בין פרשת בהר לחגיגות חצי יובל למדינה – על קדושת הארץ, יובל ושיר אחד שמאגד ציונות, מקרא ומוזיקה ישראלית

בפינתו השבועית, הפעם בהגשתה של  אילת כהנא, בכאן מורשת, שוחח הרב ד"ר יוסף פריאל – מרצה לתנ״ך ולזמר עברי באוניברסיטת בר-אילן – על פרשות בהר-בחוקותי ועל שירו של דודו ברק "חג יובל", שכתבו לרגל חצי יובל למדינת ישראל.

בפתח דבריו, התייחס הרב פריאל לנושא המרכזי של פרשות השבוע – קדושת הארץ: "מה עלינו לעשות כדי לזכות בארץ – לשמור שמיטה, לגאול את האדמה, ולהחזיק ברמה רוחנית גבוהה. אחרת, חלילה, באות 'הקללות', שקשורות בגלות, באובדן ובהתרחקות".

אחת המילים הבולטות בפרשות היא "יובל", שמופיעה שבע פעמים – מספר טיפולוגי שמזכיר גם את שנת השמיטה ואת המבנה המחזורי של הזמן במקרא.

הפזמון שזמזמו דורות
לרגל העיסוק ביובל, בחר הרב פריאל לעסוק בשיר "חג יובל" – מאת דודו ברק ובביצוע אבי טולדנו. השיר נכתב בדצמבר 1972 לכבוד חגיגות 25 שנה למדינת ישראל, ובוצע לראשונה בפסטיבל שירי הילדים השלישי, שנערך בחנוכה אותה שנה.

השיר שופע אהבת ארץ ישראל, ובין שורותיו מוזכרים אתרים מרחבי הארץ: מהגליל והקרמל ועד השפלה וירושלים. "זה שיר נדיר במובן הזה שהוא מזכיר גם את השומרון – דבר שכמעט ולא קיים בזמר העברי", ציין הרב פריאל. גם אופירה – היישוב הישראלי בשארם א-שייח' – זוכה לאזכור, לצד התייחסות מפתיעה להר סיני שמתכסה בירוק, כפי שמתואר במדרש לקראת חג השבועות.

שיא תקופה מוזיקלית וציונית
הרב פריאל שיבח את השילוב שבשיר בין מקורות יהודיים, ציונות ואהבת הארץ, והזכיר כי דודו ברק ושייקה פייקוב – מלחין השיר – היו מיוצרי הפסטיבלים המרכזיים של שנות השבעים. פייקוב, לדבריו, היה "אלוף פסטיבלי שירי הילדים", עם זכיות מרובות לאורך השנים.

באותן שנים, בעידן שלפני הטלוויזיה והאינטרנט, הפסטיבלים היו מוקד מרכזי להופעות ולפרסום אמנים. "מי קיבל כרטיסים? שרים, מנכ"לים, בעלי דרגות – זו הייתה הבמה של המדינה", אמר הרב פריאל. השיר "חג יובל" עצמו אמנם לא זכה במקום הראשון, אך הפך לשיר אהוב ונחרט בזיכרון הלאומי.

בסיום הפינה, איחל הרב פריאל: "נאחל לעצמנו את מה שדודו ברק כבר הרגיש – חג יובל על כל ארץ ישראל", וסיים בפסוק מהפרשה: "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ

עורך :  איתי סופרין

מפיקה  : אירה וקסלר