מתוך משדר הבוקר של "כאן מורשת", עם בני טייטלבוים.

הפרלמנט עם - יונתן דובוב ושלומית גולדין הלוי

עורך - איתי סורין

מפיקות - עדי שטרנליכט ונעמי לוי

ביצוע טכני - יוסי תנורי

 

מתוך משדר הבוקר של "כאן מורשת", עם בני טייטלבוים.
הפרלמנט עם - יונתן דובוב ושלומית גולדין הלוי
עורך - איתי סורין
מפיקות - עדי שטרנליכט ונעמי לוי
ביצוע טכני - יוסי תנורי
&nbsp;

כאן מורשת

הפרלמנט

 ד"ר קובי ברדה מהמכון למדיניות העם היהודי, התייחס , אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,לנאום נתניהו בעצרת האו"ם, למפגש בין נציגים אמריקנים ואיראנים בשולי העצרת ולהשלכות האפשריות של ניתוק איראן ממערכת הסוויפט: "זה אירוע עצום, בכל סדר גודל שאני מסוגל לחשוב עליו". לצד זאת, הדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין עומד על תילו.

לקראת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, התייחס ד"ר קובי ברדה לאופי הנאום הצפוי ולמשמעות הבמה הבינלאומית. לדבריו, ייתכן שנתניהו יתמקד בסיפורו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, ובניסיון להציג את ההתמודדות מולו כחלק מסיפור של רדיפה אישית ואנטישמיות. ברדה העריך כי הנושא עשוי להשתלב גם בשיקולים הפוליטיים הפנימיים בישראל.

עם זאת, הדגיש כי לעצרת האו"ם יש חשיבות דיפלומטית משמעותית, מעבר לסיקור התקשורתי. הוא הזכיר את נאומו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בספטמבר 2023, שבו הציג את חזון המסדרון הכלכלי IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות במזרח התיכון, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וישראל. לדבריו, חומרים שנמצאו במנהרות חמאס הצביעו על כך שסינוואר ראה במהלך הזה התפתחות משמעותית והחליט להקדים את המתקפה.

בהתייחסו לנאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר ברדה כי טראמפ ביקש להבהיר לאיראנים שאין להם סיבה להמתין לשינוי פוליטי בעקבות בחירות האמצע בארצות הברית. לדבריו, טראמפ ניסה להמחיש כי גם לאחר בחירות האמצע הוא ימשיך להחזיק בסמכויות הנשיא ובתפקיד המפקד העליון, ללא קשר לתוצאות הבחירות בקונגרס.

ברדה התייחס גם לדיווחים על פגישה שהתקיימה בשולי עצרת האו"ם בין סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין נציג איראני. לדבריו, הוא פחות מתרשם מהפגישה, בשל הפער העמוק בין הגורמים הדיפלומטיים באיראן לבין משמרות המהפכה והכוחות הצבאיים. הוא ציין כי גם כאשר מושגים הסכמים, הם עלולים להישבר בשל עמדותיהם של גורמי המהפכה.

"ניתוק איראן מהסוויפט – מגה אירוע"

בהמשך התייחס ברדה למהלך של ניתוק מטוסים איראניים ממערכת הסוויפט, שלדבריו צפוי להשפיע על יכולתה של איראן לקיים קשרים בינלאומיים. הוא הסביר כי ההשלכות אינן מסתכמות באזרחים או בטיסות, אלא עשויות לכלול גם אספקת חומרים, תדלוק, שירותי קייטרינג והעברת כספים.

"זה לא רק עניין אזרחי, זה הכול", אמר ברדה, והוסיף כי מדובר ב"מגה אירוע". לדבריו, סין כבר הביעה התנגדות לסנקציות, אך טרם ברור כיצד תפעל. הוא ציין גם את חשיבות תגובתה של טורקיה, המקיימת קשרים עם איראן, ואת ההשלכות האפשריות של המהלך על קשריה הבינלאומיים.

ברדה הדגיש כי אם האפשרויות של איראן לקיים קשרי תעופה יצטמצמו למדינות כמו רוסיה וצפון קוריאה, מדובר בבעיה משמעותית עבור ההנהגה האיראנית והמערכת הדיפלומטית שלה.

