 בפינת הפרלמנט אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת שוחחו  הפרשנים שלומית גולדין-הלוי ויונתן דובוב על נתוני גיוס החרדים, התערבות בג"ץ בחקיקה והאירועים הביטחוניים ביהודה ושומרון. הדיון חשף מחלוקות עמוקות סביב שאלות של ביטחון, משפט וחברה.

הדיון נפתח בנתונים שלפיהם חלה עלייה במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל – מכ-2,800 מתגייסים בשנה הקודמת לכ-4,000 בשנה האחרונה. מנחה התוכנית תהה האם מדובר בשינוי משמעותי בשטח, למרות הוויכוחים הפוליטיים סביב חוק הגיוס.

שלומית גולדין-הלוי הטילה ספק במשמעות הנתונים וטענה כי יש לבחון כיצד הם מחושבים. לדבריה, במסגרות המיועדות לציבור החרדי משרתים גם חיילים דתיים שאינם חרדים, ולכן ייתכן שהתמונה המוצגת אינה משקפת במדויק את מספר המתגייסים החרדים בפועל. עם זאת, היא הסכימה שקיימת מגמת שינוי, אך העריכה שהיא מצומצמת יותר מכפי שמוצג.

מנגד, יונתן דובוב סבר כי העלייה במספר המתגייסים משקפת מגמה אמיתית. לדבריו, הרחבת המסגרות המותאמות לציבור החרדי ומתן אפשרות לשלב בין שירות צבאי לשמירה על אורח חיים חרדי הם הגורמים המרכזיים המעודדים גיוס. הוא מתח ביקורת על השימוש במעצרים כאמצעי אכיפה, וטען כי תמריצים והתאמות יעילים הרבה יותר מהפעלת לחץ.

בהמשך עבר הדיון להחלטת בג"ץ להקפיא את החוק העוסק באי-מעצר עריקים חרדים. גולדין-הלוי תמכה בהתערבות בית המשפט וטענה כי חוק המעניק יחס שונה לאוכלוסייה מסוימת מעורר קושי חוקתי ופוגע בעיקרון השוויון.

דובוב, לעומתה, טען כי גם אם מדובר בחוק בעייתי, ההכרעה בעניינו צריכה להתקבל בכנסת ולא בבית המשפט. לדבריו, האחריות על תיקון חקיקה מוטלת על המחוקקים, והסתמכות על בג"ץ כדי שיפסול חוקים מחלישה את המערכת הפוליטית ואת אחריות נבחרי הציבור.

בחלק האחרון של השיחה עסקו המשתתפים באירוע הביטחוני שבו נהרגו חיילי צה"ל במהלך פעילות באזור יהודה ושומרון, לאחר שטיילים יהודים נקלעו לאירוע סמוך לכפר פלסטיני.

דובוב מתח ביקורת חריפה על מה שכינה "שיח תקשורתי" המטיל את האחריות על המטיילים. לדבריו, ליהודים יש זכות לטייל בכל חלקי ארץ ישראל ללא חשש מפגיעה, ואין לקבל מציאות שבה עצם הקרבה ליישוב פלסטיני נתפסת כסיכון בלתי נמנע.

גולדין-הלוי השיבה כי ברמה העקרונית היא מסכימה שלכל אדם מגיע לנוע בביטחון, אך הדגישה כי המציאות הביטחונית מחייבת זהירות. לדבריה, יש להביא בחשבון את רמת הסיכון באזורים מסוימים, במיוחד בתקופות מתוחות, גם אם מבחינה ערכית המצב הרצוי שונה.

הדיון הסתיים בהסכמה חלקית: שני הפרשנים הביעו שאיפה למציאות שבה כל אדם יוכל לנוע בביטחון, אך נחלקו בשאלה כיצד יש להתמודד עם המציאות הביטחונית והמשפטית הקיימת כיום.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

&nbsp;בפינת הפרלמנט אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת שוחחו&nbsp; הפרשנים שלומית גולדין-הלוי ויונתן דובוב על נתוני גיוס החרדים, התערבות בג"ץ בחקיקה והאירועים הביטחוניים ביהודה ושומרון. הדיון חשף מחלוקות עמוקות סביב שאלות של ביטחון, משפט וחברה.
הדיון נפתח בנתונים שלפיהם חלה עלייה במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל &ndash; מכ-2,800 מתגייסים בשנה הקודמת לכ-4,000 בשנה האחרונה. מנחה התוכנית תהה האם מדובר בשינוי משמעותי בשטח, למרות הוויכוחים הפוליטיים סביב חוק הגיוס.
שלומית גולדין-הלוי הטילה ספק במשמעות הנתונים וטענה כי יש לבחון כיצד הם מחושבים. לדבריה, במסגרות המיועדות לציבור החרדי משרתים גם חיילים דתיים שאינם חרדים, ולכן ייתכן שהתמונה המוצגת אינה משקפת במדויק את מספר המתגייסים החרדים בפועל. עם זאת, היא הסכימה שקיימת מגמת שינוי, אך העריכה שהיא מצומצמת יותר מכפי שמוצג.
מנגד, יונתן דובוב סבר כי העלייה במספר המתגייסים משקפת מגמה אמיתית. לדבריו, הרחבת המסגרות המותאמות לציבור החרדי ומתן אפשרות לשלב בין שירות צבאי לשמירה על אורח חיים חרדי הם הגורמים המרכזיים המעודדים גיוס. הוא מתח ביקורת על השימוש במעצרים כאמצעי אכיפה, וטען כי תמריצים והתאמות יעילים הרבה יותר מהפעלת לחץ.
בהמשך עבר הדיון להחלטת בג"ץ להקפיא את החוק העוסק באי-מעצר עריקים חרדים. גולדין-הלוי תמכה בהתערבות בית המשפט וטענה כי חוק המעניק יחס שונה לאוכלוסייה מסוימת מעורר קושי חוקתי ופוגע בעיקרון השוויון.
דובוב, לעומתה, טען כי גם אם מדובר בחוק בעייתי, ההכרעה בעניינו צריכה להתקבל בכנסת ולא בבית המשפט. לדבריו, האחריות על תיקון חקיקה מוטלת על המחוקקים, והסתמכות על בג"ץ כדי שיפסול חוקים מחלישה את המערכת הפוליטית ואת אחריות נבחרי הציבור.
בחלק האחרון של השיחה עסקו המשתתפים באירוע הביטחוני שבו נהרגו חיילי צה"ל במהלך פעילות באזור יהודה ושומרון, לאחר שטיילים יהודים נקלעו לאירוע סמוך לכפר פלסטיני.
דובוב מתח ביקורת חריפה על מה שכינה "שיח תקשורתי" המטיל את האחריות על המטיילים. לדבריו, ליהודים יש זכות לטייל בכל חלקי ארץ ישראל ללא חשש מפגיעה, ואין לקבל מציאות שבה עצם הקרבה ליישוב פלסטיני נתפסת כסיכון בלתי נמנע.
גולדין-הלוי השיבה כי ברמה העקרונית היא מסכימה שלכל אדם מגיע לנוע בביטחון, אך הדגישה כי המציאות הביטחונית מחייבת זהירות. לדבריה, יש להביא בחשבון את רמת הסיכון באזורים מסוימים, במיוחד בתקופות מתוחות, גם אם מבחינה ערכית המצב הרצוי שונה.
הדיון הסתיים בהסכמה חלקית: שני הפרשנים הביעו שאיפה למציאות שבה כל אדם יוכל לנוע בביטחון, אך נחלקו בשאלה כיצד יש להתמודד עם המציאות הביטחונית והמשפטית הקיימת כיום.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;