הסנגור הצבאי הראשי לשעבר  מסביר: רק אחרי הוצאת צו גיוס פורמלי ואי הופעה – נחשב אדם כמשתמט. עד אז, הוא אזרח שאינו משתף פעולה עם הליכי המיון 

במהלך ראיון לתכניתו     של מנדי גרוזמן בכאן מורשת, התייחס עו"ד רן כהן רוכברגר – אלוף משנה במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי וכיום עורך דין המתמחה בדיני צבא וביטחון – לתהליך גיוסם של צעירים בישראל ולמשמעות ההשתמטות מהשירות הצבאי.

לדבריו, "כאשר מועמד לשירות ביטחון בגיל 16.5 מתחיל לקבל את הצווים הראשוניים – צו ראשון, צו שני – הוא עדיין איננו מגויס, אלא מתחיל תהליך מיון והתאמה". שלב זה כולל בדיקות פיזיות, נפשיות ואחרות, ורק לאחריו יוצא צו גיוס רשמי, לרוב בסביבות גיל 18.

האם מי שלא מתייצב לצווים הראשונים נחשב משתמט? לא, קובע עו"ד רוכברגר: "החוק מתמודד עם מי שלא משתף פעולה בשלב הזה, אבל לא רואה בו עדיין משתמט. הוא אזרח, לא חייל, ולכן הדין הצבאי לא חל עליו בשלב הזה".

ההבדל הקריטי, כך לדבריו, מתרחש כאשר "יוצא צו גיוס לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון – גם אם כלל לא עבר הליך מיון – ואז אי התייצבות מיום זה נחשבת להיעדרות מהשירות ברשות, כלומר: השתמטות".

ביחס למדיניות האכיפה, הסביר רוכברגר כי בצבא מבחינים בין "משתמט משמעתי" לבין "משתמט פרקליטותי". בעשרת החודשים הראשונים להשתמטות, העמדה לדין תעשה לרוב בדין משמעתי, ללא כתב אישום פלילי. "רק לאחר שנה וחצי של היעדרות, הפרקליטות הצבאית שוקלת הגשת כתב אישום פלילי – זהו המשתמט הפרקליטותי", הסביר.

עוד הוסיף כי למרות הקשחת הפסיקה בבג"ץ בנוגע לגיוס בני ישיבות, טרם הוחלט על ביצוע מעצרים יזומים בהיקף רחב. עם זאת, צו בג"ץ שניתן לאחרונה מחייב את הממשלה לעדכן תוך חודש אם בכוונתה להרחיב את מספר צווי הגיוס והסנקציות.

"יתכן שתהיה החמרה, וייתכן שלא. מה שהיה – הוא לא בהכרח מה שיהיה", סיכם.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר