חוקר הביטחון טל בארי מסביר: דרום לבנון הפכה לתשתית טרור של חיזבאללה, ולבנון עצמה אינה מסוגלת – ואולי גם אינה רוצה – לפרק את הארגון מנשקו.

ברקע ההסלמה בצפון והדיבורים על פעולה קרקעית רחבה, עולה שוב רעיון דרמטי: השתלטות ישראלית על דרום לבנון עד נהר הליטני, כדי ליצור חיץ ביטחוני קבוע ולהגן על יישובי הגליל.

טל בארי, מנהל המחקר במכון עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון, מסביר  לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי המציאות בדרום לבנון מורכבת בהרבה מכפי שנדמה. לדבריו, בין העיר צידון לגבול ישראל פזורים כ-250 עד 300 כפרים, כאשר לפחות 70% מהם שיעים. מבחינת חיזבאללה, מדובר בבסיס חברתי שמאפשר את פעילותו הצבאית.

לדברי בארי, כפרים אלה אינם רק יישובים אזרחיים. "ברגע שיש כפר שיעי, למדנו להבין שהוא למעשה תשתית טרור – מוצב קדמי או אחורי של חיזבאללה", אמר. המשמעות היא שמערך הארגון נטמע בתוך החברה האזרחית בדרום לבנון.

מדינה בתוך מדינה

מאז הקמתו ב-1982 בנה חיזבאללה מערכת אזרחית מקבילה למוסדות המדינה הלבנונית. לצד "מועצת הג'יהאד", המהווה את הזרוע הצבאית, פועלת "המועצה המבצעת" – גוף שמספק שירותים אזרחיים נרחבים לאוכלוסייה השיעית.

לדברי בארי, מערכת זו מספקת כמעט כל שירות אזרחי: שירותים פיננסיים, חינוך מגיל צעיר, פעילות חברתית ואפילו חוגי ספורט. במקביל, שירותי המדינה הלבנונית עצמם קורסים ואינם מתפקדים. כך נוצרת תלות עמוקה של האוכלוסייה המקומית בחיזבאללה.

"הבייס השיעי הוא זה שמאפשר את הפעילות הצבאית של חיזבאללה", הסביר בארי. "זה קהל שבוי שתלוי בארגון".

מי יפרק את חיזבאללה?

לשאלה האם ישראל צריכה להודיע כי היא משתלטת על השטח עד הליטני, בארי נזהר מלקבוע עמדה חד־משמעית. אך הוא מדגיש כי במצב הנוכחי אין גורם בלבנון שמסוגל לפרק את חיזבאללה מנשקו.

לדבריו, ממשלת לבנון והצבא הלבנוני מצהירים כי ברצונם להגביל את פעילות הארגון, אך בפועל אין להם את היכולת – ואולי גם את הרצון – לעשות זאת.

בפועל, לדבריו, נותרות רק שתי אפשרויות: פירוק וולונטרי של חיזבאללה מנשקו – תרחיש שהוא מגדיר כבלתי אפשרי – או פעולה של גורם חיצוני.

"הגורם הזה הוא ישראל", אמר. לדבריו, ייתכן שישראל תידרש למהלך משמעותי בדרום לבנון כדי לנקות שטחים מסוימים מאיומים מיידיים, כמו ירי נ"ט, מרגמות או ניסיונות חדירה לשטח ישראל.

הארגון התאושש

למרות המכות שספג הארגון בשנים האחרונות, כולל פגיעה בהנהגתו, בארי אומר כי חיזבאללה הוכיח שוב את יכולת השרידות והשיקום שלו.

לדבריו, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף בנובמבר 2024, קצב השיקום הצבאי של הארגון עלה על קצב פעולות הסיכול הישראליות. ברקע, איראן – באמצעות אנשי כוח קודס – פעלה באופן אינטנסיבי לשקם את הארגון.

"הייתה החלטה אסטרטגית איראנית להעמיד את חיזבאללה מחדש על הרגליים", אמר.

איראן היא המפתח – אבל לא הפתרון

בישראל מרבים לדבר על "ראש הנחש" היושב בטהרן. בארי מסכים כי נפילת המשטר האיראני תחליש מאוד את חיזבאללה, אך מדגיש כי גם תרחיש כזה לא יביא להיעלמות הארגון.

לדבריו, חיזבאללה כבר מושרש עמוק בתוך החברה והמערכת הפוליטית בלבנון.

בינתיים, לצד הדיווחים על המשך המגעים בין ישראל ללבנון, ההערכה במערכת הביטחון היא כי האזור עלול להידרדר למהלך צבאי משמעותי יותר – כאשר השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם ישראל תבחר שוב בפעולה מוגבלת, או במהלך עמוק שיגיע עד נהר הליטני.

עורך: איתי סופרין.

קרדיט תמונה:איל מרגולין, פלאש90.

חוקר הביטחון טל בארי מסביר: דרום לבנון הפכה לתשתית טרור של חיזבאללה, ולבנון עצמה אינה מסוגלת &ndash; ואולי גם אינה רוצה &ndash; לפרק את הארגון מנשקו.
<hr dir="rtl" data-start="227" data-end="230">
ברקע ההסלמה בצפון והדיבורים על פעולה קרקעית רחבה, עולה שוב רעיון דרמטי: השתלטות ישראלית על דרום לבנון עד נהר הליטני, כדי ליצור חיץ ביטחוני קבוע ולהגן על יישובי הגליל.
טל בארי, מנהל המחקר במכון עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון, מסביר&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת כי המציאות בדרום לבנון מורכבת בהרבה מכפי שנדמה. לדבריו, בין העיר צידון לגבול ישראל פזורים כ-250 עד 300 כפרים, כאשר לפחות 70% מהם שיעים. מבחינת חיזבאללה, מדובר בבסיס חברתי שמאפשר את פעילותו הצבאית.
לדברי בארי, כפרים אלה אינם רק יישובים אזרחיים. "ברגע שיש כפר שיעי, למדנו להבין שהוא למעשה תשתית טרור &ndash; מוצב קדמי או אחורי של חיזבאללה", אמר. המשמעות היא שמערך הארגון נטמע בתוך החברה האזרחית בדרום לבנון.
מדינה בתוך מדינה
מאז הקמתו ב-1982 בנה חיזבאללה מערכת אזרחית מקבילה למוסדות המדינה הלבנונית. לצד "מועצת הג'יהאד", המהווה את הזרוע הצבאית, פועלת "המועצה המבצעת" &ndash; גוף שמספק שירותים אזרחיים נרחבים לאוכלוסייה השיעית.
לדברי בארי, מערכת זו מספקת כמעט כל שירות אזרחי: שירותים פיננסיים, חינוך מגיל צעיר, פעילות חברתית ואפילו חוגי ספורט. במקביל, שירותי המדינה הלבנונית עצמם קורסים ואינם מתפקדים. כך נוצרת תלות עמוקה של האוכלוסייה המקומית בחיזבאללה.
"הבייס השיעי הוא זה שמאפשר את הפעילות הצבאית של חיזבאללה", הסביר בארי. "זה קהל שבוי שתלוי בארגון".
מי יפרק את חיזבאללה?
לשאלה האם ישראל צריכה להודיע כי היא משתלטת על השטח עד הליטני, בארי נזהר מלקבוע עמדה חד־משמעית. אך הוא מדגיש כי במצב הנוכחי אין גורם בלבנון שמסוגל לפרק את חיזבאללה מנשקו.
לדבריו, ממשלת לבנון והצבא הלבנוני מצהירים כי ברצונם להגביל את פעילות הארגון, אך בפועל אין להם את היכולת &ndash; ואולי גם את הרצון &ndash; לעשות זאת.
בפועל, לדבריו, נותרות רק שתי אפשרויות: פירוק וולונטרי של חיזבאללה מנשקו &ndash; תרחיש שהוא מגדיר כבלתי אפשרי &ndash; או פעולה של גורם חיצוני.
"הגורם הזה הוא ישראל", אמר. לדבריו, ייתכן שישראל תידרש למהלך משמעותי בדרום לבנון כדי לנקות שטחים מסוימים מאיומים מיידיים, כמו ירי נ"ט, מרגמות או ניסיונות חדירה לשטח ישראל.
הארגון התאושש
למרות המכות שספג הארגון בשנים האחרונות, כולל פגיעה בהנהגתו, בארי אומר כי חיזבאללה הוכיח שוב את יכולת השרידות והשיקום שלו.
לדבריו, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף בנובמבר 2024, קצב השיקום הצבאי של הארגון עלה על קצב פעולות הסיכול הישראליות. ברקע, איראן &ndash; באמצעות אנשי כוח קודס &ndash; פעלה באופן אינטנסיבי לשקם את הארגון.
"הייתה החלטה אסטרטגית איראנית להעמיד את חיזבאללה מחדש על הרגליים", אמר.
איראן היא המפתח &ndash; אבל לא הפתרון
בישראל מרבים לדבר על "ראש הנחש" היושב בטהרן. בארי מסכים כי נפילת המשטר האיראני תחליש מאוד את חיזבאללה, אך מדגיש כי גם תרחיש כזה לא יביא להיעלמות הארגון.
לדבריו, חיזבאללה כבר מושרש עמוק בתוך החברה והמערכת הפוליטית בלבנון.
בינתיים, לצד הדיווחים על המשך המגעים בין ישראל ללבנון, ההערכה במערכת הביטחון היא כי האזור עלול להידרדר למהלך צבאי משמעותי יותר &ndash; כאשר השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם ישראל תבחר שוב בפעולה מוגבלת, או במהלך עמוק שיגיע עד נהר הליטני.
עורך: איתי סופרין.
קרדיט תמונה:איל מרגולין, פלאש90.