הרב הראשי לישראל לקראת ראש השנה: ״היו לנו השנה הרבה מאוד ניסים, אבל אסור שההודיה עליהם תעלים את הכאב. אנחנו עדיין צריכים להתפלל לישועה ולגאולה״

לקראת ראש השנה, התייחס הרב הראשי לישראל, הגאון הרב קלמן בר שליט"א אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת, לשנה החולפת, לניסים שנעשו לדבריו לעם ישראל, לאתגרים שעדיין ניצבים בפני המדינה ולמשמעותו של יום הדין. לדבריו, לצד הכאב והקשיים, יש לזכור את ההשגחה והניסים המלווים את עם ישראל.

״הייתה לנו שנה של הרבה מאוד ניסים, ואפילו חלקנו לא מודעים לכל הניסים שהיו לנו השנה״, אמר הרב בר. הוא סיפר כי בערב פסח היה אמור להגיע למחנה מטכ״ל, אך ביקש לדחות את הביקור בשל אילוצים הקשורים לחג. לדבריו, מפקד המחנה התעקש שהביקור יתקיים במועד שנקבע.

לאחר שהגיע למקום, שאל הרב את המפקד מדוע היה לו חשוב כל כך שהמפגש לא יידחה. התשובה שקיבל הפתיעה אותו: ״החיילים כולם נמצאים שם למטה, בבור, ורואים את כל הניסים עין בעין. הם אמרו: אנחנו חייבים שהרב יבוא ויסביר לנו – תראה, זו ישועת ה׳״.

הרב סיפר כי גם ראש השב״כ פנה אליו בנושא, וביקש לקיים יום מיוחד שיעסוק בניסים שנעשו לישראל. ״אנחנו לא מודעים לכמה רקטות הגיעו וכמה הקדוש ברוך הוא פשוט שומר עלינו ואוהב אותנו״, אמר.

עם זאת, הרב הדגיש כי ההכרה בניסים אינה מבטלת את הכאב. ״אנחנו צריכים קודם כול, מבחינת הכלל, שהקדוש ברוך הוא יחיש את הגאולה. אנחנו עדיין צריכים הרבה מאוד להתפלל״.

״גם כשהקדוש ברוך הוא נעלם – אנחנו ממשיכים להתפלל״

בהתייחסו למתח שבין תחושת הנס לבין המציאות הקשה, הזכיר הרב את דברי חז״ל על הפסוק ״מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות״ ואת דימוי הצבי, שנגלה לעיני האדם ולפתע נעלם.

״גם הגאולה – לפעמים אתה רואה את הקדוש ברוך הוא ממש עין בעין, ולפעמים הוא נעלם. אנחנו עדיין לא הגענו למצב שבו נראה עין בעין, ולכן אנחנו חייבים להמשיך להתפלל״, אמר.

לדבריו, הניסים שאנו רואים אינם סיבה להתעלם מהקשיים, אלא להפך – הם צריכים לחזק את האמונה ואת התפילה.

״השאלה של ראש השנה היא: מה המגמה שלך?״

בהמשך ביקש הרב בר לפשט את משמעותו של ראש השנה. לדבריו, במרכז היום עומדות שתי דמויות – אדם הראשון ואברהם אבינו.

״אני רוצה לעשות את ראש השנה קצת יותר פשוט. נכון שזה יום הדין והכול נקבע ביום הזה, אבל יש שאלה אחת שעומדת במרכז: מה המגמה של האדם?״

הרב הסביר כי לאחר חטאו של אדם הראשון שאל אותו הקדוש ברוך הוא ״איכה״. לדבריו, אין הכוונה רק לשאלה היכן האדם נמצא מבחינה פיזית, אלא לשאלה עמוקה יותר: מהי מגמת חייו?

״האם אתה בא לקדש את שמי ולעשות את מה שאמרתי לך, או שאתה דואג לעצמך? בעצם זו השאלה של ראש השנה. האדם צריך לבחור לו מגמה״.

מנגד, לדבריו, אברהם אבינו הציב תשובה ברורה לשאלה הזאת. ״אברהם אבינו אומר: הנה המגמה שלי – להתחבר לריבונו של עולם, לעשות את מה שאתה אומר, לקדש את שמך, גם אם זה לא נוח לי״.

״זו השאלה היחידה שצפה בראש השנה: תבחר. תבחר מגמה״, הדגיש הרב.

לדבריו, רק לאחר בחירת הכיוון מגיע השלב המעשי. ״ראש השנה הוא בחירת המגמה שלנו בעולם. אחרי זה יש את עשרת ימי תשובה – איך אנחנו יורדים לפרטים ואיך אנחנו עושים את הדברים״.

״גם בעיתונות השאלה היא לא רק מה אתה כותב – אלא לשם מה אתה כותב״

הרב בר הרחיב את רעיון ה״מגמה״ גם לעולם המקצועי. לדבריו, ההבדל בין עיתונות דתית לעיתונות חילונית אינו בהכרח בנושאים שבהם עוסקים, אלא בכוונה העומדת מאחורי העשייה.

״ההבדל הוא המגמה. גם בעיתונות – לא משנה אם אתה כותב על פוליטיקה, על חברה או על כל נושא אחר. השאלה היא מה המגמה שלך״.

״אם בסוף, כשאתה עושה כתבה או כותב מאמר, המגמה שלך היא להרבות חסד, להרבות אור ולהרבות את האידאות של בורא העולם – זו הבחירה של האדם בראש השנה״.

הרבנות הראשית: ״הביקוש לשיעורי תורה היום הוא ענק״

בהתייחסו לשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הרב הראשי לישראל, סיפר הרב בר על פעילות הרבנות הראשית בתחומים שונים. לדבריו, לצד תחומי הליבה של הרבנות, מורגשת כיום התעוררות רוחנית רחבה בציבור.

״הביקוש היום לשיעורי תורה הוא ענק, ולא רק בציבור הדתי. גם בציבורים חילוניים״, אמר.

הוא הזכיר את הסליחות בכותל המערבי כדוגמה לכך: ״תסתכל מי מגיע לסליחות בכותל – יש הרבה מאוד אנשים שאינם מגיעים בדרך כלל עם כיפה. גם בתל אביב וביישובים אחרים מזמינים אותי לפני סליחות. אנשים רוצים לשמוע״.

לדבריו, ״יש היום פתיחות לבבות רחבה מאוד״.

הכשרות והבשר: ״אנחנו רוצים גם כשרות וגם מחירים שכל אחד יוכל לעמוד בהם״

הרב בר התייחס גם לאחד הנושאים המרכזיים שעל סדר יומה של הרבנות הראשית – מערך הכשרות והייבוא מחו״ל.

לדבריו, הרבנות פועלת להכשרת אנשי מקצוע נוספים, ובהם שוחטים וצוותים מקצועיים, במטרה להגדיל את היכולת להתמודד עם היקפי הייבוא ולצמצם צווארי בקבוק.

״אנחנו רוצים גם את הכשרות וגם את המחירים. שכל אברך יוכל להכניס לביתו בשר. לא ייתכן שהבשר יהיה כל כך יקר״, אמר.

לדבריו, המהלך הבא שעליו עובדת הרבנות הוא יצירת מערך שבו גופי כשרות בחו״ל יפעלו בהתאם לקריטריונים ולפיקוח של הרבנות הראשית.

״אנחנו נבחר את הגופים אם הם מתאימים לנהלים ולקריטריונים של הרבנות הראשית. בכל שחיטה כזאת יהיה מפקח שאנחנו בוחרים״.

הרב הביע תקווה כי המהלך יסייע להגדיל את היצע הבשר הכשר ולתרום לירידת המחירים.

כשרות בחו״ל: ״לא כל מי שכתוב עליו 'כשר' הוא ברמת כשרות מהודרת״

הרב בר סיפר כי הרבנות הראשית בוחנת מחדש את מערך גופי הכשרות הפועלים בחו״ל.

״יש מאות גופי כשרות. לא בטוח שכולם היום מפוקחים על ידי רבנים. אנחנו עכשיו בודקים את הדברים״.

לדבריו, המטרה היא ליצור הבחנה ברורה בין רמות הכשרות, בדומה למצב בישראל.

״כמו שבארץ יש לך כשרות מהודרת וכשרות רגילה, גם בייבוא אנחנו רוצים לעשות את זה. אדם צריך לדעת – אם כתוב באישור הרבנות, זה בסדר, אבל זה לא בהכרח אומר שמדובר בכשרות מהודרת״.

על הבחירות והמחלוקת: ״אפשר להתווכח בלי לפסול את הצד השני״

לקראת מערכת הבחירות הקרובה, התייחס הרב בר גם לאופן שבו ראוי לנהל מחלוקת ציבורית ופוליטית.

״טוב שיש מחלוקת, כי לשם כך יש בחירות. אבל צריך לדעת לא לעבור את הגבול״.

לדבריו, אחד המפתחות לחוסן הלאומי הוא היכולת לראות גם את הצד החיובי אצל מי שחושבים אחרת מאיתנו.

״בוודאי שיש לנו מחלוקות אמיתיות, אבל צריך גם לראות בכל צד את הדברים החיוביים״.

הרב הביא דוגמה למחלוקות בנושאים מדיניים וחברתיים: אפשר לחלוק באופן חריף על עמדה מסוימת, אך עדיין להכיר בכך שמי שמחזיק בה עשוי לפעול מתוך רצון לשלום או מתוך רצון להגן על זכויות הפרט.

״החוכמה היא לראות בכל מפלגה שיש בה גם צדדים טובים. ואז המחלוקת נהיית מחלוקת עניינית ולא מחלוקת של פסילה מוחלטת״.

לדבריו, זהו גם יישום של הכלל ״הוי דן את כל האדם לכף זכות״.

״ניכור הורי הוא דבר נורא – מי שמפסיד בסוף הם הילדים״

בהמשך התייחס הרב לתופעת הניכור ההורי, שאותה הגדיר כתופעה קשה ההולכת וגוברת.

״המחלה הזאת של ניכור הורי היא דבר נורא. אנחנו חייבים להיות מודעים לזה״, אמר.

לדבריו, במקרים של גירושין, הילדים עלולים למצוא את עצמם במרכזו של מאבק בין ההורים.

״ילדים שבעצם אין להם אבא או אין להם אמא – ממש מנוכרים. הם לא מבינים. ילד, בטבע שלו, צריך אבא וצריך אמא״.

הרב הדגיש כי גם כאשר גירושין הם בלתי נמנעים, אין הכרח שהילד יפסיד את אחד מהוריו.

״אפשר לעשות גירושים, וברור שלפעמים צריך לעשות גירושים, אבל אפשר שהילד ירוויח פעמיים – שיהיה לו גם בית אחד וגם בית אחר״.

לדבריו, האחריות היא בראש ובראשונה כלפי הילדים: ״הרחמנות היא על ההורים, אבל לא פחות מזה על הילדים״.

ראש השנה שחל בשבת: ״אין שופר ביום הראשון – אבל מגיעים לבית הכנסת״

לקראת ראש השנה השנה, הזכיר הרב כי כאשר היום הראשון חל בשבת, אין תוקעים בשופר באותו יום, בהתאם להלכה.

״אנשים מתבלבלים. מוזמנים לבוא לבית הכנסת גם ביום הראשון, אבל אין שופר״, אמר בחיוך.

הרב סיפר כי בעבר נתקל במצב שבו מתפללים הגיעו לבית הכנסת ביום הראשון, גילו שאין תקיעת שופר, ולמחרת כבר לא הגיעו. ״אז כדי שיגיעו כן לשופר – צריך לדעת שמגיעים גם ביום הראשון וגם ביום השני״.

משל המגיד ממזריטש: ״השופר הוא הצעקה של הבן לאביו״

בסיום הראיון נשאל הרב על משמעותו וסגולתו של השופר, והשיב באמצעות משל מפורסם של המגיד ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב.

במשל, בן מלך שנשלח לגלות מתרחק מאביו, שוכח את שפת מולדתו ואינו מצליח להסביר לשומרים מיהו. כאשר הוא מגיע לבסוף לארמון, הוא נזכר שאביו יוכל לזהות אותו גם בלי מילים. הוא מתקרב וצועק צעקה פשוטה – והמלך מזהה מיד את בנו.

״המגיד ממזריטש אומר שזה מה שאנחנו אומרים לריבונו של עולם: תראה, שכחנו לדבר, שכחנו את השפה, אבל בסוף אנחנו הילדים שלך ואנחנו חוזרים אליך. אתה מכיר אותנו״.

לדבריו, זהו גם עניינו של השופר.

״השופר הוא צעקה אילמת, אפילו בלי מילים. שכחנו איך, אבל אנחנו שלך. אבא מחבק״.

הרב הוסיף כי כאשר ראש השנה חל בשבת ואי אפשר לתקוע בשופר, עצם העובדה שאנו מקיימים את ציווי ה׳ היא ביטוי לקשר שבין ישראל לאביהם שבשמים.

״התקיעה היא הקשר. כל יהודי, בצערה, ישר בורח למקום של הקדוש ברוך הוא״.

בהקשר זה הזכיר הרב את אירועי השבעה באוקטובר: ״ברגע שיהודים חשו בצרה, למי הם פנו? לאבא. כולם צעקו: 'שמע ישראל, ה׳ אלוקינו, ה׳ אחד'״.

עורך: איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

קרדיט תמונה:חיים גולדברג פלאש 90