המורה לוותיק למתמטיקה, שנכנס לשנת הלימודים ה־52 שלו, מספר על סוד ההצלחה: "אני לא מעניש לעולם תלמידים, ואני עובד תמיד בגובה העיניים"

המורה אלי קופר, שמתחיל את שנת ההוראה ה־52 שלו, התראיין אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת. הוא סיפר שמעולם לא יצא לשבתון וכמעט שלא הפסיד ימי לימודים:

"לעולם לא יצאתי לשבתון... ברוך השם, כמעט גם לא הפסדתי ימי לימודים."

קופר מלמד כיום מתמטיקה בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ובאולפנת צפירה, לאחר עשרות שנים בישיבת כפר הרואה ובישיבת כפר גנים. על השאלה מתי יפרוש השיב:

"ברגע שהתלמיד הראשון יגיד לי שהוא מרגיש שכבר אין לי סבלנות לענות לו ברוגע ובאהבה – אני אדע שהגיע זמני לצאת לפנסיה."

לדבריו, סודו הגדול טמון ביחס לתלמידים:

"אני לעולם לא מעניש תלמיד, אני אף פעם לא כועס. אני נותן להם הרגשה שאנחנו בגובה העיניים. אני תמיד מעודד ונותן רוח גבית לתלמיד שמתקשה."

על הדרך הייחודית שלו בהוראה אמר:

"אני מסביר, כותב על הלוח, ורק בסוף מכתיב את הכל בצורה מסודרת למחברת. תלמידים אוהבים את זה – הם יודעים שהמחברת תהיה ברורה ומסודרת."

לאורך השנים לימד דורות של תלמידים – וגם את ילדיהם ונכדיהם:

"בכל כיתה לפחות רבע מהתלמידים הם ילדים של תלמידים לשעבר. אפילו פעמיים יצא לי ללמד גם את הסבא והסבתא וגם את הנכד."

קופר רואה במקצוע שליחות:

"מאז ומתמיד היה ברור לי שאעסוק בהוראה. ראיתי בזה עבודת קודש. מתמטיקה נותנת לתלמיד ביטחון, וגם כוח להתמודד עם מקצועות אחרים."

על השינויים בנוער אמר:

"הנוער תמיד היה נהדר, וגם היום הוא נהדר. כולם אמרו 'דור הטיקטוק', אבל זה לא נכון – הם מתנדבים המון. מי שאומר שהנוער היום פחות טוב טועה ובגדול."

לקראת שנת הלימודים החדשה סיכם:

"אני נכנס לכיתה באותה אהבה וסיפוק כמו שנכנסתי לפני 52 שנה."

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר