 מתן דודיאן, תושב שלומי וחבר בארגון "לובי 1701", מתאר מציאות של חרדה, פגיעות כלכליות ותחושת נטישה בגבול הצפון. לדבריו, בעוד המדינה מגדירה שגרה, התושבים ממשיכים לחיות תחת איום מתמיד של ירי, חדירות וחשש ביטחוני.

בעוד מרבית אזרחי ישראל חזרו לשגרה יחסית, תושבי גבול הצפון ממשיכים להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת. בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת סיפר מתן דודיאן, תושב שלומי וחבר בארגון "לובי 1701", על תחושת הניתוק שחווים התושבים מהשיח הציבורי ומהבנת מצבם.

"אנשים חושבים שאנחנו סתם מתלוננים", אמר. "אבל אנחנו מדברים על מאות אלפי תושבים שחיים תחת איום מתמשך של ירי, רחפני נפץ, חדירות וחרדה יומיומית".

לדבריו, אחת התחושות הקשות ביותר היא הפער בין ההגדרה הרשמית של המצב כ"שגרה" לבין המציאות בשטח. "הילדים במסגרות, העסקים פתוחים, אבל במקביל יש התרעות, אירועי חדירה ותחושת איום מתמדת. אנשים לא מבינים איך אפשר לנהל חיים ככה".

"לילה בלי שינה וימים של חרדה"

דודיאן התייחס לאירועי החדירה האחרונים באזור הגבול וטען כי הם מערערים את תחושת הביטחון של התושבים.

"כשיש דיווח על מחבל שחדר לשטח ישראל, אמא שיושבת בבית יודעת שהילד שלה נמצא בגן, והיא לא יכולה להגיע אליו. אלו רגעים של חרדה אמיתית", סיפר. "אנחנו עוברים לילות בלי שינה ושואלים את עצמנו איפה אותם מחבלים נמצאים ואם באמת הוסר האיום".

לדבריו, העובדה שהחיים ממשיכים להתנהל לכאורה כסדרם אינה מבטלת את המצוקה. "אם הילדים לא ילכו למסגרות, ההורים ייאלצו להישאר בבית ועלולים לאבד את עבודתם. מצד שני, לשלוח אותם למסגרות תחת האיומים הללו זו גם לא תחושה טבעית".

הבטיחו ביטחון – והמציאות אחרת

דודיאן הזכיר כי עם חזרת המפונים לבתיהם הועברו מסרים שלפיהם האיום מצפון צומצם משמעותית וכי חיזבאללה נחלש.

"נאמר לנו שחיזבאללה הורחק, שהאיום הוסר ושאפשר לחזור בביטחון", אמר. "חזרנו כי האמנו לצה"ל ולמדינה. אבל המציאות שנוצרה מאז מערערת את התחושה הזאת".

לדבריו, תושבי שלומי חזרו כמעט כולם לבתיהם מתוך אמונה שהמצב הביטחוני השתנה באופן מהותי. "מאה אחוז מתושבי שלומי חזרו. זה מראה עד כמה האמנו למה שנאמר לנו".

המשבר הכלכלי שלא נגמר

מעבר לסוגיית הביטחון, דודיאן התריע מפני הפגיעה הכלכלית המתמשכת בתושבי הצפון.

הוא תיאר את הקשיים של בעלי עסקים שנאלצו לפתוח מחדש את עסקיהם לאחר תקופת הפינוי הארוכה, רק כדי להתמודד שוב עם חוסר ודאות ביטחוני וירידה בפעילות.

"יש עסקים חדשים שנפתחו מתוך אמונה בצפון ובפיתוח האזור, והיום הם קורסים בלי פיצויים ובלי רשת ביטחון", אמר. "אנשים באו לבנות כאן חיים ונשארו עם חובות".

גם החזרה לבתים לא הייתה פשוטה. לדבריו, בתים רבים עמדו ריקים במשך יותר משנה, וכאשר התושבים חזרו הם גילו נזקים למערכות החשמל, הצנרת והמכשירים הביתיים.

"אנחנו לא מבקשים הרבה – רק ביטחון"

בסיום דבריו הדגיש דודיאן כי תושבי הצפון אינם מבקשים יחס מיוחד, אלא את הזכות הבסיסית לחיות בביטחון.

"יש לנו קהילה חזקה, אנשים טובים ומקום יפהפה לחיות בו", אמר. "אנחנו יודעים לבנות, לפתח ולעבוד. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים מהמדינה הוא ביטחון".

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

כו בסיון תשפ"ו 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

&nbsp;מתן דודיאן, תושב שלומי וחבר בארגון "לובי 1701", מתאר מציאות של חרדה, פגיעות כלכליות ותחושת נטישה בגבול הצפון. לדבריו, בעוד המדינה מגדירה שגרה, התושבים ממשיכים לחיות תחת איום מתמיד של ירי, חדירות וחשש ביטחוני.
בעוד מרבית אזרחי ישראל חזרו לשגרה יחסית, תושבי גבול הצפון ממשיכים להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת. בריאיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת סיפר מתן דודיאן, תושב שלומי וחבר בארגון "לובי 1701", על תחושת הניתוק שחווים התושבים מהשיח הציבורי ומהבנת מצבם.
"אנשים חושבים שאנחנו סתם מתלוננים", אמר. "אבל אנחנו מדברים על מאות אלפי תושבים שחיים תחת איום מתמשך של ירי, רחפני נפץ, חדירות וחרדה יומיומית".
לדבריו, אחת התחושות הקשות ביותר היא הפער בין ההגדרה הרשמית של המצב כ"שגרה" לבין המציאות בשטח. "הילדים במסגרות, העסקים פתוחים, אבל במקביל יש התרעות, אירועי חדירה ותחושת איום מתמדת. אנשים לא מבינים איך אפשר לנהל חיים ככה".
"לילה בלי שינה וימים של חרדה"
דודיאן התייחס לאירועי החדירה האחרונים באזור הגבול וטען כי הם מערערים את תחושת הביטחון של התושבים.
"כשיש דיווח על מחבל שחדר לשטח ישראל, אמא שיושבת בבית יודעת שהילד שלה נמצא בגן, והיא לא יכולה להגיע אליו. אלו רגעים של חרדה אמיתית", סיפר. "אנחנו עוברים לילות בלי שינה ושואלים את עצמנו איפה אותם מחבלים נמצאים ואם באמת הוסר האיום".
לדבריו, העובדה שהחיים ממשיכים להתנהל לכאורה כסדרם אינה מבטלת את המצוקה. "אם הילדים לא ילכו למסגרות, ההורים ייאלצו להישאר בבית ועלולים לאבד את עבודתם. מצד שני, לשלוח אותם למסגרות תחת האיומים הללו זו גם לא תחושה טבעית".
הבטיחו ביטחון &ndash; והמציאות אחרת
דודיאן הזכיר כי עם חזרת המפונים לבתיהם הועברו מסרים שלפיהם האיום מצפון צומצם משמעותית וכי חיזבאללה נחלש.
"נאמר לנו שחיזבאללה הורחק, שהאיום הוסר ושאפשר לחזור בביטחון", אמר. "חזרנו כי האמנו לצה"ל ולמדינה. אבל המציאות שנוצרה מאז מערערת את התחושה הזאת".
לדבריו, תושבי שלומי חזרו כמעט כולם לבתיהם מתוך אמונה שהמצב הביטחוני השתנה באופן מהותי. "מאה אחוז מתושבי שלומי חזרו. זה מראה עד כמה האמנו למה שנאמר לנו".
המשבר הכלכלי שלא נגמר
מעבר לסוגיית הביטחון, דודיאן התריע מפני הפגיעה הכלכלית המתמשכת בתושבי הצפון.
הוא תיאר את הקשיים של בעלי עסקים שנאלצו לפתוח מחדש את עסקיהם לאחר תקופת הפינוי הארוכה, רק כדי להתמודד שוב עם חוסר ודאות ביטחוני וירידה בפעילות.
"יש עסקים חדשים שנפתחו מתוך אמונה בצפון ובפיתוח האזור, והיום הם קורסים בלי פיצויים ובלי רשת ביטחון", אמר. "אנשים באו לבנות כאן חיים ונשארו עם חובות".
גם החזרה לבתים לא הייתה פשוטה. לדבריו, בתים רבים עמדו ריקים במשך יותר משנה, וכאשר התושבים חזרו הם גילו נזקים למערכות החשמל, הצנרת והמכשירים הביתיים.
"אנחנו לא מבקשים הרבה &ndash; רק ביטחון"
בסיום דבריו הדגיש דודיאן כי תושבי הצפון אינם מבקשים יחס מיוחד, אלא את הזכות הבסיסית לחיות בביטחון.
"יש לנו קהילה חזקה, אנשים טובים ומקום יפהפה לחיות בו", אמר. "אנחנו יודעים לבנות, לפתח ולעבוד. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים מהמדינה הוא ביטחון".
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר
כו בסיון תשפ"ו&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;