סערת בג״ץ הכותל ממשיכה לעורר ויכוח ציבורי ופוליטי, ובמרכזו השאלה האם יש לאפשר תפילה לא־אורתודוקסית מוסדרת ברחבת הכותל. מי שהתייחס הבוקר  אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לסוגיה הוא נתן שרנסקי, לשעבר יו״ר הסוכנות היהודית, שהיה מעורב בגיבוש מתווה הפשרה לפני כתשע שנים.

שלוש שנות מו״מ – והסכמה שנגנזה

שרנסקי סיפר כי בתקופת כהונתו כיו״ר הסוכנות פנה אליו ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, וביקש ממנו לנסות ולגבש פשרה סביב המתיחות הגוברת בין הזרמים ביהדות.

לדבריו, במשך שלוש שנים התקיים משא ומתן בין נציגי הממשלה, רב הכותל, ונציגי התנועות הלא־אורתודוקסיות מארצות הברית. ההסכם שגובש קבע כי הרחבה המרכזית של הכותל תישאר כבית כנסת אורתודוקסי, ואילו האזור הדרומי – סמוך לקשת רובינסון – יוסדר כרחבת תפילה שוויונית, שתפותח ותופעל באחריות המדינה.

הממשלה אף אישרה את ההסכם, אולם בהמשך חזרה בה, לדבריו בעקבות לחץ פוליטי חרדי ואיום בפירוק הקואליציה.

“לא רק בג״ץ – משבר מול יהדות העולם”

שרנסקי מדגיש כי הסוגיה איננה רק עימות משפטי בין הממשלה לבית המשפט העליון, אלא משבר עמוק מול קהילות יהודיות בתפוצות.

לדבריו, רוב יהודי ארצות הברית אינם משתייכים לזרם האורתודוקסי, ורבים מהם חשים כי אין להם מקום מסודר להתפלל בו בכותל בהתאם למנהגם. “הכותל הוא סמל לאומי של כל העם היהודי”, אמר, “ולכן צריך לאפשר לכל יהודי להתפלל בסמוך אליו לפי מסורתו – במקום מוסדר ונפרד”.

העיקרון: מניעת חיכוך

שרנסקי טוען כי יישום הפשרה דווקא נועד לצמצם עימותים ברחבה המרכזית, בכך שיבטיח שהרחבה האורתודוקסית תישאר על פי כללי ההלכה, ובמקביל תוקם רחבה מוכרת ושוויונית בדרום.

לטענתו, חקיקה שתעביר את מלוא הסמכות על כלל המתחם לידי הרבנות הראשית עלולה, לדבריו, למנוע בפועל תפילה לא־אורתודוקסית גם באזור הדרומי ולהחריף את המשבר.

“צריך ליישם את הפשרה שכבר הוסכמה”, סיכם, “וכך להפסיק את המלחמות ליד הכותל ולהבהיר שכל יהודי רצוי כאן”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה: הדס פורוש פלאש 90 

 

סערת בג״ץ הכותל ממשיכה לעורר ויכוח ציבורי ופוליטי, ובמרכזו השאלה האם יש לאפשר תפילה לא־אורתודוקסית מוסדרת ברחבת הכותל. מי שהתייחס הבוקר&nbsp; אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת לסוגיה הוא נתן שרנסקי, לשעבר יו״ר הסוכנות היהודית, שהיה מעורב בגיבוש מתווה הפשרה לפני כתשע שנים.
שלוש שנות מו״מ &ndash; והסכמה שנגנזה
שרנסקי סיפר כי בתקופת כהונתו כיו״ר הסוכנות פנה אליו ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, וביקש ממנו לנסות ולגבש פשרה סביב המתיחות הגוברת בין הזרמים ביהדות.
לדבריו, במשך שלוש שנים התקיים משא ומתן בין נציגי הממשלה, רב הכותל, ונציגי התנועות הלא־אורתודוקסיות מארצות הברית. ההסכם שגובש קבע כי הרחבה המרכזית של הכותל תישאר כבית כנסת אורתודוקסי, ואילו האזור הדרומי &ndash; סמוך לקשת רובינסון &ndash; יוסדר כרחבת תפילה שוויונית, שתפותח ותופעל באחריות המדינה.
הממשלה אף אישרה את ההסכם, אולם בהמשך חזרה בה, לדבריו בעקבות לחץ פוליטי חרדי ואיום בפירוק הקואליציה.
&ldquo;לא רק בג״ץ &ndash; משבר מול יהדות העולם&rdquo;
שרנסקי מדגיש כי הסוגיה איננה רק עימות משפטי בין הממשלה לבית המשפט העליון, אלא משבר עמוק מול קהילות יהודיות בתפוצות.
לדבריו, רוב יהודי ארצות הברית אינם משתייכים לזרם האורתודוקסי, ורבים מהם חשים כי אין להם מקום מסודר להתפלל בו בכותל בהתאם למנהגם. &ldquo;הכותל הוא סמל לאומי של כל העם היהודי&rdquo;, אמר, &ldquo;ולכן צריך לאפשר לכל יהודי להתפלל בסמוך אליו לפי מסורתו &ndash; במקום מוסדר ונפרד&rdquo;.
העיקרון: מניעת חיכוך
שרנסקי טוען כי יישום הפשרה דווקא נועד לצמצם עימותים ברחבה המרכזית, בכך שיבטיח שהרחבה האורתודוקסית תישאר על פי כללי ההלכה, ובמקביל תוקם רחבה מוכרת ושוויונית בדרום.
לטענתו, חקיקה שתעביר את מלוא הסמכות על כלל המתחם לידי הרבנות הראשית עלולה, לדבריו, למנוע בפועל תפילה לא־אורתודוקסית גם באזור הדרומי ולהחריף את המשבר.
&ldquo;צריך ליישם את הפשרה שכבר הוסכמה&rdquo;, סיכם, &ldquo;וכך להפסיק את המלחמות ליד הכותל ולהבהיר שכל יהודי רצוי כאן&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה: הדס פורוש פלאש 90&nbsp;
&nbsp;