זיו ציוני, דודו של השוטר החטוף, מתאר בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת, את הקרבות שבהם נלחם עד הכדור האחרון, את רגעי החטיפה, את התקווה שנותרה – ואת הדרישה מהמדינה לא להתקדם בעסקה לפני השבתו.

זיו ציוני מתאר את אחיינו רן גוילי הי״ד כמי שהיה “גיבור כל חייו”. לדבריו, בשביעי באוקטובר, למרות כתף שבורה ויומיים לפני ניתוח, רן שמע את הקריאות בקבוצות, עלה על הרכב והגיע ליחידה בתוך דקות.
“הוא נלחם כתף אל כתף, בלם עשרות מחבלים בכניסה לאלומים”, מספר ציוני. לאחר מכן המשיך לצומת סעד, שם עצר בגופו תושבים מלנסוע לכביש שהיה מלא מחבלים, והכווין אותם לנתיבות — פעולה שהצילה חיים.

במהלך היום המשיך לקבל קריאות מהיחידה לשוב ולהילחם. יחד עם סא״ל גיא מדר, שפגש באותם רגעים, הגיע שוב לעלומים — שם נקלעו השניים למארב כבד. רן נפצע ביד וברגל, הרכב נפגע מ־RPG, והשניים הסתתרו בשיחים.
“הוא עשה לעצמו חוסם עורקים, דאג לגיא הפצוע, תפס עמדה ונלחם עד הכדור האחרון”, מתאר ציוני. “תוך כדי הוא מכוון כוחות ומזהיר מפני רכבים. הוא בלם המון מחבלים”.

לפני שנחטף, הספיק לשלוח תמונה פצוע ולדבר עם אחיו, שבכלל חשב שהוא בבית בחופשת מחלה.

התיעוד האחרון – רן פצוע, על אופנוע, מובא לעזה.
“שבועיים לא ידענו כלום, עד שהתמונות הופיעו באינטרנט”, מספר ציוני. ב־30.1.2024 הגיעה הודעה שהוא לא בין החיים, על בסיס הערכה רפואית בלבד. “אין הוכחה אחרת”, הוא מדגיש.
“אנחנו נאחזים בכל אחוז קטן. אם יש מישהו שמסוגל לשרוד – זה רן”.

עדכונים מהמדינה וחשש כבד מהמעבר לשלב השני

ציוני אומר שההורים מקבלים עדכונים רציפים ממערכת הביטחון ומהממשלה: “כל התקדמות — הם יודעים מראש”.
אבל החשש שרן יישאר אחרון — הולך וגובר: “הפחד היה מהיום הראשון. ועכשיו הוא רק מתעצם”.

המשפחה דורשת חד־משמעית לא להתקדם לשלב השני בעסקה:
“יש הסכם ברור — לא עוברים בלי שכל החטופים חוזרים. כרגע רן הוא כל החטופים. הכול עומד עליו. אנחנו נעמוד כחומה שלא מתכופפת”.

לצד הלחץ הבינלאומי לקדם את השלב הבא, ציוני אומר: “יש הרבה אינטרסים, הרבה כסף על השולחן. בגלל זה אנחנו לא מרפים. לא נאפשר להתקדם בלי שרן חוזר”.

לקראת סיום הוא מבקש: “אנחנו מתחננים שיעשו הכול. שלא ישאירו את רני שם. שלא יישכח. אנחנו מתפללים לנס”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

לפי חוק זכויות היוצרים 27 א'

זיו ציוני, דודו של השוטר החטוף, מתאר בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת, את הקרבות שבהם נלחם עד הכדור האחרון, את רגעי החטיפה, את התקווה שנותרה &ndash; ואת הדרישה מהמדינה לא להתקדם בעסקה לפני השבתו.
<hr dir="rtl" data-start="310" data-end="313">
זיו ציוני מתאר את אחיינו רן גוילי הי״ד כמי שהיה &ldquo;גיבור כל חייו&rdquo;. לדבריו, בשביעי באוקטובר, למרות כתף שבורה ויומיים לפני ניתוח, רן שמע את הקריאות בקבוצות, עלה על הרכב והגיע ליחידה בתוך דקות. &ldquo;הוא נלחם כתף אל כתף, בלם עשרות מחבלים בכניסה לאלומים&rdquo;, מספר ציוני. לאחר מכן המשיך לצומת סעד, שם עצר בגופו תושבים מלנסוע לכביש שהיה מלא מחבלים, והכווין אותם לנתיבות &mdash; פעולה שהצילה חיים.
במהלך היום המשיך לקבל קריאות מהיחידה לשוב ולהילחם. יחד עם סא״ל גיא מדר, שפגש באותם רגעים, הגיע שוב לעלומים &mdash; שם נקלעו השניים למארב כבד. רן נפצע ביד וברגל, הרכב נפגע מ־RPG, והשניים הסתתרו בשיחים. &ldquo;הוא עשה לעצמו חוסם עורקים, דאג לגיא הפצוע, תפס עמדה ונלחם עד הכדור האחרון&rdquo;, מתאר ציוני. &ldquo;תוך כדי הוא מכוון כוחות ומזהיר מפני רכבים. הוא בלם המון מחבלים&rdquo;.
לפני שנחטף, הספיק לשלוח תמונה פצוע ולדבר עם אחיו, שבכלל חשב שהוא בבית בחופשת מחלה.
התיעוד האחרון &ndash; רן פצוע, על אופנוע, מובא לעזה. &ldquo;שבועיים לא ידענו כלום, עד שהתמונות הופיעו באינטרנט&rdquo;, מספר ציוני. ב־30.1.2024 הגיעה הודעה שהוא לא בין החיים, על בסיס הערכה רפואית בלבד. &ldquo;אין הוכחה אחרת&rdquo;, הוא מדגיש. &ldquo;אנחנו נאחזים בכל אחוז קטן. אם יש מישהו שמסוגל לשרוד &ndash; זה רן&rdquo;.
עדכונים מהמדינה וחשש כבד מהמעבר לשלב השני
ציוני אומר שההורים מקבלים עדכונים רציפים ממערכת הביטחון ומהממשלה: &ldquo;כל התקדמות &mdash; הם יודעים מראש&rdquo;. אבל החשש שרן יישאר אחרון &mdash; הולך וגובר: &ldquo;הפחד היה מהיום הראשון. ועכשיו הוא רק מתעצם&rdquo;.
המשפחה דורשת חד־משמעית לא להתקדם לשלב השני בעסקה: &ldquo;יש הסכם ברור &mdash; לא עוברים בלי שכל החטופים חוזרים. כרגע רן הוא כל החטופים. הכול עומד עליו. אנחנו נעמוד כחומה שלא מתכופפת&rdquo;.
לצד הלחץ הבינלאומי לקדם את השלב הבא, ציוני אומר: &ldquo;יש הרבה אינטרסים, הרבה כסף על השולחן. בגלל זה אנחנו לא מרפים. לא נאפשר להתקדם בלי שרן חוזר&rdquo;.
לקראת סיום הוא מבקש: &ldquo;אנחנו מתחננים שיעשו הכול. שלא ישאירו את רני שם. שלא יישכח. אנחנו מתפללים לנס&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
לפי חוק זכויות היוצרים 27 א'