עידית בר מזהירה  בתוכניתה של דנה בצלאל בכאן מורשת מפני אשליות של ניצחון מהיר, מסבירה את עוצמת מלחמת התודעה האיראנית ומדגישה: "אם המערב יתעייף ויעזוב – המצב יהיה מסוכן הרבה יותר"

 
על רקע ההסלמה מול איראן והתחושה בציבור כי המערכה מתקרבת להכרעה, מזהירה חוקרת העולם הערבי והמוסלמי עידית בר מפני תחושת ביטחון מוקדמת מדי. לדבריה, למרות השמחה על פגיעה בהנהגה האיראנית, אסור לישראל להיכנס לשאננות.

"אני חושבת שקצת מוכרים לנו אשליות", אומרת בר. "נכון, העולם טוב יותר בלי אנשים מסוימים בהנהגה האיראנית, אבל אני לא שותפה לשמחה הגדולה. אני מכירה היטב את החשיבה הפרסית – היא מאוד מתוחכמת ורמומית, והיא יודעת ללחוץ בדיוק על נקודות החולשה של המערב".

לדבריה, המשטר האיראני מבין היטב את החברה המערבית ואת החברה הישראלית. "הם יודעים שאנחנו חרדים לחיי אדם, ושהמערב מתקשה במלחמות ארוכות. אנחנו יכולים להחזיק שבוע או שבועיים, אבל אחר כך הציבור רוצה לחזור לחיים רגילים – מסעדות, בתי ספר ושגרה. זו נקודת חולשה שהם מנצלים".

מלחמת התודעה: "יש להם מנגנון משומן"

בר מדגישה כי אחת הזירות המרכזיות במאבק היא דווקא הזירה הפסיכולוגית והתודעתית.
"לאיראן יש מערכת מסודרת של מלחמת תודעה. הם משקיעים בזה כסף רב ויש להם אנשי מקצוע שזה כל עיסוקם", היא אומרת.

לדבריה, הפעילות מתבצעת גם בעברית. "יש סרטונים בעברית שמטרתם להפחיד את הציבור בישראל. בנוסף יש פעילות ענפה של בוטים ברשתות החברתיות. אפילו אצלי בפוסטים הופיעו תגובות שנראו חשודות, וכשבדקתי – גיליתי דפוס כתיבה שממש נראה כמו פעילות בוטים".

לדבריה, הפעילות הזו מצליחה לעיתים להשפיע על השיח הציבורי. "הם מזהים נושאים שמפלגים את החברה הישראלית ומנסים להעצים אותם".

"משטר עם אידיאולוגיה קיצונית"

בר מדגישה כי האיום האיראני איננו רק צבאי אלא אידיאולוגי.
"מדובר במשטר פנאטי עם אידיאולוגיה קיצונית ששואפת להשליט את האסלאם השיעי. הם אפילו אומרים בפירוש שאם לא יהיה ביטחון לאיראן – גם העולם לא יהיה בטוח".

לדבריה, צעדים כמו האיומים על מיצרי הורמוז כבר יוצרים השלכות בינלאומיות. "זה משבר אנרגיה עולמי שפוגע בכל העולם".

שינוי משטר? "זה תלוי בעם האיראני"

באשר לאפשרות להפלת המשטר באיראן, בר סבורה כי מדובר בתהליך מורכב.
"האמריקאים לא מדברים על שינוי משטר, ובצדק. אי אפשר להפיל משטר באמצעות הפצצות מהאוויר. אפשר לערער אותו – אבל שינוי אמיתי צריך לבוא מהעם האיראני עצמו".

עם זאת היא מזהירה מתרחיש שבו ארצות הברית תיסוג מוקדם מדי מהמערכה.
"זה החשש הגדול שלי. אם האמריקאים יגידו שהשיגו את מטרותיהם ויעזבו – האיראנים יכריזו על ניצחון תודעתי, וזה ייתן דלק לארגוני טרור נוספים".

גם מדינות המפרץ חוששות

בר מציינת כי המערכה משפיעה גם על מדינות האזור. לדבריה, איראן פגעה גם במדינות המפרץ – סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין – מה שהוביל להתקרבות ביניהן.

"הן מפוחדות, ובצדק. אין להן צבאות חזקים במיוחד, ולכן הן מחכות לראות לאן הרוח נושבת. אבל עצם הפגיעה בהן יצרה גם איחוד שורות מסוים".

"אין לנו ברירה אלא להחזיק מעמד"

לסיכום מדגישה בר כי ישראל עומדת בפני מבחן סבלנות.
"זה קשה – הלילות לא פשוטים, הילדים בבית, והמחיר כבד. אבל אם לא נטפל עכשיו באיום הקיומי הזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד כמה חודשים בסבב קשה יותר".

