אביה של רינה שנרב ז”ל, שקיבל אות הצטיינות על שירותו במילואים, מספר על השינוי שעברה הרבנות הצבאית מאז המלחמה: “כולם צריכים רוח — לא רק חיילים דתיים. ראינו לוחמים בלי כיפה מבקשים ציציות, כי הם חיפשו כוח ומשמעות”

הרב איתן שנרב, אביה של רינה שנרב ז”ל שנרצחה בפיגוע, התייחס בריאיון  עם בני טיטלבוים בכאן מורשת לתפקיד המשתנה של הרבנות הצבאית במהלך המלחמה — ולמקום המרכזי שתופסת, לדבריו, “רוח הלחימה” בקרב החיילים.

שנרב, שקיבל אות הצטיינות על שירותו בצה”ל, סיפר כי בתחילה היסס לקבל את ההוקרה, אך שינה את דעתו לאחר שהבין כי היא ניתנת על פעילותו בתחום חיזוק רוח הלחימה בקרב הלוחמים והמילואימניקים.

“יש שינוי עצום בשנים האחרונות”, אמר. “פעם הרבנות הצבאית נתפסה בעיקר כמי שעוסקת בכשרות ובשבת, אבל היום מבינים שיש לה גם תפקיד של חיזוק רוח הלחימה, המסורת והמשמעות של השירות”.

לדבריו, במסגרת תפקידו הוא נפגש עם חיילים בגדודים שונים ומשוחח איתם על משמעות השירות, ההתמודדות עם השחיקה והצורך להמשיך ולהתייצב למילואים למרות הקשיים.

“חייל צריך להבין למה הוא פה”, אמר. “אפשר להביא מופע סטנדאפ, וזה נחמד, אבל מה שמחזיק לאורך זמן זו תחושת משמעות — להבין למה נלחמים ולמה חשוב להמשיך”.

שנרב הדגיש כי החיפוש אחר חיזוק רוחני אינו מאפיין רק חיילים דתיים. “ראינו לוחמים בלי כיפה מבקשים ציציות. אפילו דרוזים וחיילות ביקשו. זה היה אחד הדברים הכי מבוקשים בתחילת המלחמה. אנשים חיפשו כוח פנימי ומשהו שיחזק אותם”.

בנוגע לסוגיות השנויות במחלוקת בצבא, כמו שירות משותף וגיוס חרדים, אמר כי הרבנות הצבאית משתדלת להישאר מחוץ לוויכוחים פוליטיים. “התפקיד שלנו הוא לחזק, לא להיכנס למחלוקות שמרחיקות אנשים”, הסביר. “בשטח, בעזה, בלבנון ובסוריה — החיילים פחות עסוקים בפוליטיקה ויותר במשימה ובחברים שלצידם”.

לדבריו, גם סוגיית השירות המשותף מטופלת מתוך רגישות וכבוד הדדי: “המכנה המשותף בין החיילים גדול פי מיליון מהמפריד. כשיש רוח לחימה ומשמעות, אנשים גם יודעים לכבד אחד את השני”.

לקראת סיום סיפר שנרב על משפחתו, המונה 12 ילדים, ועל התמיכה שהוא מקבל בבית לשירות המילואים הממושך. “אני ממליץ לכולם לעשות מילואים”, אמר. “אתה מקבל הרבה יותר ממה שאתה נותן. כשהמשפחה מבינה את המשמעות — היא גם תומכת”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: הרבנות הראשית