לצד זאת, הוא ביקש להדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין יציב. "בינתיים צריך להודות ביושר, השלטון האיראני עומד על תילו", אמר, והוסיף כי איראן היא מדינה המונה כ־80 מיליון תושבים, עם צבא שנבנה במשך עשרות שנים.

בסיום השיחה התייחס ברדה לקושי של מנהיגים להתמודד עם משברים ארוכי טווח. לדבריו, כאשר מנהיג מנסה לפתור בעיה מורכבת, הוא עלול לספוג ביקורת ציבורית, ואילו דחיית ההתמודדות עלולה להותיר ליורשיו בעיה גדולה ומסובכת יותר.

"ברגע שאתה מנסה לתקל איזשהו משהו, בדרך כלל זה הליך ארוך, קשה, ולא זבנג וגמר", אמר, והזכיר את הציפייה של טראמפ לסיים בתוך 24 שעות את העימות בין רוסיה לאוקראינה. לדבריו, ההיסטוריה מלמדת כי עימותים משמעותיים עשויים להימשך שנים רבות.

עורך: איתי סופרין 

מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי

ביצוע טכני: יוסי תנורי

 

&nbsp;ד"ר קובי ברדה מהמכון למדיניות העם היהודי, התייחס , אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת ,לנאום נתניהו בעצרת האו"ם, למפגש בין נציגים אמריקנים ואיראנים בשולי העצרת ולהשלכות האפשריות של ניתוק איראן ממערכת הסוויפט: "זה אירוע עצום, בכל סדר גודל שאני מסוגל לחשוב עליו". לצד זאת, הדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין עומד על תילו.
לקראת נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם, התייחס ד"ר קובי ברדה לאופי הנאום הצפוי ולמשמעות הבמה הבינלאומית. לדבריו, ייתכן שנתניהו יתמקד בסיפורו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, ובניסיון להציג את ההתמודדות מולו כחלק מסיפור של רדיפה אישית ואנטישמיות. ברדה העריך כי הנושא עשוי להשתלב גם בשיקולים הפוליטיים הפנימיים בישראל.
עם זאת, הדגיש כי לעצרת האו"ם יש חשיבות דיפלומטית משמעותית, מעבר לסיקור התקשורתי. הוא הזכיר את נאומו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בספטמבר 2023, שבו הציג את חזון המסדרון הכלכלי IMEC, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות במזרח התיכון, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וישראל. לדבריו, חומרים שנמצאו במנהרות חמאס הצביעו על כך שסינוואר ראה במהלך הזה התפתחות משמעותית והחליט להקדים את המתקפה.
בהתייחסו לנאומו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אמר ברדה כי טראמפ ביקש להבהיר לאיראנים שאין להם סיבה להמתין לשינוי פוליטי בעקבות בחירות האמצע בארצות הברית. לדבריו, טראמפ ניסה להמחיש כי גם לאחר בחירות האמצע הוא ימשיך להחזיק בסמכויות הנשיא ובתפקיד המפקד העליון, ללא קשר לתוצאות הבחירות בקונגרס.
ברדה התייחס גם לדיווחים על פגישה שהתקיימה בשולי עצרת האו"ם בין סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר לבין נציג איראני. לדבריו, הוא פחות מתרשם מהפגישה, בשל הפער העמוק בין הגורמים הדיפלומטיים באיראן לבין משמרות המהפכה והכוחות הצבאיים. הוא ציין כי גם כאשר מושגים הסכמים, הם עלולים להישבר בשל עמדותיהם של גורמי המהפכה.
"ניתוק איראן מהסוויפט &ndash; מגה אירוע"
בהמשך התייחס ברדה למהלך של ניתוק מטוסים איראניים ממערכת הסוויפט, שלדבריו צפוי להשפיע על יכולתה של איראן לקיים קשרים בינלאומיים. הוא הסביר כי ההשלכות אינן מסתכמות באזרחים או בטיסות, אלא עשויות לכלול גם אספקת חומרים, תדלוק, שירותי קייטרינג והעברת כספים.
"זה לא רק עניין אזרחי, זה הכול", אמר ברדה, והוסיף כי מדובר ב"מגה אירוע". לדבריו, סין כבר הביעה התנגדות לסנקציות, אך טרם ברור כיצד תפעל. הוא ציין גם את חשיבות תגובתה של טורקיה, המקיימת קשרים עם איראן, ואת ההשלכות האפשריות של המהלך על קשריה הבינלאומיים.
ברדה הדגיש כי אם האפשרויות של איראן לקיים קשרי תעופה יצטמצמו למדינות כמו רוסיה וצפון קוריאה, מדובר בבעיה משמעותית עבור ההנהגה האיראנית והמערכת הדיפלומטית שלה.
לצד זאת, הוא ביקש להדגיש כי למרות הלחץ האמריקני, השלטון האיראני עדיין יציב. "בינתיים צריך להודות ביושר, השלטון האיראני עומד על תילו", אמר, והוסיף כי איראן היא מדינה המונה כ־80 מיליון תושבים, עם צבא שנבנה במשך עשרות שנים.
בסיום השיחה התייחס ברדה לקושי של מנהיגים להתמודד עם משברים ארוכי טווח. לדבריו, כאשר מנהיג מנסה לפתור בעיה מורכבת, הוא עלול לספוג ביקורת ציבורית, ואילו דחיית ההתמודדות עלולה להותיר ליורשיו בעיה גדולה ומסובכת יותר.
"ברגע שאתה מנסה לתקל איזשהו משהו, בדרך כלל זה הליך ארוך, קשה, ולא זבנג וגמר", אמר, והזכיר את הציפייה של טראמפ לסיים בתוך 24 שעות את העימות בין רוסיה לאוקראינה. לדבריו, ההיסטוריה מלמדת כי עימותים משמעותיים עשויים להימשך שנים רבות.
עורך: איתי סופרין&nbsp;
מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי
ביצוע טכני: יוסי תנורי
&nbsp;

