בריאיון עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת מזהיר שארף מהרחבת סמכויות בית המשפט העליון וטוען: “מדובר בתהליך הדרגתי שפוגע באמון הציבור ובאיזון הרשויות”

ד״ר שאול שארף, מרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס וחבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי, מותח ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ובג״ץ, בעקבות הדיון בעתירות הנוגעות להדחת שרים.

לדבריו, לבג״ץ כלל אין סמכות לעסוק בסוגיות מסוג זה. “לבג״ץ אין סמכות – זו הטענה המרכזית”, אמר, והוסיף כי עצם קיום הדיון מהווה בעיניו חריגה מסמכות ופגיעה במבנה המשטר הדמוקרטי.

שארף טוען כי בית המשפט העליון מרחיב את תחומי התערבותו באופן הדרגתי. “הוא מתחיל בבדיקת התערבות, ובהמשך קובע בפועל נורמות חדשות שמקרבות אותו לעמדה של קובע מדיניות”, אמר. לשיטתו, תהליך זה עלול להוביל להרחבת ההתערבות השיפוטית גם להחלטות נוספות של הרשות המבצעת ואף לנבחרי ציבור אחרים.

עוד טען כי ההתערבות השיפוטית פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט. “בית המשפט מאבד מאמון הציבור כשהוא לוקח לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו”, אמר, והזהיר מפני מצב שבו הציבור יראה בו גורם פוליטי ולא משפטי בלבד.

במהלך הריאיון נשאל שארף על פסיקות עבר של בג״ץ בנושאי מינויים והדחות, והשיב כי חלקן שגויות לדעתו, אך ציין כי הן הפכו לחלק מהמציאות המשפטית הקיימת. לדבריו, “גם אם נעשו טעויות בעבר – לא נכון לפרק את המערכת מהיסוד, אך כן יש מקום לתיקונים ושינויים”.

לדבריו, הוויכוח סביב סמכויות בג״ץ אינו רק משפטי אלא גם עקרוני-משטרי, והוא משקף מחלוקת עמוקה על יחסי הרשויות בישראל ועל גבולות ההתערבות השיפוטית בהחלטות הממשלה.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

צילום: שאטרסטוק 

בריאיון עם מנדי גרוזמן בכאן מורשת מזהיר שארף מהרחבת סמכויות בית המשפט העליון וטוען: &ldquo;מדובר בתהליך הדרגתי שפוגע באמון הציבור ובאיזון הרשויות&rdquo;
ד״ר שאול שארף, מרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס וחבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי, מותח ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ובג״ץ, בעקבות הדיון בעתירות הנוגעות להדחת שרים.
לדבריו, לבג״ץ כלל אין סמכות לעסוק בסוגיות מסוג זה. &ldquo;לבג״ץ אין סמכות &ndash; זו הטענה המרכזית&rdquo;, אמר, והוסיף כי עצם קיום הדיון מהווה בעיניו חריגה מסמכות ופגיעה במבנה המשטר הדמוקרטי.
שארף טוען כי בית המשפט העליון מרחיב את תחומי התערבותו באופן הדרגתי. &ldquo;הוא מתחיל בבדיקת התערבות, ובהמשך קובע בפועל נורמות חדשות שמקרבות אותו לעמדה של קובע מדיניות&rdquo;, אמר. לשיטתו, תהליך זה עלול להוביל להרחבת ההתערבות השיפוטית גם להחלטות נוספות של הרשות המבצעת ואף לנבחרי ציבור אחרים.
עוד טען כי ההתערבות השיפוטית פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט. &ldquo;בית המשפט מאבד מאמון הציבור כשהוא לוקח לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו&rdquo;, אמר, והזהיר מפני מצב שבו הציבור יראה בו גורם פוליטי ולא משפטי בלבד.
במהלך הריאיון נשאל שארף על פסיקות עבר של בג״ץ בנושאי מינויים והדחות, והשיב כי חלקן שגויות לדעתו, אך ציין כי הן הפכו לחלק מהמציאות המשפטית הקיימת. לדבריו, &ldquo;גם אם נעשו טעויות בעבר &ndash; לא נכון לפרק את המערכת מהיסוד, אך כן יש מקום לתיקונים ושינויים&rdquo;.
לדבריו, הוויכוח סביב סמכויות בג״ץ אינו רק משפטי אלא גם עקרוני-משטרי, והוא משקף מחלוקת עמוקה על יחסי הרשויות בישראל ועל גבולות ההתערבות השיפוטית בהחלטות הממשלה.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר
צילום: שאטרסטוק&nbsp;