 אם החטוף החלל תמיר אדר מספרת למנדי גרוזמן על הכאב, החרדה והפחד שהשנים יחלפו בלי תשובה: "החטופים החיים ישלמו בחייהם, החללים עלולים להיעלם או לא להצליח להיות מזוהים"

יעל אדר, אימו של החטוף החלל תמיר אדר, התראיינה בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת. היא דיברה בכאב על התחושה שהזמן חולף ללא הכרעה מצד ממשלת ישראל, גם לאחר שחמאס נענה בחיוב להצעה לעסקה הדרגתית:

"זה האקורדיון שהלב שלנו נמצא בו בין תקווה לשבר התקווה ועוד תקווה, כי אסור לנו להתייאש. הקושי הגדול זה שגם לא דנים בזה וגם לא משיבים לזה... כמה זה באמת בוער בעצמותיהם של מקבלי ההחלטות?"

אדר תיארה את חוסר היכולת להתחיל תהליך של פרידה והנצחה:

"אני כבר שנה ושמונה חודשים נמצאת עוד ביממה הזו של בין ההודעה לקבורה, ועוד לא הגענו לקבורה. הקבורה מאפשרת ודאות, פרידה, וגם התחלה של הנצחה. אני לא יכולה להנציח אותו כשעוד לא קיבלתי אותו."

היא שיתפה על ילדיו של תמיר, שממשיכים לגדול עם תחושת חסר עצומה:

"הבן שלו היה בן שבע, היום בן תשע, והוא זוכר הכל. הוא חיפש את אבא שלו בלי סוף... הוא נורא מתגעגע אליו, ותמיר היה אבא מאוד נוכח. הילד ילד נורמלי במציאות לא נורמלית – והכאב שם מתגלגל כל הזמן."

בהמשך התייחסה אדר למחדלי הממשלה:

"האשראי שניתן לממשלה הסתיים. בחודש הראשון תמכתי במלחמה הזו, אבל אחרי כמעט 700 ימים – אי אפשר להמשיך ככה. החטופים החיים ישלמו בחייהם, החטופים החללים משלמים בסיכון של היעלמות או קושי בזיהוי. זה אסור לנו כיהודים – התורה אוסרת 'אל תלין את המת'."

על צעדת האימהות שצפויה להתקיים מול מעון ראש הממשלה אמרה:

"אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו בעד לסיים את האירוע הנורא הזה, להשיב את החטופים החיים, להציל את החללים מליעלם, ולאפשר למשפחות לסגור מעגל."

ולמרות הכל, היא ביקשה לסיים באיחול אישי לכל ילדי ישראל:

"אני מתרגשת בשביל כל ילדי כיתה א׳ שמצטרפים היום למערכת החינוך. מאחלת לכל ילדי ישראל שנה מוצלחת. השיעור הכי חשוב – שאנחנו ערבים זה לזה, כי יש לנו בית אחד, מדינה אחת, וחייבים להשיב את כל החטופים."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

&nbsp;אם החטוף החלל תמיר אדר מספרת למנדי גרוזמן על הכאב, החרדה והפחד שהשנים יחלפו בלי תשובה: "החטופים החיים ישלמו בחייהם, החללים עלולים להיעלם או לא להצליח להיות מזוהים"
יעל אדר, אימו של החטוף החלל תמיר אדר, התראיינה בתוכניתו של מנדי גרוזמן בכאן מורשת. היא דיברה בכאב על התחושה שהזמן חולף ללא הכרעה מצד ממשלת ישראל, גם לאחר שחמאס נענה בחיוב להצעה לעסקה הדרגתית:
<blockquote dir="rtl" data-start="615" data-end="803">
"זה האקורדיון שהלב שלנו נמצא בו בין תקווה לשבר התקווה ועוד תקווה, כי אסור לנו להתייאש. הקושי הגדול זה שגם לא דנים בזה וגם לא משיבים לזה... כמה זה באמת בוער בעצמותיהם של מקבלי ההחלטות?"
</blockquote>
אדר תיארה את חוסר היכולת להתחיל תהליך של פרידה והנצחה:
<blockquote dir="rtl" data-start="862" data-end="1052">
"אני כבר שנה ושמונה חודשים נמצאת עוד ביממה הזו של בין ההודעה לקבורה, ועוד לא הגענו לקבורה. הקבורה מאפשרת ודאות, פרידה, וגם התחלה של הנצחה. אני לא יכולה להנציח אותו כשעוד לא קיבלתי אותו."
</blockquote>
היא שיתפה על ילדיו של תמיר, שממשיכים לגדול עם תחושת חסר עצומה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1119" data-end="1312">
"הבן שלו היה בן שבע, היום בן תשע, והוא זוכר הכל. הוא חיפש את אבא שלו בלי סוף... הוא נורא מתגעגע אליו, ותמיר היה אבא מאוד נוכח. הילד ילד נורמלי במציאות לא נורמלית &ndash; והכאב שם מתגלגל כל הזמן."
</blockquote>
בהמשך התייחסה אדר למחדלי הממשלה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1349" data-end="1594">
"האשראי שניתן לממשלה הסתיים. בחודש הראשון תמכתי במלחמה הזו, אבל אחרי כמעט 700 ימים &ndash; אי אפשר להמשיך ככה. החטופים החיים ישלמו בחייהם, החטופים החללים משלמים בסיכון של היעלמות או קושי בזיהוי. זה אסור לנו כיהודים &ndash; התורה אוסרת 'אל תלין את המת'."
</blockquote>
על צעדת האימהות שצפויה להתקיים מול מעון ראש הממשלה אמרה:
<blockquote dir="rtl" data-start="1655" data-end="1793">
"אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו בעד לסיים את האירוע הנורא הזה, להשיב את החטופים החיים, להציל את החללים מליעלם, ולאפשר למשפחות לסגור מעגל."
</blockquote>
ולמרות הכל, היא ביקשה לסיים באיחול אישי לכל ילדי ישראל:
<blockquote dir="rtl" data-start="1853" data-end="2051">
"אני מתרגשת בשביל כל ילדי כיתה א׳ שמצטרפים היום למערכת החינוך. מאחלת לכל ילדי ישראל שנה מוצלחת. השיעור הכי חשוב &ndash; שאנחנו ערבים זה לזה, כי יש לנו בית אחד, מדינה אחת, וחייבים להשיב את כל החטופים."
</blockquote>
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;