הפסיכולוגית דבי גרוס מסבירה כיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם הפחד בזמן אזעקות והשהייה במרחבים מוגנים, מזהירה מטריגרים אצל נפגעי טראומה – ומציעה גם תרגיל פשוט שמרגיע את הגוף והנפש

השהייה הממושכת במרחבים מוגנים בזמן אזעקות מציבה אתגר משמעותי לילדים – וגם להורים. הפחד מהריצה למקלט, השינוי בשגרה והצפיפות במרחבים הסגורים עלולים לעורר חרדה, ולעיתים אף להציף טראומות ישנות.

דבי גרוס, פסיכולוגית וחברת פורום תקנה, מסבירה  בשיחה עם דנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד הכלים המרכזיים לסייע לילדים הוא דווקא מתן תחושת שליטה, גם בתוך המציאות הבלתי צפויה.

לדבריה, ילדים אינם יכולים לבחור אם להיכנס לממ״ד, אך כן ניתן לתת להם בחירות קטנות שיגרמו להם להרגיש מעורבים. למשל: האם להיכנס מיד עם ההתראה או לחכות לאזעקה, איזה חפץ לקחת לממ״ד, או מה יכול לעזור להם להרגיש רגועים יותר בזמן השהייה שם.

“הילדים חווים הרבה כאוס ושגרה שנעלמה – אין בית ספר ואין גן,” היא מסבירה. “כשאנחנו שואלים אותם מה יעזור להם להרגיש טוב יותר, אנחנו מחזירים להם מעט שליטה במצב.”

תרגיל “הפרפר” להרגעה מיידית

גרוס מציעה גם טכניקה פשוטה שמסייעת להרגעה פיזיולוגית בזמן לחץ – תרגיל המכונה “הפרפר”.

התרגיל מתבצע כך:
מושיטים את שתי הידיים קדימה, משלבים אותן בצורת איקס, הופכים אותן כך שכל יד מונחת על הכתף הנגדית – ואז מטפחים בעדינות לסירוגין: פעם על הכתף ופעם על המרפק.

לדבריה, התנועה החוזרת יוצרת מעין “חיבוק עצמי”, שמעודד את המוח להפריש הורמונים מרגיעים. “ראינו ילדים שנכנסים לממ״ד ומיד עושים את התרגיל – וזה מרגיע אותם מאוד,” היא אומרת. ניתן גם לשלב אותו עם שיר או משחק משפחתי כדי להפוך את החוויה לפחות מלחיצה.

להיות כנים – אבל לא דרמטיים

גרוס מדגישה כי חשוב שהורים יהיו כנים עם הילדים לגבי התחושות שלהם. אין צורך להעמיד פנים שהכול רגיל לחלוטין.

“אפשר לומר לילד: גם אני קצת מפחדת, אבל אנחנו יודעים שהממ״ד בטוח ושיש לנו זמן להגיע אליו,” היא מסבירה. “כך הילד מבין שמותר לפחד – אבל גם שיש כלים להתמודד.”

טראומות שמתעוררות מחדש

המצב הביטחוני הנוכחי גורם גם לעלייה בפניות לקווי סיוע של נפגעות תקיפה מינית. לדבריה, מצבי לחץ ואיום עלולים לשמש טריגר שמעלה זיכרונות קשים.

השהייה במרחב סגור, למשל, עלולה להזכיר לנפגעים תחושות של אובדן שליטה שחוו בעבר. “עבור חלק מהנפגעות, הממ״ד עצמו יכול לעורר פלאשבקים,” היא מסבירה. “חשוב לדעת שזה נורמלי ולפנות לעזרה כשצריך.”

לשמור גם על מוגנות

במיוחד כאשר ילדים נמצאים במקלטים ציבוריים או אצל חברים בזמן אזעקה, גרוס מדגישה את חשיבות המודעות למוגנות. היא ממליצה להזכיר לילדים את הכללים הבסיסיים: להגיד “לא” אם משהו לא נעים, להתרחק ולספר למבוגר.

בנוסף, היא קוראת גם למבוגרים שנמצאים במקלטים ציבוריים לשים לב לילדים שאינם עם הוריהם. “לפעמים עצם המבט והנוכחות של מבוגר אחראי יכולה למנוע מצבים לא נעימים,” היא אומרת.

לצד כל האתגרים, גרוס מזכירה כי גם ההורים של היום חוו מצבי חירום בילדותם. “רבים מאיתנו גדלו בתקופת מלחמת המפרץ עם מסכות גז,” היא אומרת. “עברנו את זה – וגם הילדים של היום יעברו את זה. יום אחד הם אפילו יספרו על זה בחיוך לילדים שלהם.”

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: שאטרסטוק 

הפסיכולוגית דבי גרוס מסבירה כיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם הפחד בזמן אזעקות והשהייה במרחבים מוגנים, מזהירה מטריגרים אצל נפגעי טראומה &ndash; ומציעה גם תרגיל פשוט שמרגיע את הגוף והנפש
השהייה הממושכת במרחבים מוגנים בזמן אזעקות מציבה אתגר משמעותי לילדים &ndash; וגם להורים. הפחד מהריצה למקלט, השינוי בשגרה והצפיפות במרחבים הסגורים עלולים לעורר חרדה, ולעיתים אף להציף טראומות ישנות.
דבי גרוס, פסיכולוגית וחברת פורום תקנה, מסבירה&nbsp; בשיחה עם דנה בצלאל בכאן מורשת כי אחד הכלים המרכזיים לסייע לילדים הוא דווקא מתן תחושת שליטה, גם בתוך המציאות הבלתי צפויה.
לדבריה, ילדים אינם יכולים לבחור אם להיכנס לממ״ד, אך כן ניתן לתת להם בחירות קטנות שיגרמו להם להרגיש מעורבים. למשל: האם להיכנס מיד עם ההתראה או לחכות לאזעקה, איזה חפץ לקחת לממ״ד, או מה יכול לעזור להם להרגיש רגועים יותר בזמן השהייה שם.
&ldquo;הילדים חווים הרבה כאוס ושגרה שנעלמה &ndash; אין בית ספר ואין גן,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;כשאנחנו שואלים אותם מה יעזור להם להרגיש טוב יותר, אנחנו מחזירים להם מעט שליטה במצב.&rdquo;
תרגיל &ldquo;הפרפר&rdquo; להרגעה מיידית
גרוס מציעה גם טכניקה פשוטה שמסייעת להרגעה פיזיולוגית בזמן לחץ &ndash; תרגיל המכונה &ldquo;הפרפר&rdquo;.
התרגיל מתבצע כך: מושיטים את שתי הידיים קדימה, משלבים אותן בצורת איקס, הופכים אותן כך שכל יד מונחת על הכתף הנגדית &ndash; ואז מטפחים בעדינות לסירוגין: פעם על הכתף ופעם על המרפק.
לדבריה, התנועה החוזרת יוצרת מעין &ldquo;חיבוק עצמי&rdquo;, שמעודד את המוח להפריש הורמונים מרגיעים. &ldquo;ראינו ילדים שנכנסים לממ״ד ומיד עושים את התרגיל &ndash; וזה מרגיע אותם מאוד,&rdquo; היא אומרת. ניתן גם לשלב אותו עם שיר או משחק משפחתי כדי להפוך את החוויה לפחות מלחיצה.
להיות כנים &ndash; אבל לא דרמטיים
גרוס מדגישה כי חשוב שהורים יהיו כנים עם הילדים לגבי התחושות שלהם. אין צורך להעמיד פנים שהכול רגיל לחלוטין.
&ldquo;אפשר לומר לילד: גם אני קצת מפחדת, אבל אנחנו יודעים שהממ״ד בטוח ושיש לנו זמן להגיע אליו,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;כך הילד מבין שמותר לפחד &ndash; אבל גם שיש כלים להתמודד.&rdquo;
טראומות שמתעוררות מחדש
המצב הביטחוני הנוכחי גורם גם לעלייה בפניות לקווי סיוע של נפגעות תקיפה מינית. לדבריה, מצבי לחץ ואיום עלולים לשמש טריגר שמעלה זיכרונות קשים.
השהייה במרחב סגור, למשל, עלולה להזכיר לנפגעים תחושות של אובדן שליטה שחוו בעבר. &ldquo;עבור חלק מהנפגעות, הממ״ד עצמו יכול לעורר פלאשבקים,&rdquo; היא מסבירה. &ldquo;חשוב לדעת שזה נורמלי ולפנות לעזרה כשצריך.&rdquo;
לשמור גם על מוגנות
במיוחד כאשר ילדים נמצאים במקלטים ציבוריים או אצל חברים בזמן אזעקה, גרוס מדגישה את חשיבות המודעות למוגנות. היא ממליצה להזכיר לילדים את הכללים הבסיסיים: להגיד &ldquo;לא&rdquo; אם משהו לא נעים, להתרחק ולספר למבוגר.
בנוסף, היא קוראת גם למבוגרים שנמצאים במקלטים ציבוריים לשים לב לילדים שאינם עם הוריהם. &ldquo;לפעמים עצם המבט והנוכחות של מבוגר אחראי יכולה למנוע מצבים לא נעימים,&rdquo; היא אומרת.
לצד כל האתגרים, גרוס מזכירה כי גם ההורים של היום חוו מצבי חירום בילדותם. &ldquo;רבים מאיתנו גדלו בתקופת מלחמת המפרץ עם מסכות גז,&rdquo; היא אומרת. &ldquo;עברנו את זה &ndash; וגם הילדים של היום יעברו את זה. יום אחד הם אפילו יספרו על זה בחיוך לילדים שלהם.&rdquo;
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: שאטרסטוק&nbsp;