ראובן רוזנבלט, ניצול שואה בן 89 מכפר מימון, על שמחת תורה תשפ"ד, תושייה בזמנים קשים, והמסר לעם ישראל

"יש הבדל עצום – אז היינו בגולה בלי גב, היום יש לנו את מדינת ישראל. נכון שפישלה – אבל תוך יומיים התגברה. זה לא אותו דבר כמו השואה", אומר ראובן רוזנבלט, שורד שואה בן 89,  בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת לקראת יום השואה והגבורה.

ביום שמחת תורה תשפ"ד, ראובן שהה בביתו בכפר מימון עם מטפלת, כאשר קיבל הוראה להיכנס לממ"ד. "הסתגרנו שם, והתחלנו לקבל תמונות מה שקורה ביישובים הסמוכים... לקחנו שני סכיני מטבח גדולים, קצת ביסקוויטים ומים – וישבנו לחכות לבאות. פחד? כן. אבל יותר מזה – תושייה."

ואז, לדבריו, התרחש נס: "מסוק צה"ל שהיה באוויר נורה ע"י אנשי חמאס בדיוק מעל כפר מימון. הוא נחת ליד השער האחורי, ומשם יצאו 30 חיילים שחיסלו את המחבלים שהיו בדרכם אלינו. לא נגרם לנו שום נזק, אפילו לא לרכוש."

על הדמיון לשואה הוא אומר: "כן, זה החזיר אותי קצת, אבל אז היינו בלי מדינה, בגטו, במחנות. היום יש לנו גב, צבא, מדינה. זה לא אותו דבר."

ראובן נולד בלודז' שבפולין, וגורש עם משפחתו לגטו פיוטרקוב ומשם למחנות ראוונסבריק וברגן-בלזן. "איך שנשארתי בחיים – זה נס. גם אבא ואחי ניצלו. התאחדנו בשוודיה, אבל כשקמה מדינת ישראל – אבא אמר: 'מקומם של יהודים במדינה יהודית, גם אם התנאים שם קשים יותר'. וכך עלינו לארץ."

הוא שותף להקמת היישובים כפר מימון, להקמת גוש קטיף, כרם שלום ועוד. כיום הוא מתגורר בכפר מימון, מוקף במשפחתו, שכוללת כ-100 צאצאים: "זו הנקמה שלי בהיטלר."

ולבסוף, מסר לעם: "במשפחה שלי יש הכול – ימין, שמאל, דתיים וחילונים – ואנחנו לא רבים. אפשר להתווכח, אבל לא לשנוא. תבינו – אחים אנחנו. זה לא מובן מאליו שיש לנו מדינה. אל תחסלו את עצמכם בגלל מריבות."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר