יועץ האסטרטגיה אודי טנא מנתח את הסרטון של הליכוד, את תגובת הרשת ואת האפשרות למפלגת ימין חדשה בראשות גלעד ארדן

בפינת טור אסטרטגי אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת יועץ הקמפיינים ומנהל האסטרטגיה אודי טנא התייחס לסערה ברשת סביב סרטון הקמפיין של הליכוד, שבו מוצגת משפחה סביב שולחן שבת, כאשר הבן מצהיר בגאווה כי הוא “ימני ביביסט”.

לדבריו, עצם התגובות החריפות לסרטון הן חלק מהצלחתו: “בסוף, הדבר המשמעותי הוא הסערה שהוא יצר. ברור שמדובר בקמפיין שמכוון פנימה – לחיזוק הבייס, ליצירת תחושת גאווה בקרב מצביעי הימין”.

טנא הסביר כי שימוש במונח “ביביסט”, שנחשב לעיתים ככינוי גנאי, הופך במסגרת הקמפיין לכלי הפוך: “לוקחים את מה שהצד השני ניסה להפוך לחיסרון – והופכים אותו ליתרון. זה מהלך קלאסי של קמפיין שמבקש לייצר זהות וגאווה”.

לדבריו, הסרטון משקף מגמה רחבה יותר בפוליטיקה הישראלית: מעבר מדיון אידיאולוגי ל”פוליטיקת זהויות”, שבה ההגדרה המרכזית היא השתייכות למחנה – בעד או נגד נתניהו. “אנחנו כבר לא בעולם של תפיסות עולם קלאסיות, אלא בעולם של כן ביבי או לא ביבי”, אמר.

בהמשך התייחס טנא גם לאפשרות של הקמת מפלגת ימין חדשה בראשות גלעד ארדן, שתוגדר כמפלגת ימין מאחדת. לדבריו, ייתכן שמדובר במהלך טקטי בתוך הליכוד ולאו דווקא בכוונה ממשית לפרישה: “לפעמים עצם האיום בהקמת מפלגה נועד לשפר עמדות בתוך המפלגה עצמה”.

עם זאת, הוא ציין כי קיימת בשוק הפוליטי קבוצה של מצביעי ימין מתונים יחסית, שאינם מוצאים כיום בית פוליטי מובהק: “מדובר בכמה מנדטים שמסתובבים בין המחנות – לא מרוצים מהליכוד, אבל גם לא מזדהים עם מפלגות ימין קיצוני או דתי יותר”.

לסיכום העריך טנא כי אם תקום מפלגה כזו, היא עשויה לשמש כ”ימין חילוני ממלכתי רך”, אך הצלחתה תלויה גם במהלכים בתוך גוש הימין עצמו, ובפרט בצורך לאיחודים פוליטיים כדי למנוע איבוד קולות.

עורך: איתי  סופרין

מפיקה: אירה וקסלר