בני טיטלבוים בשיחה עם הרב יהושע פפר מאתר 'צריך עיון'

ג אלול תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

 

בני טיטלבוים בשיחה עם הרב יהושע פפר מאתר 'צריך עיון'
ג אלול תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט 

היועץ האסטרטגי מעריך כי התחרות תהיה חריפה בשל מספר המקומות הריאליים המצומצם, מגן על שיטת הפריימריז וצופה איחודים מפתיעים במערכת הפוליטית לקראת הגשת הרשימות

לקראת הפריימריז בליכוד, מעריך מנהל הקמפיינים והיועץ האסטרטגי אודי טנא בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת  כי צפויה תחרות קשה במיוחד על המקומות הריאליים ברשימה לכנסת. לדבריו, כ־140 אלף מתפקדי ליכוד צפויים להשתתף בהצבעה, כאשר כ־39–40 מועמדים מתחרים על כ־16 מקומות ריאליים בלבד ברשימה הארצית.

לדברי טנא, בשל החוק הנורווגי והמצב הפוליטי, המשמעות היא שחלק ניכר מחברי הכנסת המכהנים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. עם זאת, הוא הדגיש כי רוב המתפקדים אינם מצביעים במסגרת "דילים" מאורגנים, אלא באופן עצמאי.

בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר טנא כי יו"ר הליכוד מעוניין להרכיב רשימה שתשלב בין אנשי ליכוד ותיקים לבין מועמדים שיוכלו להרחיב את בסיס התמיכה של המפלגה. להערכתו, ככל שתוצאות הפריימריז יהיו קרובות יותר להעדפותיו של נתניהו, כך יפחת הצורך שלו להשתמש במקומות המשוריינים העומדים לרשותו.

טנא גם יצא להגנת שיטת הפריימריז וטען כי היא מחזקת את הקשר בין נבחרי הציבור למתפקדי המפלגה. לדבריו, חברי הכנסת בליכוד נדרשים להיות בקשר רציף עם השטח ולהשתתף באירועים רבים, דבר שלדבריו אינו מתקיים במפלגות שבהן הרשימה נקבעת בידי יו"ר המפלגה בלבד.

בסיום הראיון התייחס טנא גם למערכת הפוליטית הרחבה והעריך כי עד למועד הגשת הרשימות צפויים איחודים בין מפלגות שונות. הוא ציין כי להערכתו, מפלגות חדשות לא יתמודדו לבדן, אלא יחפשו מסגרות רחבות יותר לקראת הבחירות.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

היועץ האסטרטגי מעריך כי התחרות תהיה חריפה בשל מספר המקומות הריאליים המצומצם, מגן על שיטת הפריימריז וצופה איחודים מפתיעים במערכת הפוליטית לקראת הגשת הרשימות
לקראת הפריימריז בליכוד, מעריך מנהל הקמפיינים והיועץ האסטרטגי אודי טנא בפינתו אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; כי צפויה תחרות קשה במיוחד על המקומות הריאליים ברשימה לכנסת. לדבריו, כ־140 אלף מתפקדי ליכוד צפויים להשתתף בהצבעה, כאשר כ־39&ndash;40 מועמדים מתחרים על כ־16 מקומות ריאליים בלבד ברשימה הארצית.
לדברי טנא, בשל החוק הנורווגי והמצב הפוליטי, המשמעות היא שחלק ניכר מחברי הכנסת המכהנים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. עם זאת, הוא הדגיש כי רוב המתפקדים אינם מצביעים במסגרת "דילים" מאורגנים, אלא באופן עצמאי.
בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר טנא כי יו"ר הליכוד מעוניין להרכיב רשימה שתשלב בין אנשי ליכוד ותיקים לבין מועמדים שיוכלו להרחיב את בסיס התמיכה של המפלגה. להערכתו, ככל שתוצאות הפריימריז יהיו קרובות יותר להעדפותיו של נתניהו, כך יפחת הצורך שלו להשתמש במקומות המשוריינים העומדים לרשותו.
טנא גם יצא להגנת שיטת הפריימריז וטען כי היא מחזקת את הקשר בין נבחרי הציבור למתפקדי המפלגה. לדבריו, חברי הכנסת בליכוד נדרשים להיות בקשר רציף עם השטח ולהשתתף באירועים רבים, דבר שלדבריו אינו מתקיים במפלגות שבהן הרשימה נקבעת בידי יו"ר המפלגה בלבד.
בסיום הראיון התייחס טנא גם למערכת הפוליטית הרחבה והעריך כי עד למועד הגשת הרשימות צפויים איחודים בין מפלגות שונות. הוא ציין כי להערכתו, מפלגות חדשות לא יתמודדו לבדן, אלא יחפשו מסגרות רחבות יותר לקראת הבחירות.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

טור אסטרטגי :הפריימריז בליכוד יקבעו אם נתניהו יצטרך להשתמש בשריונים 

 הרב כרמי גרוס, ראש ישיבת ההסדר החרדית "דרך חיים"  וראש התיכון החרדי נתיבי התורה, אומר כי יותר מאלף תלמידים כבר לומדים במסגרות ההסדר החרדיות, חושף פתיחת מסלול קרבי חדש, וטוען כי הפתרון למשבר הגיוס אינו בכפייה אלא ביצירת מסגרות מותאמות לציבור החרדי.

הישיבות החרדיות להסדר ממשיכות לצמוח. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת  אמר הרב כרמי גרוס, ראש ישיבות "דרך חיים", כי כיום לומדים ביותר מעשר ישיבות הסדר חרדיות למעלה מאלף תלמידים, כאשר בישיבתו לבדה לומדים יותר מ־250 תלמידים.

לדבריו, מסלול הלימודים משלב לימוד תורה עם רכישת מקצוע אקדמי, בעיקר בתחומים טכנולוגיים, ולאחר מכן שירות צבאי מלא. השנה, לראשונה, נפתח גם מסלול הסדר קרבי ייעודי לציבור החרדי. "חשבנו שיגיעו 15 תלמידים, ובפועל נרשמו כבר 25", אמר.

גרוס סיפר כי בניגוד לציפיות, רוב תלמידי הישיבה אינם מגיעים מרקע של ישיבות תיכוניות חרדיות או ממשפחות אנגלו־סקסיות, אלא מישיבות קטנות ומכלל המגזרים בציבור החרדי – אשכנזים, ספרדים וחסידים. לדבריו, לישיבה כיום שלושה סניפים, ובהם בירושלים ובגן יבנה.

בהתייחסו למשבר הגיוס ולמעצרי משתמטים, מתח הרב ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית. "כל המעצרים וכל הרעש הם תוצאה של פוליטיקאים שלא באמת רוצים פתרון", אמר. לדבריו, הפתרון טמון בהרחבת מסגרות מותאמות, דוגמת חטיבת החשמונאים וישיבות ההסדר החרדיות, ולא באמצעי כפייה.

לדבריו, השינוי בציבור החרדי הוא תהליך ארוך. "זו מהפכה תרבותית, ודברים כאלה לוקחים זמן. אם יפסיקו את כל הרעש, מספר התלמידים היה יכול להיות כפול". הוא הוסיף כי ישיבתו קלטה השנה יותר מ־120 תלמידים חדשים בשיעור א', והעריך כי בתוך חמש שנים ניתן יהיה להכפיל ואף לחמש את היקף הפעילות.

כשנשאל מי אחראי לעיכוב התהליך, השיב: "כולם – כל הפוליטיקאים שמדברים על פתרון אבל ממשיכים לעשות את אותם הדברים שלא מועילים."

גרוס ציין כי חברי כנסת חרדים כמעט שלא ביקרו בישיבה, למעט יו"ר ש"ס אריה דרעי. "יש מי שממהרים להשמיץ בלי לבוא ולראות מה קורה כאן", אמר.

לסיום הדגיש כי בוגרי הישיבה משתלבים בהצלחה בצה"ל, חלקם אף זכו בפרסים ממערכת הביטחון, והזמין את המראיין להגיע לישיבה ולהתרשם מקרוב. "תבוא ותראה את המהפכה שמתרחשת כאן", אמר.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

&nbsp;הרב כרמי גרוס, ראש ישיבת ההסדר החרדית "דרך חיים"&nbsp; וראש התיכון החרדי נתיבי התורה, אומר כי יותר מאלף תלמידים כבר לומדים במסגרות ההסדר החרדיות, חושף פתיחת מסלול קרבי חדש, וטוען כי הפתרון למשבר הגיוס אינו בכפייה אלא ביצירת מסגרות מותאמות לציבור החרדי.
הישיבות החרדיות להסדר ממשיכות לצמוח. בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; אמר הרב כרמי גרוס, ראש ישיבות "דרך חיים", כי כיום לומדים ביותר מעשר ישיבות הסדר חרדיות למעלה מאלף תלמידים, כאשר בישיבתו לבדה לומדים יותר מ־250 תלמידים.
לדבריו, מסלול הלימודים משלב לימוד תורה עם רכישת מקצוע אקדמי, בעיקר בתחומים טכנולוגיים, ולאחר מכן שירות צבאי מלא. השנה, לראשונה, נפתח גם מסלול הסדר קרבי ייעודי לציבור החרדי. "חשבנו שיגיעו 15 תלמידים, ובפועל נרשמו כבר 25", אמר.
גרוס סיפר כי בניגוד לציפיות, רוב תלמידי הישיבה אינם מגיעים מרקע של ישיבות תיכוניות חרדיות או ממשפחות אנגלו־סקסיות, אלא מישיבות קטנות ומכלל המגזרים בציבור החרדי &ndash; אשכנזים, ספרדים וחסידים. לדבריו, לישיבה כיום שלושה סניפים, ובהם בירושלים ובגן יבנה.
בהתייחסו למשבר הגיוס ולמעצרי משתמטים, מתח הרב ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית. "כל המעצרים וכל הרעש הם תוצאה של פוליטיקאים שלא באמת רוצים פתרון", אמר. לדבריו, הפתרון טמון בהרחבת מסגרות מותאמות, דוגמת חטיבת החשמונאים וישיבות ההסדר החרדיות, ולא באמצעי כפייה.
לדבריו, השינוי בציבור החרדי הוא תהליך ארוך. "זו מהפכה תרבותית, ודברים כאלה לוקחים זמן. אם יפסיקו את כל הרעש, מספר התלמידים היה יכול להיות כפול". הוא הוסיף כי ישיבתו קלטה השנה יותר מ־120 תלמידים חדשים בשיעור א', והעריך כי בתוך חמש שנים ניתן יהיה להכפיל ואף לחמש את היקף הפעילות.
כשנשאל מי אחראי לעיכוב התהליך, השיב: "כולם &ndash; כל הפוליטיקאים שמדברים על פתרון אבל ממשיכים לעשות את אותם הדברים שלא מועילים."
גרוס ציין כי חברי כנסת חרדים כמעט שלא ביקרו בישיבה, למעט יו"ר ש"ס אריה דרעי. "יש מי שממהרים להשמיץ בלי לבוא ולראות מה קורה כאן", אמר.
לסיום הדגיש כי בוגרי הישיבה משתלבים בהצלחה בצה"ל, חלקם אף זכו בפרסים ממערכת הביטחון, והזמין את המראיין להגיע לישיבה ולהתרשם מקרוב. "תבוא ותראה את המהפכה שמתרחשת כאן", אמר.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;

"ראש ישיבות  הסדר החרדית: "אם יפסיקו את הרעש הפוליטי – מספר החרדים שיתגייסו יוכפל 

ראש ישיבת ההסדר בחולון התייחס למשנת הרב קוק ביום פטירתו, וטען כי חזונו חיבר בין תורה, ציונות, צבא ומדינה – והשפיע עמוקות על החברה הישראלית ועל התפתחות הציונות הדתית.

לציון יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התייחס הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון ומבאר כתבי הרב קוק,  בראיוןו עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, לדמותו, למשנתו ולמורשת שהותיר אחריו.

לדברי הרב לונדין, הרב קוק היה דמות פורצת דרך שהקדימה את זמנה והבינה כבר לפני כמאה שנה את הצורך בשילוב בין עולם התורה לבין בניין מדינה מודרנית.

"הרב קוק ראה למרחוק", אמר לונדין. לדבריו, כבר בתקופתו של הרב קוק נתפס הרעיון של חייל שומר תורה ומצוות כחידוש משמעותי, ואילו הרב קוק עצמו ראה בחיבור בין אמונה, שירות צבאי ובניין הארץ חלק מהחזון הלאומי של עם ישראל.

לונדין הדגיש את תפיסתו של הרב קוק ביחס למדינת ישראל ולשיבת עם ישראל לארצו. לדבריו, חזונו היה להקים מדינה המשלבת כלכלה, צבא ומודרנה עם זהות יהודית ומסורת.

"הרב קוק הבין שצריכה לקום פה מדינה שמצד אחד תהיה עם כלכלה, צבא ומודרנה, ויחד עם זה תהיה מחוברת לזהות ולמסורת היהודית", הסביר.

לדבריו, הזרעים שזרע הרב קוק, יחד עם תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ממשיכים להשפיע על החברה הישראלית גם כיום. הוא טען כי ניתן לראות בחברה הישראלית תהליך כפול: הציבור החילוני מחפש דרכים להתחבר מחדש למסורת ולשורשים היהודיים, בעוד חלקים בציבור החרדי נדרשים להתמודד עם המציאות המודרנית של מדינה יהודית ריבונית.

הרבנות הראשית והציונות הדתית

במהלך הריאיון התייחס לונדין גם לביוגרפיה של הרב קוק ולרבותיו. בין היתר הזכיר את הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין, ואת חותנו, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת).

לדבריו, הרב קוק הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר יחסית, שימש כרב יפו והמושבות, ובהמשך היה ממקימי הרבנות הראשית. באמצעות פעילותו התורנית והציבורית, הוא הניח תשתיות שהשפיעו על התפתחותו של הציבור הציוני-דתי.

לונדין ציין כי לצד פעילותו הציבורית, הותיר הרב קוק אחריו "תורה ענקית", הן במישור המחשבתי והן במישור ההלכתי, וכן עולם ישיבות שממשיך להתפתח עד היום.

"הזרעים שזרע ממשיכים לעצב את ישראל"

לדברי לונדין, משמעותו של הרב קוק חורגת מעבר לדמותו של תלמיד חכם או רב מרכזי בתולדות הציונות הדתית.

"זה לא עוד ציון של דמות היסטורית", אמר. "יש כאן איזושהי נשמה שנשלחה לעולם לפני מאה שנים, בדיוק בתקופת המעבר, כשעם ישראל שב מהגלות לארץ ישראל, והתוותה כיוון שבפרספקטיבה של שנים הוא העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי".

בהמשך קישר לונדין בין משנת הרב קוק לבין המציאות הביטחונית הנוכחית. לדבריו, העובדה שבישראל משרתים כיום עשרות אלפי לוחמים המחוברים לזהות יהודית היא, בין היתר, תוצאה של התפתחות רעיונית שהחלה בתורת הרב קוק ובמערכת החינוכית שנבנתה בעקבותיה.

"לולא הרב קוק, לעניות דעתי, מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה היום פשוט לא הייתה קיימת", סיכם לונדין.

הוא הוסיף כי רבים מהלוחמים והמנהיגים המחברים בין עולם התורה לבין השירות הצבאי והחיים הציבוריים הם, במישרין או בעקיפין, תוצר של "תורת הרב קוק".