לדבריה, סימן אפשרי לשינוי אמיתי יהיה סדקים בתוך מנגנוני השלטון האיראני.
"כאשר נראה עריקות או חולשה במשמרות המהפכה ובכוחות הביטחון – אז נדע שמשהו באמת מתחיל להשתנות".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

עידית בר מזהירה&nbsp; בתוכניתה של דנה בצלאל בכאן מורשת מפני אשליות של ניצחון מהיר, מסבירה את עוצמת מלחמת התודעה האיראנית ומדגישה: "אם המערב יתעייף ויעזוב &ndash; המצב יהיה מסוכן הרבה יותר"
&nbsp; על רקע ההסלמה מול איראן והתחושה בציבור כי המערכה מתקרבת להכרעה, מזהירה חוקרת העולם הערבי והמוסלמי עידית בר מפני תחושת ביטחון מוקדמת מדי. לדבריה, למרות השמחה על פגיעה בהנהגה האיראנית, אסור לישראל להיכנס לשאננות.
"אני חושבת שקצת מוכרים לנו אשליות", אומרת בר. "נכון, העולם טוב יותר בלי אנשים מסוימים בהנהגה האיראנית, אבל אני לא שותפה לשמחה הגדולה. אני מכירה היטב את החשיבה הפרסית &ndash; היא מאוד מתוחכמת ורמומית, והיא יודעת ללחוץ בדיוק על נקודות החולשה של המערב".
לדבריה, המשטר האיראני מבין היטב את החברה המערבית ואת החברה הישראלית. "הם יודעים שאנחנו חרדים לחיי אדם, ושהמערב מתקשה במלחמות ארוכות. אנחנו יכולים להחזיק שבוע או שבועיים, אבל אחר כך הציבור רוצה לחזור לחיים רגילים &ndash; מסעדות, בתי ספר ושגרה. זו נקודת חולשה שהם מנצלים".
מלחמת התודעה: "יש להם מנגנון משומן"
בר מדגישה כי אחת הזירות המרכזיות במאבק היא דווקא הזירה הפסיכולוגית והתודעתית. "לאיראן יש מערכת מסודרת של מלחמת תודעה. הם משקיעים בזה כסף רב ויש להם אנשי מקצוע שזה כל עיסוקם", היא אומרת.
לדבריה, הפעילות מתבצעת גם בעברית. "יש סרטונים בעברית שמטרתם להפחיד את הציבור בישראל. בנוסף יש פעילות ענפה של בוטים ברשתות החברתיות. אפילו אצלי בפוסטים הופיעו תגובות שנראו חשודות, וכשבדקתי &ndash; גיליתי דפוס כתיבה שממש נראה כמו פעילות בוטים".
לדבריה, הפעילות הזו מצליחה לעיתים להשפיע על השיח הציבורי. "הם מזהים נושאים שמפלגים את החברה הישראלית ומנסים להעצים אותם".
"משטר עם אידיאולוגיה קיצונית"
בר מדגישה כי האיום האיראני איננו רק צבאי אלא אידיאולוגי. "מדובר במשטר פנאטי עם אידיאולוגיה קיצונית ששואפת להשליט את האסלאם השיעי. הם אפילו אומרים בפירוש שאם לא יהיה ביטחון לאיראן &ndash; גם העולם לא יהיה בטוח".
לדבריה, צעדים כמו האיומים על מיצרי הורמוז כבר יוצרים השלכות בינלאומיות. "זה משבר אנרגיה עולמי שפוגע בכל העולם".
שינוי משטר? "זה תלוי בעם האיראני"
באשר לאפשרות להפלת המשטר באיראן, בר סבורה כי מדובר בתהליך מורכב. "האמריקאים לא מדברים על שינוי משטר, ובצדק. אי אפשר להפיל משטר באמצעות הפצצות מהאוויר. אפשר לערער אותו &ndash; אבל שינוי אמיתי צריך לבוא מהעם האיראני עצמו".
עם זאת היא מזהירה מתרחיש שבו ארצות הברית תיסוג מוקדם מדי מהמערכה. "זה החשש הגדול שלי. אם האמריקאים יגידו שהשיגו את מטרותיהם ויעזבו &ndash; האיראנים יכריזו על ניצחון תודעתי, וזה ייתן דלק לארגוני טרור נוספים".
גם מדינות המפרץ חוששות
בר מציינת כי המערכה משפיעה גם על מדינות האזור. לדבריה, איראן פגעה גם במדינות המפרץ &ndash; סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין &ndash; מה שהוביל להתקרבות ביניהן.
"הן מפוחדות, ובצדק. אין להן צבאות חזקים במיוחד, ולכן הן מחכות לראות לאן הרוח נושבת. אבל עצם הפגיעה בהן יצרה גם איחוד שורות מסוים".
"אין לנו ברירה אלא להחזיק מעמד"
לסיכום מדגישה בר כי ישראל עומדת בפני מבחן סבלנות. "זה קשה &ndash; הלילות לא פשוטים, הילדים בבית, והמחיר כבד. אבל אם לא נטפל עכשיו באיום הקיומי הזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד כמה חודשים בסבב קשה יותר".
לדבריה, סימן אפשרי לשינוי אמיתי יהיה סדקים בתוך מנגנוני השלטון האיראני. "כאשר נראה עריקות או חולשה במשמרות המהפכה ובכוחות הביטחון &ndash; אז נדע שמשהו באמת מתחיל להשתנות".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק&nbsp;