"  ד"ר קובי ברדה: "ניתוק איראן ממערכת הסוויפט – מגה אירוע 

 הדר  גולדנברג, תושבת מטולה ומנכ"לית עמותת "מצפינים", התייחסה לשיקום יישובי הצפון, לקליטת צעירים ולצורך בביזור סמכויות מהממשלה לרשויות המקומיות: "לא ייתכן שבמדינת ישראל בירושלים ינהלו כל גרם שקורה פה בגליל". לדבריה, העמותה מקדמת חקיקה שתעניק לצפון מעמד דומה למתווה השיקום של הדרום.

הדר  גולדנברג, תושבת מטולה ומנכ"לית עמותת "מצפינים", התארחה בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת  והתייחסה לפעילות הארגון ולמאמצי השיקום בגליל מאז פרוץ המלחמה. לדבריה, העמותה הוקמה לאחר שבעה באוקטובר ופועלת לקידום מדיניות מיטיבה עבור הגליל, תוך התמקדות באוכלוסיית הצעירים, שאותה היא רואה כעתיד האזור.

"מצפינים זה ארגון אזרחים שקם פה בגליל בקו המשמעות", הסבירה גולדנברג. לדבריה, הארגון עובד עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמים נוספים, במטרה לקדם את השיקום, ההתפתחות והצמיחה של הגליל לאחר פינוי התושבים והחזרה הביתה.

כ־250 צעירים במטולה

בהתייחסות למצב במטולה, ציינה גולדנברג כי באזור פועלים כיום קרוב ל־250 צעירים במסגרת פרקי משימה, כפרי סטודנטים, שנת שירות ומכינות. לדבריה, הגעתם של הצעירים לאחר המלחמה מבטאת תחושת שליחות ורצון לבחור בחיים בגבולות המדינה.

היא הוסיפה כי שיתוף פעולה בין הממשלה לבין הגורמים בשטח, לצד השקעה בתשתיות ותמריצים מתאימים, עשוי להוביל לפריחה מחודשת של הגליל ולמשיכת אוכלוסייה צעירה לאזור.

בתשובה לשאלה על הגעתן של קהילות דתיות למטולה והחשש משינוי אופייה של המושבה, אמרה גולדנברג כי היא מאמינה שיש מקום לכולם. היא הזכירה את אופייה ההיסטורי של מטולה, המושבה שהוקמה לפני כ־130 שנה ומזוהה עם הברון רוטשילד, הציונות והחקלאות.

"צה"ל עובד חזק"

באשר למצב הביטחוני, סיפרה גולדנברג כי תושבי מטולה שומעים את פעילות צה"ל מעבר לגבול. לדבריה, צה"ל פועל באופן משמעותי בשטח, והנוכחות הצבאית מעניקה לתושבים תחושת ביטחון.

היא התייחסה גם לכפר כילא, הנמצא בסמוך למטולה, ואמרה כי הכפר נהרס לחלוטין. לדבריה, העובדה שצה"ל מחזיק בשטחים שמעבר לגבול משפיעה על תחושת הביטחון של התושבים.

דרישה לחקיקה ולביזור סמכויות

בהמשך השיחה התייחסה גולדנברג לפעילות העמותה לקראת הבחירות ולדרישותיה ממועמדים לממשלה. לדבריה, תושבי הגליל מתמודדים עם הזנחה שנמשכת לדבריה עשרות שנים, ולא רק בתקופת המלחמה האחרונה.

"אנחנו כבר נמצאים עם דרישות מאוד מאוד סדורות וברורות, שמציבות את הגליל בסדר עדיפות לאומי", אמרה. היא הוסיפה כי יש להגדיר את הגליל כקו חירום, שיזכה למענה במסגרת כלל התוכניות הרלוונטיות.

לדבריה, החלפת ממשלה כשלעצמה אינה הפתרון, והעמותה דורשת חקיקה שתעניק לצפון מתווה שיקום בדומה לזה שניתן לדרום במסגרת מנהלת תקומה.

גולדנברג קראה לבחון את האפשרות לבזר סמכויות ולצמצם את התלות באישורים בירוקרטיים ממשרדי הממשלה בירושלים. לדבריה, הרשויות והחברה האזרחית בגליל מסוגלות לשלב כוחות ולפעול ביעילות, ולכן האזור יכול לשמש פיילוט לבחינת מנגנונים מהירים יותר וליישום תוכניות עבודה ארוכות טווח.

עורך : איתי סופרין

מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי

ביצוע טכני :יוסי תנורי

 

&nbsp;הדר&nbsp; גולדנברג, תושבת מטולה ומנכ"לית עמותת "מצפינים", התייחסה לשיקום יישובי הצפון, לקליטת צעירים ולצורך בביזור סמכויות מהממשלה לרשויות המקומיות: "לא ייתכן שבמדינת ישראל בירושלים ינהלו כל גרם שקורה פה בגליל". לדבריה, העמותה מקדמת חקיקה שתעניק לצפון מעמד דומה למתווה השיקום של הדרום.
הדר&nbsp; גולדנברג, תושבת מטולה ומנכ"לית עמותת "מצפינים", התארחה בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; והתייחסה לפעילות הארגון ולמאמצי השיקום בגליל מאז פרוץ המלחמה. לדבריה, העמותה הוקמה לאחר שבעה באוקטובר ופועלת לקידום מדיניות מיטיבה עבור הגליל, תוך התמקדות באוכלוסיית הצעירים, שאותה היא רואה כעתיד האזור.
"מצפינים זה ארגון אזרחים שקם פה בגליל בקו המשמעות", הסבירה גולדנברג. לדבריה, הארגון עובד עם משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמים נוספים, במטרה לקדם את השיקום, ההתפתחות והצמיחה של הגליל לאחר פינוי התושבים והחזרה הביתה.
כ־250 צעירים במטולה
בהתייחסות למצב במטולה, ציינה גולדנברג כי באזור פועלים כיום קרוב ל־250 צעירים במסגרת פרקי משימה, כפרי סטודנטים, שנת שירות ומכינות. לדבריה, הגעתם של הצעירים לאחר המלחמה מבטאת תחושת שליחות ורצון לבחור בחיים בגבולות המדינה.
היא הוסיפה כי שיתוף פעולה בין הממשלה לבין הגורמים בשטח, לצד השקעה בתשתיות ותמריצים מתאימים, עשוי להוביל לפריחה מחודשת של הגליל ולמשיכת אוכלוסייה צעירה לאזור.
בתשובה לשאלה על הגעתן של קהילות דתיות למטולה והחשש משינוי אופייה של המושבה, אמרה גולדנברג כי היא מאמינה שיש מקום לכולם. היא הזכירה את אופייה ההיסטורי של מטולה, המושבה שהוקמה לפני כ־130 שנה ומזוהה עם הברון רוטשילד, הציונות והחקלאות.
"צה"ל עובד חזק"
באשר למצב הביטחוני, סיפרה גולדנברג כי תושבי מטולה שומעים את פעילות צה"ל מעבר לגבול. לדבריה, צה"ל פועל באופן משמעותי בשטח, והנוכחות הצבאית מעניקה לתושבים תחושת ביטחון.
היא התייחסה גם לכפר כילא, הנמצא בסמוך למטולה, ואמרה כי הכפר נהרס לחלוטין. לדבריה, העובדה שצה"ל מחזיק בשטחים שמעבר לגבול משפיעה על תחושת הביטחון של התושבים.
דרישה לחקיקה ולביזור סמכויות
בהמשך השיחה התייחסה גולדנברג לפעילות העמותה לקראת הבחירות ולדרישותיה ממועמדים לממשלה. לדבריה, תושבי הגליל מתמודדים עם הזנחה שנמשכת לדבריה עשרות שנים, ולא רק בתקופת המלחמה האחרונה.
"אנחנו כבר נמצאים עם דרישות מאוד מאוד סדורות וברורות, שמציבות את הגליל בסדר עדיפות לאומי", אמרה. היא הוסיפה כי יש להגדיר את הגליל כקו חירום, שיזכה למענה במסגרת כלל התוכניות הרלוונטיות.
לדבריה, החלפת ממשלה כשלעצמה אינה הפתרון, והעמותה דורשת חקיקה שתעניק לצפון מתווה שיקום בדומה לזה שניתן לדרום במסגרת מנהלת תקומה.
גולדנברג קראה לבחון את האפשרות לבזר סמכויות ולצמצם את התלות באישורים בירוקרטיים ממשרדי הממשלה בירושלים. לדבריה, הרשויות והחברה האזרחית בגליל מסוגלות לשלב כוחות ולפעול ביעילות, ולכן האזור יכול לשמש פיילוט לבחינת מנגנונים מהירים יותר וליישום תוכניות עבודה ארוכות טווח.
עורך : איתי סופרין
מפיקות: עדי שטרנליכט ונעמי לוי
ביצוע טכני :יוסי תנורי
&nbsp;

" מנכ"לית "מצפינים": "אנחנו דורשים חקיקה שתציב את הגליל בסדר עדיפות לאומי 

שגריר ישראל לשעבר בגרמניה התייחס לטלטלה הפוליטית במדינה, לחשש לשלום הקהילה היהודית ולהשלכות האפשריות על היחסים עם ישראל: "קשה מאוד להעריך כרגע", אמר על השאלה אם יהודים ישקלו לעזוב. בנוסף הזהיר מפני האיום הרוסי וההשפעה האפשרית של הפוליטיקה הגרמנית על אחדות נאט"ו.

שגריר ישראל לשעבר בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, התייחס בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת  לטלטלה הפוליטית בגרמניה ולתוצאות הבחירות במדינות המחוז, המצביעות לדבריו על התחזקות של מפלגות מימין ומשמאל למרכז הפוליטי. לדבריו, מדובר בשינוי משמעותי המעורר דאגה בקרב הקהילה היהודית בגרמניה וביחסים העתידיים עם ישראל.

יששכרוף הסביר כי מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), מפלגת ימין המזוהה עם עמדות לאומניות וביקורתיות כלפי הממסד הפוליטי, התחזקה באופן משמעותי בשתי מדינות מחוז וגברה על מפלגת השלטון. במקביל, לדבריו, נרשמה התחזקות של מפלגה שמאלית בברלין, שגם ביחס אליה הועלו טענות על סממנים אנטישמיים.

" המרכז הפוליטי של גרמניה בעצם עבר רעידת אדמה", אמר יששכרוף. עם זאת, הדגיש כי עדיין קשה להעריך כיצד ישפיעו התוצאות ברמה הארצית, אך מדובר בשינוי משמעותי בפוליטיקה הגרמנית.

לדבריו, התחזקותן של מפלגות משני צדי המפה הפוליטית מעלה סימני דאגה משמעותיים עבור הקהילה היהודית בגרמניה, וכן בנוגע להמשך היחסים בין גרמניה, העם היהודי ומדינת ישראל.

"לא ראיתי בריחה של אנשים"

בהתייחסו לשאלה האם יהודים בגרמניה נמצאים בסכנה והאם היה ממליץ למשפחה יהודית לעזוב את המדינה, סיפר יששכרוף כי במהלך כהונתו כשגריר בברלין, שהחלה בשנת 2017, מפלגת AfD נכנסה לראשונה לפרלמנט הגרמני. לדבריו, ההתפתחות עוררה דאגה עמוקה בקרב יהודי גרמניה.

הוא הזכיר את המאמצים שנעשו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה כדי לאפשר את פריחתם והתרחבותם של החיים היהודיים במדינה. עם זאת, ציין כי אף שהתחזקות המפלגות מעוררת דאגה, הוא אינו מזהה בשלב זה בקרב האנשים שאיתם הוא משוחח בגרמניה תחושה של איום מיידי שמובילה לעזיבה המונית.

יששכרוף התייחס גם לדבריו של קנצלר גרמניה, שלפיהם החיים היהודיים במדינה אינם עדיין פתוחים ובטוחים במידה מספקת. לדבריו, מדובר בנטל משמעותי עבור גרמניה ובהתפתחות מדאיגה.

החשש מהאיום הרוסי

בהמשך השיחה התייחס יששכרוף לאפשרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יפלוש למדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי. לדבריו, אין לזלזל באיום הרוסי על אירופה, במיוחד לנוכח אירועים שחורגים מהזירה האוקראינית, ובהם שימוש בסייבר ופעולות באזורים שונים.

הוא ציין כי סוגיית היחס למלחמה באוקראינה ולסנקציות נגד רוסיה עולה גם במסגרת הבחירות בגרמניה. לדבריו, מפלגת הימין הקיצוני מתנגדת למלחמה ולסנקציות על רוסיה ומזוהה עם עמדות פרו־רוסיות.

"זה גם כן דבר שצריך להדאיג, כי זה יכול לפגוע באחדות של נאט"ו", אמר. הוא הוסיף כי לגרמניה יש חשיבות רבה במסגרת האיחוד האירופי ובמסגרת נאט"ו, ולכן להתפתחויות הפוליטיות הפנימיות במדינה עשויות להיות השלכות על ההתמודדות האירופית מול רוסיה.

גרמניה והעתיד של האיחוד האירופי

בתשובה לשאלה האם האיחוד האירופי עלול להתפרק, אמר יששכרוף כי אינו רואה בשלב זה תרחיש כזה. הוא הסביר כי גרמניה שונה מבריטניה, שעזבה את האיחוד האירופי אך לא הביאה להתפרקותו.

לדבריו, גרמניה היא מדינה מרכזית ביותר באיחוד האירופי, וכן שותפה אסטרטגית חשובה עבור ישראל. הוא התייחס גם למצבה הכלכלי של גרמניה ולבעיות בתעשיית הרכב, וציין כי המצב הכלכלי הוא אחד הגורמים שעשויים להסביר את התרחקות הציבור מהמרכז הפוליטי לכיוון הימין או השמאל.

עורך: איתי סופרין

מפיקות :עדי שטרנליכט ונעמי לוי

ביצוע טכני :יוסי תנורי

 

שגריר ישראל לשעבר בגרמניה התייחס לטלטלה הפוליטית במדינה, לחשש לשלום הקהילה היהודית ולהשלכות האפשריות על היחסים עם ישראל: "קשה מאוד להעריך כרגע", אמר על השאלה אם יהודים ישקלו לעזוב. בנוסף הזהיר מפני האיום הרוסי וההשפעה האפשרית של הפוליטיקה הגרמנית על אחדות נאט"ו.
שגריר ישראל לשעבר בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, התייחס בראיון אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת&nbsp; לטלטלה הפוליטית בגרמניה ולתוצאות הבחירות במדינות המחוז, המצביעות לדבריו על התחזקות של מפלגות מימין ומשמאל למרכז הפוליטי. לדבריו, מדובר בשינוי משמעותי המעורר דאגה בקרב הקהילה היהודית בגרמניה וביחסים העתידיים עם ישראל.
יששכרוף הסביר כי מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), מפלגת ימין המזוהה עם עמדות לאומניות וביקורתיות כלפי הממסד הפוליטי, התחזקה באופן משמעותי בשתי מדינות מחוז וגברה על מפלגת השלטון. במקביל, לדבריו, נרשמה התחזקות של מפלגה שמאלית בברלין, שגם ביחס אליה הועלו טענות על סממנים אנטישמיים.
" המרכז הפוליטי של גרמניה בעצם עבר רעידת אדמה", אמר יששכרוף. עם זאת, הדגיש כי עדיין קשה להעריך כיצד ישפיעו התוצאות ברמה הארצית, אך מדובר בשינוי משמעותי בפוליטיקה הגרמנית.
לדבריו, התחזקותן של מפלגות משני צדי המפה הפוליטית מעלה סימני דאגה משמעותיים עבור הקהילה היהודית בגרמניה, וכן בנוגע להמשך היחסים בין גרמניה, העם היהודי ומדינת ישראל.
"לא ראיתי בריחה של אנשים"
בהתייחסו לשאלה האם יהודים בגרמניה נמצאים בסכנה והאם היה ממליץ למשפחה יהודית לעזוב את המדינה, סיפר יששכרוף כי במהלך כהונתו כשגריר בברלין, שהחלה בשנת 2017, מפלגת AfD נכנסה לראשונה לפרלמנט הגרמני. לדבריו, ההתפתחות עוררה דאגה עמוקה בקרב יהודי גרמניה.
הוא הזכיר את המאמצים שנעשו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה כדי לאפשר את פריחתם והתרחבותם של החיים היהודיים במדינה. עם זאת, ציין כי אף שהתחזקות המפלגות מעוררת דאגה, הוא אינו מזהה בשלב זה בקרב האנשים שאיתם הוא משוחח בגרמניה תחושה של איום מיידי שמובילה לעזיבה המונית.
יששכרוף התייחס גם לדבריו של קנצלר גרמניה, שלפיהם החיים היהודיים במדינה אינם עדיין פתוחים ובטוחים במידה מספקת. לדבריו, מדובר בנטל משמעותי עבור גרמניה ובהתפתחות מדאיגה.
החשש מהאיום הרוסי
בהמשך השיחה התייחס יששכרוף לאפשרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יפלוש למדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי. לדבריו, אין לזלזל באיום הרוסי על אירופה, במיוחד לנוכח אירועים שחורגים מהזירה האוקראינית, ובהם שימוש בסייבר ופעולות באזורים שונים.
הוא ציין כי סוגיית היחס למלחמה באוקראינה ולסנקציות נגד רוסיה עולה גם במסגרת הבחירות בגרמניה. לדבריו, מפלגת הימין הקיצוני מתנגדת למלחמה ולסנקציות על רוסיה ומזוהה עם עמדות פרו־רוסיות.
"זה גם כן דבר שצריך להדאיג, כי זה יכול לפגוע באחדות של נאט"ו", אמר. הוא הוסיף כי לגרמניה יש חשיבות רבה במסגרת האיחוד האירופי ובמסגרת נאט"ו, ולכן להתפתחויות הפוליטיות הפנימיות במדינה עשויות להיות השלכות על ההתמודדות האירופית מול רוסיה.
גרמניה והעתיד של האיחוד האירופי
בתשובה לשאלה האם האיחוד האירופי עלול להתפרק, אמר יששכרוף כי אינו רואה בשלב זה תרחיש כזה. הוא הסביר כי גרמניה שונה מבריטניה, שעזבה את האיחוד האירופי אך לא הביאה להתפרקותו.
לדבריו, גרמניה היא מדינה מרכזית ביותר באיחוד האירופי, וכן שותפה אסטרטגית חשובה עבור ישראל. הוא התייחס גם למצבה הכלכלי של גרמניה ולבעיות בתעשיית הרכב, וציין כי המצב הכלכלי הוא אחד הגורמים שעשויים להסביר את התרחקות הציבור מהמרכז הפוליטי לכיוון הימין או השמאל.
עורך: איתי סופרין
מפיקות :עדי שטרנליכט ונעמי לוי
ביצוע טכני :יוסי תנורי
&nbsp;

הפרלמנט

כאן מורשת

Social links

Recent clips