עורך: איתי סופרין 

מפיקה: אירה וקסלר 

 

ראש ישיבת ההסדר בחולון התייחס למשנת הרב קוק ביום פטירתו, וטען כי חזונו חיבר בין תורה, ציונות, צבא ומדינה &ndash; והשפיע עמוקות על החברה הישראלית ועל התפתחות הציונות הדתית.
לציון יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, התייחס הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון ומבאר כתבי הרב קוק,&nbsp; בראיוןו עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, לדמותו, למשנתו ולמורשת שהותיר אחריו.
לדברי הרב לונדין, הרב קוק היה דמות פורצת דרך שהקדימה את זמנה והבינה כבר לפני כמאה שנה את הצורך בשילוב בין עולם התורה לבין בניין מדינה מודרנית.
"הרב קוק ראה למרחוק", אמר לונדין. לדבריו, כבר בתקופתו של הרב קוק נתפס הרעיון של חייל שומר תורה ומצוות כחידוש משמעותי, ואילו הרב קוק עצמו ראה בחיבור בין אמונה, שירות צבאי ובניין הארץ חלק מהחזון הלאומי של עם ישראל.
לונדין הדגיש את תפיסתו של הרב קוק ביחס למדינת ישראל ולשיבת עם ישראל לארצו. לדבריו, חזונו היה להקים מדינה המשלבת כלכלה, צבא ומודרנה עם זהות יהודית ומסורת.
"הרב קוק הבין שצריכה לקום פה מדינה שמצד אחד תהיה עם כלכלה, צבא ומודרנה, ויחד עם זה תהיה מחוברת לזהות ולמסורת היהודית", הסביר.
לדבריו, הזרעים שזרע הרב קוק, יחד עם תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ממשיכים להשפיע על החברה הישראלית גם כיום. הוא טען כי ניתן לראות בחברה הישראלית תהליך כפול: הציבור החילוני מחפש דרכים להתחבר מחדש למסורת ולשורשים היהודיים, בעוד חלקים בציבור החרדי נדרשים להתמודד עם המציאות המודרנית של מדינה יהודית ריבונית.
הרבנות הראשית והציונות הדתית
במהלך הריאיון התייחס לונדין גם לביוגרפיה של הרב קוק ולרבותיו. בין היתר הזכיר את הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב מוולוז'ין, ואת חותנו, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת).
לדבריו, הרב קוק הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר יחסית, שימש כרב יפו והמושבות, ובהמשך היה ממקימי הרבנות הראשית. באמצעות פעילותו התורנית והציבורית, הוא הניח תשתיות שהשפיעו על התפתחותו של הציבור הציוני-דתי.
לונדין ציין כי לצד פעילותו הציבורית, הותיר הרב קוק אחריו "תורה ענקית", הן במישור המחשבתי והן במישור ההלכתי, וכן עולם ישיבות שממשיך להתפתח עד היום.
"הזרעים שזרע ממשיכים לעצב את ישראל"
לדברי לונדין, משמעותו של הרב קוק חורגת מעבר לדמותו של תלמיד חכם או רב מרכזי בתולדות הציונות הדתית.
"זה לא עוד ציון של דמות היסטורית", אמר. "יש כאן איזושהי נשמה שנשלחה לעולם לפני מאה שנים, בדיוק בתקופת המעבר, כשעם ישראל שב מהגלות לארץ ישראל, והתוותה כיוון שבפרספקטיבה של שנים הוא העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי".
בהמשך קישר לונדין בין משנת הרב קוק לבין המציאות הביטחונית הנוכחית. לדבריו, העובדה שבישראל משרתים כיום עשרות אלפי לוחמים המחוברים לזהות יהודית היא, בין היתר, תוצאה של התפתחות רעיונית שהחלה בתורת הרב קוק ובמערכת החינוכית שנבנתה בעקבותיה.
"לולא הרב קוק, לעניות דעתי, מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה היום פשוט לא הייתה קיימת", סיכם לונדין.
הוא הוסיף כי רבים מהלוחמים והמנהיגים המחברים בין עולם התורה לבין השירות הצבאי והחיים הציבוריים הם, במישרין או בעקיפין, תוצר של "תורת הרב קוק".
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

Social links

Recent clips