מההגדה הזאת &ndash; זאת האמונה. זה הזיכרון. זה מה שהשבועים משתפים אותנו &ndash; על התקווה, על היחד, על התשובות שבתוכנו. ללמוד מהם שיעור &ndash; גם באמונה, וגם בנשיאה."
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיק: טל אלקבץ&nbsp;
תמונה: פלאש90/מרים אלסטר
י"א ניסן תשפ"ה&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

Recent clips