דב אייכלר משוחח עם הרב ראובן זכאים, ראש בית המדרש לרבנות זכרון יעקב, ומורה הוראה

מתוך "משדר הערב"

עורכת: נעמי צוובנר

מפיק: רביד ליפקין

א' בטבת תשפ"ו

דב אייכלר משוחח עם הרב ראובן זכאים, ראש בית המדרש לרבנות זכרון יעקב, ומורה הוראה
מתוך "משדר הערב"
עורכת: נעמי צוובנר
מפיק: רביד ליפקין
א' בטבת תשפ"ו

כאן מורשת

"התפתחה תעשיה של שו"תים סביב סגולת הפתק בחנוכיה, נברתי ולא מצאתי באף ספר שעוסק בסגולות אזכור של הענין הזה"

בני טייטלבוים משוחח עם הרב יוני לביא על פסח שני, הזדמנות שניה והיכולת להתחיל מחדש.

מתוך 'אנעים זמירות'.

מפיק: יחיה טובול.

בני טייטלבוים משוחח עם הרב יוני לביא על פסח שני, הזדמנות שניה והיכולת להתחיל מחדש.
מתוך 'אנעים זמירות'.
מפיק: יחיה טובול.

הזדמנות שנייה

הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, משוחח עם בני טייטלבוים על ימי הספירה ול"ג בעומר.

מתוך 'אנעים זמירות'.

עורך: איתי סופרין.

הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, משוחח עם בני טייטלבוים על ימי הספירה ול"ג בעומר.
מתוך 'אנעים זמירות'.
עורך: איתי סופרין.

ימי הספירה ול"ג בעומר

לוחות הסבר הוצבו במקום ויטראז'ים אנטישמיים בכנסייה המרכזית • רבה הראשי של בריסל, הרב אברהם גיגי: “קידוש השם גדול – הם מודים בטעות ומתחייבים להיאבק באנטישמיות”

במהלך יוצא דופן ובעל משמעות היסטורית, התקיים בשבוע שעבר בבריסל טקס רשמי שבו ביקשה הכנסייה הקתולית סליחה מהעם היהודי על עלילת דם משנת 1370 – אחת מהאשמות השווא הקשות שהופנו כלפי יהודים בימי הביניים.

הטקס נערך בכנסייה המרכזית בעיר, שבה הוצגו במשך מאות שנים ויטראז'ים שתיארו את העלילה: לפי המסורת הנוצרית, יהודים גנבו את לחם הקודש ודקרו אותו עד שיצא ממנו דם – סיפור ששימש בסיס לאנטישמיות והסתה לאורך דורות. כעת, במקום להסיר את הוויטראז'ים – פעולה מורכבת מבחינה מבנית – הוצבו מתחתיהם לוחות הסבר רשמיים בארבע שפות: צרפתית, פלמית, אנגלית ועברית.

הרב הראשי של העיר, הרב אברהם גיגי, שנכח בטקס כנציג הקהילה היהודית, סיפר למנדי גרוזמן בכאן מורשת כי מדובר בתהליך ממושך של עשרות שנים.
“במשך כ-50 שנה הסברנו שהוויטראז'ים הללו מלבים אנטישמיות”, אמר. “כשמבקר רואה יהודים דוקרים את לחם הקודש – זה מעורר תחושות נקמה. לשמחתנו, הכנסייה הבינה שעליה לפעול”.

בלוחות ההסבר שהוצבו במקום נכתב כי ההאשמות נגד יהודים בימי הביניים נבעו מבורות ופחד, והובילו לרדיפות, טבח וגירוש. הכנסייה מביעה צער על הסבל שנגרם ומבקשת סליחה רשמית מהעם היהודי.

לדברי הרב גיגי, עצם השתתפותו בטקס עוררה שאלה הלכתית, אך לדבריו קיבל היתר מפוסק בכיר.
“נאמר לי שלא רק שמותר להגיע – אלא שמדובר בקידוש השם גדול”, סיפר. “הם מודים בטעות שלהם ועושים תיקון – חשוב להיות שם”.

הרב הוסיף כי יש משמעות מיוחדת למהלך דווקא בתקופה הנוכחית, שבה נרשמת עלייה באנטישמיות באירופה. לדבריו, התחייבות הכנסייה להיאבק באנטישמיות ולפעול לחינוך לדורות הבאים היא צעד חשוב:
“זה נותן לנו שותף במאבק. יש כאן מסר של הכרה באמת ושל כבוד הדדי”.

האירוע מסמן צעד נוסף בתהליך הארוך של התמודדות עם מורשת האנטישמיות באירופה – ומעורר תקווה לשיח אחר בין הדתות גם בעתיד.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

לוחות הסבר הוצבו במקום ויטראז'ים אנטישמיים בכנסייה המרכזית &bull; רבה הראשי של בריסל, הרב אברהם גיגי: &ldquo;קידוש השם גדול &ndash; הם מודים בטעות ומתחייבים להיאבק באנטישמיות&rdquo;
במהלך יוצא דופן ובעל משמעות היסטורית, התקיים בשבוע שעבר בבריסל טקס רשמי שבו ביקשה הכנסייה הקתולית סליחה מהעם היהודי על עלילת דם משנת 1370 &ndash; אחת מהאשמות השווא הקשות שהופנו כלפי יהודים בימי הביניים.
הטקס נערך בכנסייה המרכזית בעיר, שבה הוצגו במשך מאות שנים ויטראז'ים שתיארו את העלילה: לפי המסורת הנוצרית, יהודים גנבו את לחם הקודש ודקרו אותו עד שיצא ממנו דם &ndash; סיפור ששימש בסיס לאנטישמיות והסתה לאורך דורות. כעת, במקום להסיר את הוויטראז'ים &ndash; פעולה מורכבת מבחינה מבנית &ndash; הוצבו מתחתיהם לוחות הסבר רשמיים בארבע שפות: צרפתית, פלמית, אנגלית ועברית.
הרב הראשי של העיר, הרב אברהם גיגי, שנכח בטקס כנציג הקהילה היהודית, סיפר למנדי גרוזמן בכאן מורשת כי מדובר בתהליך ממושך של עשרות שנים. &ldquo;במשך כ-50 שנה הסברנו שהוויטראז'ים הללו מלבים אנטישמיות&rdquo;, אמר. &ldquo;כשמבקר רואה יהודים דוקרים את לחם הקודש &ndash; זה מעורר תחושות נקמה. לשמחתנו, הכנסייה הבינה שעליה לפעול&rdquo;.
בלוחות ההסבר שהוצבו במקום נכתב כי ההאשמות נגד יהודים בימי הביניים נבעו מבורות ופחד, והובילו לרדיפות, טבח וגירוש. הכנסייה מביעה צער על הסבל שנגרם ומבקשת סליחה רשמית מהעם היהודי.
לדברי הרב גיגי, עצם השתתפותו בטקס עוררה שאלה הלכתית, אך לדבריו קיבל היתר מפוסק בכיר. &ldquo;נאמר לי שלא רק שמותר להגיע &ndash; אלא שמדובר בקידוש השם גדול&rdquo;, סיפר. &ldquo;הם מודים בטעות שלהם ועושים תיקון &ndash; חשוב להיות שם&rdquo;.
הרב הוסיף כי יש משמעות מיוחדת למהלך דווקא בתקופה הנוכחית, שבה נרשמת עלייה באנטישמיות באירופה. לדבריו, התחייבות הכנסייה להיאבק באנטישמיות ולפעול לחינוך לדורות הבאים היא צעד חשוב: &ldquo;זה נותן לנו שותף במאבק. יש כאן מסר של הכרה באמת ושל כבוד הדדי&rdquo;.
האירוע מסמן צעד נוסף בתהליך הארוך של התמודדות עם מורשת האנטישמיות באירופה &ndash; ומעורר תקווה לשיח אחר בין הדתות גם בעתיד.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר

"התפתחה תעשיה של שו"תים סביב סגולת הפתק בחנוכיה, נברתי ולא מצאתי באף ספר שעוסק בסגולות אזכור של הענין הזה"

כאן מורשת

Social links

Recent clips