בפינת "הפרלמנט" אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, עדי ארבל ונחמן שפירא ניסו לפענח את התמרונים הפוליטיים של יהדות התורה, את תפקידה של היועצת המשפטית ואת המתח סביב נשים בבחינות לרבנות.

הבוקר התחיל כבד במיוחד, אחרי לילה של הודעות קשות על נפילת שלושה חיילים צעירים – ובמקביל הודעת ההתפטרות של שרי יהדות התורה מהממשלה. "זה תמהיל קשה מאוד", אמר בני טיטלבוים בפתיחה, ושאל את פרשני הפינה, נחמן שפירא ועדי ארבל, אם מדובר בצעד סופי.

"זה משחק כיסאות קלאסי", ניתח נחמן שפירא. לדבריו, מדובר באקט שמטרתו להראות לראש הממשלה שהם לא מבלפים – אבל בפועל לא להפיל את הממשלה: "מראים לנתניהו כרטיס צהוב שני, עדיין לא אדום. הם לא יצביעו בעד פיזור הכנסת או אי אמון. הממשלה שורדת, ש״ס כנראה תצטרף למהלך דומה, אבל לא הולכים לבחירות עכשיו".

עדי ארבל הוסיף זווית נוספת: "יש פה משחק מצמוצים בין החרדים לקואליציה על חוק הגיוס, אבל על היציע מחכה היועצת המשפטית לממשלה, שמוכנה לשרוק ברגע הנכון. אם הממשלה תהיה אפילו זמנית במיעוט – היא עלולה להכריז עליה כממשלת מעבר ולסרס אותה עוד יותר". הוא הסביר שכאשר הכנסת יוצאת לפגרה, הממשלה ממשיכה לעבוד, ואז היועצת יכולה לטעון שאין לה רוב, ולכן יש לה גבולות פעולה מצומצמים.

בהמשך עברו לדבר על הפסיקה הדרמטית של בג"ץ, שחייב את הרבנות לאפשר גם לנשים להיבחן לבחינות לרבנות. "זו תופעה ירושלמית מרתקת של למדניות רציניות", אמר ארבל. "והגולם קם פה על יוצרו – כשהמבחנים נעשים בחסות המדינה, בג"ץ דורש שוויון מוחלט".

נחמן שפירא הסכים והסביר: "במדינה דמוקרטית לא תופס הנימוק 'היא אישה – אז לא'. בציבור החרדי אולי זה עובר, אבל בציבור הכללי לא. הרבנות תנסה להכשיל את זה בכל דרך, אבל מבחינה משפטית – אין לזה הגנה".

השיחה הסתיימה בתחושת מועקה מהמציאות הקשה של נפילות החיילים, לצד ביקורת נוקבת על המערכת הפוליטית והמשפטית: התמרונים, האיומים והמשחקים שמלווים את הדיון על חוק הגיוס ועל פניו של עולם התורה.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר