בני טיטלבוים בשיחה עם המחנך אבינועם הרש 

מתוך 'הבוקר'

ד בניסן תשפה 

מפיקה אירה וקסלר 

בני טיטלבוים בשיחה עם המחנך אבינועם הרש&nbsp;
מתוך 'הבוקר'
ד בניסן תשפה&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

כאן מורשת

טור חינוך 

מנדי גרוזמן בשיחה עם דביר עמר ערוץ 7

מתוך 'מנדי ביתאן'

ה בניסן תשפ"ו 

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

מנדי גרוזמן בשיחה עם דביר עמר ערוץ 7
מתוך 'מנדי ביתאן'
ה בניסן תשפ"ו&nbsp;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;

פינת הציונות הדתית 

אבל בעולם הספרות והעיתונות החרדי: הרב הגאון רבי שלום מאיר ולך זצ״ל, ממגידי המשערים הנודעים, מהכותבים הבולטים ומעורכי עיתון יתד נאמן בראשית דרכו – הלך אתמול לעולמו בגיל 78.

ולך היה דמות יוצאת דופן בנוף הכתיבה התורנית: מצד אחד עורך במערכת עיתון ליטאי מובהק, ומצד שני מי שכתב בהרחבה גם על החסידות, על גדולי ישראל מכל החוגים, ואף על מורשת יהדות המזרח. רוחב היריעה שלו – נדיר.

הסופר והעיתונאי בנר רבינוביץ, שהכיר אותו עשרות שנים, סיפר  למנדי גרוזמן בכאן מורשת על איש מקצוע חד ומדויק בצורה יוצאת דופן:
לא רק כישרון ניסוח וכותרות, אלא דרישה מתמדת לאמינות, יסודיות ואחריות. “הוא לא נתן לדברים להישאר באוויר”, הוא אומר, “הכול היה חייב להיות מבוסס, מדויק, בדוק עד הסוף”.

רבינוביץ מתאר כיצד כבר בראשית דרכו בעיתונות למד ממנו את יסודות עבודת התחקיר: ירידה לפרטים, בדיקה קפדנית של כל מידע, והבנה שהמילה הכתובה מחייבת אחריות. לדבריו, לא במקרה הצליח לעמוד מאחורי תחקירים מורכבים גם מול ביקורת ותביעות – בזכות אותה שיטה קפדנית שספג ממנו.

ולך שימש כעורך החלק התורני, שם ליווה כתבות עומק בנושאים הלכתיים – מכשרות ועד סוגיות גיור – והקפיד על רמה גבוהה של דיוק ותוכן. אך מעבר לעיתונות, נודע בעיקר כסופר מחונן, בעל סגנון בהיר, חי ונגיש.

אחד ממפעלי העריכה הבולטים שלו היה העלאת דרשותיו של רבי יעקב גלינסקי על הכתב בסדרת “והגדת” – שם ניכרת היטב ידו המיומנת, שהצליחה לשמר את החן, ההומור והעומק שבדברים.

הרב שלום מאיר ולך הותיר אחריו שורה ארוכה של ספרים וכתבים, המשתרעים על פני דמויות, זרמים וסיפורים מעולמה הרחב של היהדות.

עורך : איתי סופרין

מפיקה : אירה וקסלר 

אבל בעולם הספרות והעיתונות החרדי: הרב הגאון רבי שלום מאיר ולך זצ״ל, ממגידי המשערים הנודעים, מהכותבים הבולטים ומעורכי עיתון&nbsp;יתד נאמן בראשית דרכו &ndash; הלך אתמול לעולמו בגיל 78.
ולך היה דמות יוצאת דופן בנוף הכתיבה התורנית: מצד אחד עורך במערכת עיתון ליטאי מובהק, ומצד שני מי שכתב בהרחבה גם על החסידות, על גדולי ישראל מכל החוגים, ואף על מורשת יהדות המזרח. רוחב היריעה שלו &ndash; נדיר.
הסופר והעיתונאי בנר רבינוביץ, שהכיר אותו עשרות שנים, סיפר&nbsp; למנדי גרוזמן בכאן מורשת על איש מקצוע חד ומדויק בצורה יוצאת דופן: לא רק כישרון ניסוח וכותרות, אלא דרישה מתמדת לאמינות, יסודיות ואחריות. &ldquo;הוא לא נתן לדברים להישאר באוויר&rdquo;, הוא אומר, &ldquo;הכול היה חייב להיות מבוסס, מדויק, בדוק עד הסוף&rdquo;.
רבינוביץ מתאר כיצד כבר בראשית דרכו בעיתונות למד ממנו את יסודות עבודת התחקיר: ירידה לפרטים, בדיקה קפדנית של כל מידע, והבנה שהמילה הכתובה מחייבת אחריות. לדבריו, לא במקרה הצליח לעמוד מאחורי תחקירים מורכבים גם מול ביקורת ותביעות &ndash; בזכות אותה שיטה קפדנית שספג ממנו.
ולך שימש כעורך החלק התורני, שם ליווה כתבות עומק בנושאים הלכתיים &ndash; מכשרות ועד סוגיות גיור &ndash; והקפיד על רמה גבוהה של דיוק ותוכן. אך מעבר לעיתונות, נודע בעיקר כסופר מחונן, בעל סגנון בהיר, חי ונגיש.
אחד ממפעלי העריכה הבולטים שלו היה העלאת דרשותיו של רבי יעקב גלינסקי על הכתב בסדרת &ldquo;והגדת&rdquo; &ndash; שם ניכרת היטב ידו המיומנת, שהצליחה לשמר את החן, ההומור והעומק שבדברים.
הרב שלום מאיר ולך הותיר אחריו שורה ארוכה של ספרים וכתבים, המשתרעים על פני דמויות, זרמים וסיפורים מעולמה הרחב של היהדות.
עורך : איתי סופרין
מפיקה : אירה וקסלר&nbsp;

פרידה מדמות של עורך וסופר ייחודי בעולם התורני

תת־אלוף (מיל’) ראם עמינח: שיתוף הפעולה עם ארה״ב חסר תקדים, והסיכוי להפלת המשטר – קיים אך מוגבל

ישראל נמצאת כבר למעלה משנתיים וחצי בתוך מערכה מתמשכת – אך לדבריו  של תת־אלוף (מיל’) רעם עמינח, אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת,  חשוב לדייק: לא מדובר בסדרה של מבצעים נפרדים, אלא במלחמה אחת רחבה – שבתוכה פרקים שונים.

“אנחנו במלחמת ‘חרבות ברזל’ מאז 7 באוקטובר”, הסביר עמינח, “ומה שקורה כעת באיראן הוא מבצע בתוך אותה מלחמה. כמו סדר ומסכתות – יש מסגרת כללית, ובתוכה פרקים”.

לדבריו, המערכה הנוכחית מול איראן כבר נכנסה ל”פרק ב׳”, לאחר סבב קודם בקיץ, וכעת מתרחבת לפעילות רחבת היקף.

שיתוף פעולה חסר תקדים עם ארה״ב

אחד ההיבטים הבולטים במלחמה הנוכחית הוא שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית.
“זו הפעם הראשונה שאנחנו ממש נלחמים יחד”, אמר. “לא רק סיוע – אלא עבודה משותפת מלאה: חלוקת משימות, תיאום תקיפות, ואפילו תדלוק אווירי ממטוסים אמריקאיים”.

לדבריו, הקשר בין צה״ל לפיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) מתנהל בשלוש רמות – מדינית, מבצעית וטקטית – והסנכרון הזה “משפיע דרמטית על התוצאות”.

עליונות אווירית ופגיעה בתשתיות

עמינח מצביע על הישגים משמעותיים בשטח:
פגיעה של כ-70%–80% ממערך הטילים האיראני
שיבוש יכולת השיגור באמצעות חסימת מנהרות
השגת שליטה אווירית שמאפשרת פעילות חופשית יחסית

“המטרה הייתה למנוע מהם ירי מסיבי שיוצר רוויה של מערכות ההגנה – ובינתיים זה מצליח”, הסביר.

במקביל, צה״ל מתמקד כעת בפגיעה בתעשייה הביטחונית האיראנית, כדי למנוע התאוששות עתידית. “אנחנו תוקפים מפעלים, מעבדות ורכיבים – לפעמים ברמת רכיב אלקטרוני בודד”.

הגרעין: לא רק אורניום

עמינח מדגיש כי תוכנית הגרעין אינה מסתכמת רק בהעשרת אורניום:
“כדי לייצר פצצה צריך גם מערכת נשיאה ומנגנון הפעלה – ובדיוק שם אנחנו פועלים”.

בניגוד לעיראק וסוריה, שם רוכזו מתקנים במקום אחד, באיראן מדובר ביותר מ-100 אתרים שונים – כולל באוניברסיטאות ובמפעלים אזרחיים לכאורה.

החזית הפנימית באיראן

לדבריו, ישראל פועלת גם מול מנגנוני הדיכוי של המשטר: משמרות המהפכה והבסיג’.
“יש אפילו איראנים שמדווחים לנו על יעדים”, סיפר. “זה כבר שיתוף פעולה ברמה אחרת”.

עם זאת, הוא מדגיש כי הפלת המשטר תלויה בעיקר בפסיכולוגיה של הציבור:
“אנשים ייצאו לרחובות רק אם יאמינו שזה יכול להצליח. אם הם חוששים מנקמה – הם יישארו בבית”.

האם המשטר ייפול?

עמינח מעריך את הסיכוי להפלת המשטר בכ-25%.
“זה לא גבוה, אבל זה בהחלט אפשרי. ואם זה קורה – זו רעידת אדמה אסטרטגית”.

לדבריו, גם גורמים בינלאומיים מקיימים קשר עם גורמי אופוזיציה, כולל יורש העצר האיראני, במטרה לייצר חלופה שלטונית.

המשמעות הכלכלית: מאות מיליארדים

המלחמה יקרה מאוד – מעל 50 מיליארד שקל עד כה – אך עמינח טוען שהפוטנציאל הכלכלי של הצלחה גדול בהרבה.

“אם האיום האיראני יוסר, דירוג האשראי ישתפר, הריביות ירדו והצמיחה תעלה. שינוי קטן בפרמטרים האלה שווה מעל 200 מיליארד שקל”, אמר.

הוא מדגיש כי הכלכלה מבוססת במידה רבה על ציפיות:
“זו פסיכולוגיה. השוק מסתכל לא רק על המצב – אלא על לאן אנחנו הולכים”.

עורך : איתי סופרין 

מפיקה:  אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: מרים אלשטר פלאש 90 

תת־אלוף (מיל&rsquo;) ראם עמינח: שיתוף הפעולה עם ארה״ב חסר תקדים, והסיכוי להפלת המשטר &ndash; קיים אך מוגבל
ישראל נמצאת כבר למעלה משנתיים וחצי בתוך מערכה מתמשכת &ndash; אך לדבריו&nbsp; של תת־אלוף (מיל&rsquo;) רעם עמינח, אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת,&nbsp; חשוב לדייק: לא מדובר בסדרה של מבצעים נפרדים, אלא במלחמה אחת רחבה &ndash; שבתוכה פרקים שונים.
&ldquo;אנחנו במלחמת &lsquo;חרבות ברזל&rsquo; מאז 7 באוקטובר&rdquo;, הסביר עמינח, &ldquo;ומה שקורה כעת באיראן הוא מבצע בתוך אותה מלחמה. כמו סדר ומסכתות &ndash; יש מסגרת כללית, ובתוכה פרקים&rdquo;.
לדבריו, המערכה הנוכחית מול איראן כבר נכנסה ל&rdquo;פרק ב׳&rdquo;, לאחר סבב קודם בקיץ, וכעת מתרחבת לפעילות רחבת היקף.
שיתוף פעולה חסר תקדים עם ארה״ב
אחד ההיבטים הבולטים במלחמה הנוכחית הוא שיתוף הפעולה ההדוק עם ארצות הברית. &ldquo;זו הפעם הראשונה שאנחנו ממש נלחמים יחד&rdquo;, אמר. &ldquo;לא רק סיוע &ndash; אלא עבודה משותפת מלאה: חלוקת משימות, תיאום תקיפות, ואפילו תדלוק אווירי ממטוסים אמריקאיים&rdquo;.
לדבריו, הקשר בין צה״ל לפיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) מתנהל בשלוש רמות &ndash; מדינית, מבצעית וטקטית &ndash; והסנכרון הזה &ldquo;משפיע דרמטית על התוצאות&rdquo;.
עליונות אווירית ופגיעה בתשתיות
עמינח מצביע על הישגים משמעותיים בשטח:
<ul dir="rtl" data-start="1173" data-end="1309">
<li data-section-id="199o1ov" data-start="1173" data-end="1216">פגיעה של כ-70%&ndash;80% ממערך הטילים האיראני</li>
<li data-section-id="180tr3x" data-start="1217" data-end="1260">שיבוש יכולת השיגור באמצעות חסימת מנהרות</li>
<li data-section-id="a5rsy3" data-start="1261" data-end="1309">השגת שליטה אווירית שמאפשרת פעילות חופשית יחסית</li>
</ul>
&ldquo;המטרה הייתה למנוע מהם ירי מסיבי שיוצר רוויה של מערכות ההגנה &ndash; ובינתיים זה מצליח&rdquo;, הסביר.
במקביל, צה״ל מתמקד כעת בפגיעה בתעשייה הביטחונית האיראנית, כדי למנוע התאוששות עתידית. &ldquo;אנחנו תוקפים מפעלים, מעבדות ורכיבים &ndash; לפעמים ברמת רכיב אלקטרוני בודד&rdquo;.
הגרעין: לא רק אורניום
עמינח מדגיש כי תוכנית הגרעין אינה מסתכמת רק בהעשרת אורניום: &ldquo;כדי לייצר פצצה צריך גם מערכת נשיאה ומנגנון הפעלה &ndash; ובדיוק שם אנחנו פועלים&rdquo;.
בניגוד לעיראק וסוריה, שם רוכזו מתקנים במקום אחד, באיראן מדובר ביותר מ-100 אתרים שונים &ndash; כולל באוניברסיטאות ובמפעלים אזרחיים לכאורה.
החזית הפנימית באיראן
לדבריו, ישראל פועלת גם מול מנגנוני הדיכוי של המשטר: משמרות המהפכה והבסיג&rsquo;. &ldquo;יש אפילו איראנים שמדווחים לנו על יעדים&rdquo;, סיפר. &ldquo;זה כבר שיתוף פעולה ברמה אחרת&rdquo;.
עם זאת, הוא מדגיש כי הפלת המשטר תלויה בעיקר בפסיכולוגיה של הציבור: &ldquo;אנשים ייצאו לרחובות רק אם יאמינו שזה יכול להצליח. אם הם חוששים מנקמה &ndash; הם יישארו בבית&rdquo;.
האם המשטר ייפול?
עמינח מעריך את הסיכוי להפלת המשטר בכ-25%. &ldquo;זה לא גבוה, אבל זה בהחלט אפשרי. ואם זה קורה &ndash; זו רעידת אדמה אסטרטגית&rdquo;.
לדבריו, גם גורמים בינלאומיים מקיימים קשר עם גורמי אופוזיציה, כולל יורש העצר האיראני, במטרה לייצר חלופה שלטונית.
המשמעות הכלכלית: מאות מיליארדים
המלחמה יקרה מאוד &ndash; מעל 50 מיליארד שקל עד כה &ndash; אך עמינח טוען שהפוטנציאל הכלכלי של הצלחה גדול בהרבה.
&ldquo;אם האיום האיראני יוסר, דירוג האשראי ישתפר, הריביות ירדו והצמיחה תעלה. שינוי קטן בפרמטרים האלה שווה מעל 200 מיליארד שקל&rdquo;, אמר.
הוא מדגיש כי הכלכלה מבוססת במידה רבה על ציפיות: &ldquo;זו פסיכולוגיה. השוק מסתכל לא רק על המצב &ndash; אלא על לאן אנחנו הולכים&rdquo;.
עורך : איתי סופרין&nbsp;
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: מרים אלשטר פלאש 90&nbsp;

טור חינוך

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips