מנדי גרוזמן ואבישי גרינצייג בשיחה עם פרופ' בני מילר

פרופ' ליחסים בין לאומיים וראש המרכז לבטחון לאומי באוניברסיטת חיפה

מתוך 'מנדי ביתאן'

ו בניסן תשפד 

קרדיט תמונה:רשתות חברתיות 

מנדי גרוזמן ואבישי גרינצייג בשיחה עם פרופ' בני מילר
פרופ' ליחסים בין לאומיים וראש המרכז לבטחון לאומי באוניברסיטת חיפה
מתוך 'מנדי ביתאן'
ו בניסן תשפד 
קרדיט תמונה:רשתות חברתיות

כאן מורשת

הלילה היה מופע של יחסים בינלאומיים - ההגנה של ארה"ב, היירוטים של מדינות ערב של חלק מהטילים

ראיון עם השחקנית אסתי פיטוסי רואש מתוך תכנית למימונה

ראיון עם השחקנית אסתי פיטוסי רואש מתוך תכנית למימונה

אסתי רואש - מימונה

הרב אבינדב אבוקרט  מסביר כיצד הפך מנהג עממי לגשר בין פסח לגאולה – ומה הקשר בין מופלטה לספירת העומר


המימונה, החג המזוהה יותר מכל עם יוצאי מרוקו, איננה חג הלכתי במובן הקלאסי. היא אינה מוזכרת בתלמוד, בדברי הראשונים או בשולחן ערוך, אלא משתייכת לעולם המנהגים. עם זאת, לדברי הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת "אבני החושן" בגבעת שמואל, מדובר במנהג בעל עומק רוחני רב, הנוגע בכלל ישראל.

לדבריו, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שורש המימונה נעוץ ברעיון של "איסרו חג" – המשך האווירה של חג הפסח גם לאחר סיומו. "יהודים לא ממהרים לחזור לשגרה," הוא מסביר, "אלא קושרים את החג וממשיכים אותו עוד יום של שמחה, אמונה וברכה."

המימונה, כפי שהתעצבה בקרב יהודי מרוקו, הפכה ליום שלם של ביטוי מחודש לרעיונות הפסח. סמלי החג מקבלים צורה חדשה: המצה מתחלפת במופלטה, המרור הופך לחסה מתוקה עם חלב ודבש, והיין מפנה מקום למוצרי חלב. גם החרוסת מקבלת ביטוי בתמרים ודבש. "זהו תרגום מחודש של פסח," מדגיש הרב, "עם פנים של אמונה בגאולה ובביאת המשיח."

מעבר לפן הסמלי, המימונה מבטאת שינוי חברתי עמוק. בעוד שבמהלך פסח נהגו משפחות רבות להסתגר בבתיהן בשל הקפדה על מנהגים וכשרות, הרי שבמימונה נפתחות הדלתות. "זה חג ביתי ושכונתי במקורו," אומר הרב. "משפחות חוזרות לבקר זו אצל זו, שכנים נכנסים, ויש גילוי של אהבה, שלום ואחדות."

השילוב בין שמחת המימונה לבין ימי ספירת העומר מעורר לכאורה מתח: מצד אחד שמחה ואי-אמירת תחנון בחודש ניסן, ומצד שני מנהגי אבלות. אך הרב אבוקרט  מציע מבט אחר: "האבלות בעומר איננה על אובדן בלבד, אלא על פוטנציאל שלא מומש – על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה."

לדבריו, דווקא כאן נכנסת המימונה כתיקון: יום של כבוד הדדי, של פתיחת לבבות ושל ברכות. "זה לא רק חג של אוכל," הוא מדגיש, "אלא יום של תפילה, בקשה וברכה." בנוסף, נהגו לצאת לטבע, לברך ברכת האילנות ולהתחבר לארץ ולגאולה.

עורך: איתי סופרין.

מפיק:יחיה טובול

קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

הרב אבינדב אבוקרט&nbsp; מסביר כיצד הפך מנהג עממי לגשר בין פסח לגאולה &ndash; ומה הקשר בין מופלטה לספירת העומר
 המימונה, החג המזוהה יותר מכל עם יוצאי מרוקו, איננה חג הלכתי במובן הקלאסי. היא אינה מוזכרת בתלמוד, בדברי הראשונים או בשולחן ערוך, אלא משתייכת לעולם המנהגים. עם זאת, לדברי הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת "אבני החושן" בגבעת שמואל, מדובר במנהג בעל עומק רוחני רב, הנוגע בכלל ישראל.
לדבריו, אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, שורש המימונה נעוץ ברעיון של "איסרו חג" &ndash; המשך האווירה של חג הפסח גם לאחר סיומו. "יהודים לא ממהרים לחזור לשגרה," הוא מסביר, "אלא קושרים את החג וממשיכים אותו עוד יום של שמחה, אמונה וברכה."
המימונה, כפי שהתעצבה בקרב יהודי מרוקו, הפכה ליום שלם של ביטוי מחודש לרעיונות הפסח. סמלי החג מקבלים צורה חדשה: המצה מתחלפת במופלטה, המרור הופך לחסה מתוקה עם חלב ודבש, והיין מפנה מקום למוצרי חלב. גם החרוסת מקבלת ביטוי בתמרים ודבש. "זהו תרגום מחודש של פסח," מדגיש הרב, "עם פנים של אמונה בגאולה ובביאת המשיח."
מעבר לפן הסמלי, המימונה מבטאת שינוי חברתי עמוק. בעוד שבמהלך פסח נהגו משפחות רבות להסתגר בבתיהן בשל הקפדה על מנהגים וכשרות, הרי שבמימונה נפתחות הדלתות. "זה חג ביתי ושכונתי במקורו," אומר הרב. "משפחות חוזרות לבקר זו אצל זו, שכנים נכנסים, ויש גילוי של אהבה, שלום ואחדות."
השילוב בין שמחת המימונה לבין ימי ספירת העומר מעורר לכאורה מתח: מצד אחד שמחה ואי-אמירת תחנון בחודש ניסן, ומצד שני מנהגי אבלות. אך הרב אבוקרט&nbsp; מציע מבט אחר: "האבלות בעומר איננה על אובדן בלבד, אלא על פוטנציאל שלא מומש &ndash; על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה."
לדבריו, דווקא כאן נכנסת המימונה כתיקון: יום של כבוד הדדי, של פתיחת לבבות ושל ברכות. "זה לא רק חג של אוכל," הוא מדגיש, "אלא יום של תפילה, בקשה וברכה." בנוסף, נהגו לצאת לטבע, לברך ברכת האילנות ולהתחבר לארץ ולגאולה.
עורך: איתי סופרין.
מפיק:יחיה טובול
קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

המימונה: חג של אמונה, אחדות ופתיחת הלבבות

על אמונה, אחדות ושמחת החג גם בצל אתגרים ביטחוניים – "המימונה היא המשך האמונה בגאולה"


המימונה, שנחגגה השנה לאחר שביעי של פסח, התקיימה ברקע מציאות ביטחונית מורכבת – אך לדבריו של סם בן שטרית, מייסד וראש הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, לא היה בכך כדי לפגוע בשמחת החג. "שום דבר לא ידחה את המימונה", אמר.

בן שטרית הסביר כי מקור השם "מימונה" קשור למילה "אמונה". לדבריו, החיבור בין שני המושגים מבטא את הרצף שבין חג הפסח לבין התקווה העתידית: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל – לא מאבדים את האמונה, אלא מחדשים אותה דרך המימונה".

לדבריו, מהות החג היא שמחה פשוטה וחברתית: מפגשים בין אנשים, הכנסת אורחים ותחושת אחדות. "השמחה הייתה גדולה בכל הבתים", סיפר, והעריך כי מיליוני אנשים השתתפו באירועים ובביקורים הדדיים. "זה מרבה אחדות בעם", הוסיף, כשהוא מתאר כיצד אורחים מתכבדים, טועמים ממטעמי הבית ומברכים את המארחים.

למרות האופי הציבורי של המימונה כיום, בן שטרית מדגיש כי בשורשיה מדובר בחג אינטימי: "כל משפחה תופסת פינה משלה ושמחה באווירה פשוטה. זה החג עצמו".

בהתייחס לשאלות על מתחים חברתיים בישראל, הביע בן שטרית עמדה מאחדת: "אנחנו עם אחד". לדבריו, עצם העובדה כי אנשים מכל המגזרים – ולא רק יוצאי מרוקו – משתתפים במימונה ומארחים בבתיהם, מעידה על השתרשותה של המסורת בקרב כלל החברה הישראלית.

עורך: איתי סופרין

מפיק: יחיה טובול

קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

על אמונה, אחדות ושמחת החג גם בצל אתגרים ביטחוניים &ndash; "המימונה היא המשך האמונה בגאולה"
 המימונה, שנחגגה השנה לאחר שביעי של פסח, התקיימה ברקע מציאות ביטחונית מורכבת &ndash; אך לדבריו של סם בן שטרית, מייסד וראש הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, לא היה בכך כדי לפגוע בשמחת החג. "שום דבר לא ידחה את המימונה", אמר.
בן שטרית הסביר כי מקור השם "מימונה" קשור למילה "אמונה". לדבריו, החיבור בין שני המושגים מבטא את הרצף שבין חג הפסח לבין התקווה העתידית: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל &ndash; לא מאבדים את האמונה, אלא מחדשים אותה דרך המימונה".
לדבריו, מהות החג היא שמחה פשוטה וחברתית: מפגשים בין אנשים, הכנסת אורחים ותחושת אחדות. "השמחה הייתה גדולה בכל הבתים", סיפר, והעריך כי מיליוני אנשים השתתפו באירועים ובביקורים הדדיים. "זה מרבה אחדות בעם", הוסיף, כשהוא מתאר כיצד אורחים מתכבדים, טועמים ממטעמי הבית ומברכים את המארחים.
למרות האופי הציבורי של המימונה כיום, בן שטרית מדגיש כי בשורשיה מדובר בחג אינטימי: "כל משפחה תופסת פינה משלה ושמחה באווירה פשוטה. זה החג עצמו".
בהתייחס לשאלות על מתחים חברתיים בישראל, הביע בן שטרית עמדה מאחדת: "אנחנו עם אחד". לדבריו, עצם העובדה כי אנשים מכל המגזרים &ndash; ולא רק יוצאי מרוקו &ndash; משתתפים במימונה ומארחים בבתיהם, מעידה על השתרשותה של המסורת בקרב כלל החברה הישראלית.
עורך: איתי סופרין
מפיק: יחיה טובול
קרדיט תמונה: דוד כהן, פלאש90.

הלילה היה מופע של יחסים בינלאומיים - ההגנה של ארה"ב, היירוטים של מדינות ערב של חלק מהטילים

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips