חולמים כמו יוסף: התנ״ך, חנוכה וחנן בן־ארי נפגשים בפרשת מקץ

הרב ד״ר יוסף פריאל בפינת “שיר בפרשה”: בין חלומות יוסף, מנורת זכריה והפופ הישראלי

בשבת אחת מתלכדים שלושה עולמות: שבת חנוכה, שבת ראש חודש ופרשת מקץ – שבת של חלומות. בפינת שיר בפרשה בתכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, מציע הרב ד״ר יוסף פריאל, מרצה לתנ״ך ולזמר עברי באוניברסיטת בר־אילן, קריאה מוזיקלית־תרבותית מרתקת בפרשת השבוע דרך שירו של חנן בן־ארי, “חולם כמו יוסף”.

לדברי פריאל, פרשת מקץ חותמת רצף של חלומות מקראיים: יעקב החולם בדרכו לחרן ובשובו ממנה, יוסף החולם פעמיים, ופרעה החולם פעמיים על שנות השובע והרעב. גם הפטרת חנוכה, מחזון זכריה על המנורה, עטופה בחלום נבואי. “אנחנו ממש מוקפים חלומות”, הוא אומר, “ולכן טבעי להביא שיר שעוסק בחלום כציר קיומי”.

השיר “חולם כמו יוסף”, שכתב חנן בן־ארי יחד עם אחיו נריה בתקופת הקורונה, שוזר דמויות תנ״כיות – אדם, קין והבל, נח, אברהם, יצחק, יוסף, דוד, אסתר, דבורה, רחל ומשה – לכדי אמירה אחת: התנ״ך איננו ספר סיפורים עתיק, אלא ספר מסרים על חיי האדם כאן ועכשיו. כל אדם, כך עולה מן השיר, הוא “תפקיד חדש בתוך סיפור עתיק יומין”.

פריאל עומד על סוד הצלחתו של השיר – שילוב בין טקסט רווי רמזים מקראיים לבין לחן פופ מלודי בסגנון שנות ה־80, חריג ביחס לסגנונו הרגיל של בן־ארי. אך לא פחות מכך, לדבריו, נוכחותו הבימתית של הזמר – רגשית, תנועתית ובלתי אמצעית – יוצרת חיבור עמוק עם הקהל, דתי וחילוני כאחד.

המסר המרכזי, מסכם פריאל, הוא שיוסף איננו רק דמות מקראית רחוקה: “יוסף זה אני ואתה. אדם שעוברים עליו בורות וחלומות, נפילות ותקוות”. מתוך כך, בשבת של חנוכה ואור, הוא מאחל – שנדע כולנו להמשיך לחלום.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר