דב אייכלר  ומנדי גרוזמן  בשיחה עם מנחם קודצקי  JDN וארי כהן ככר השבת 

מתוך 'מנדי ביתאן'

יג בשבט תשפה 

עורך איתי סופרין 

מפיקה אירה וקסלר

דב אייכלר&nbsp; ומנדי גרוזמן&nbsp; בשיחה עם מנחם קודצקי&nbsp; JDN וארי כהן ככר השבת&nbsp;
מתוך 'מנדי ביתאן'
יג בשבט תשפה&nbsp;
עורך איתי סופרין&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר

כאן מורשת

פינת הפרשנים 

המדריך ומספר הסיפורים דביר סורמלו בראיון חגיגי על הקסם הייחודי של פורים בירושלים

ראיון חגיגי לכבוד שושן פורים בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, סורמלו מספר על הקסם הייחודי של החג בירושלים, העיר שבה כל סמטה וכל אבן אוצרת בתוכה סיפור.

"בירושלים כל פינה היא סיפור"
"אני תמיד אומר בצחוק – אצלי זה כתוב על כרטיס הביקור, ואצל סבא שלי זה פשוט היה בכיס, בין השקדים והצימוקים שהוא שלף משם," מספר סורמלו. "כל מדריך טיולים בירושלים יודע שאין צורך להמציא סיפורים – צריך רק ללכת ברחוב וללקט אותם." לדבריו, העיר מחולקת לשני תיאטראות: "תיאטרון ירושלים ותיאטרון מחנה יהודה. אני מסתובב ביניהם עם סל פלסטיק של פירות וירקות ואוסף סיפורים."

התחפושות שמספרות את הסיפור של ירושלים
לדברי סורמלו, אחד המראות המיוחדים בפורים בירושלים הוא התחפושות שמשקפות את הגיוון של העיר. "אתה הולך ברחובות ה'חילוניים' ורואה לא מעט אנשים מחופשים לחרדים עם שטריימלים ופאות מסולסלות. ואז אתה נכנס לרחובות החרדיים ורואה חטיבות שלמות של ילדים מחופשים לחיילים, עם כומתות אדומות ותחושת גאווה בעיניים."

הניגוד הזה, הוא אומר, מעלה בו רגשות מעורבים. "מצד אחד, זה יופי – חיבור בין הקבוצות השונות בעיר. מצד שני, אתה תמיד מתחפש למישהו הכי שונה ממך, וזה לפעמים עושה לי קצת קוויץ' בלב."

פורים בשכונת עץ חיים – הקריאה שנשכחה
כשסורמלו מתבקש להמליץ על מקום מיוחד לפורים בירושלים, הוא מציין את שכונת עץ חיים. "זה בניין קטן, היום כמעט נבלע מתחת לגשר המיתרים. פעם המקום היה כל כך נידח שאמרו שזה בכלל לא ירושלים, ולכן קריאת המגילה שם הייתה בי'ד באדר, כמו בכל הארץ ולא כשושן פורים."

לדבריו, זה בדיוק הקסם של ירושלים – עיר שמצליחה להיות חלק מהעבר, ההווה והעתיד גם יחד. "יש ערים בעולם שאפשר להסתובב בהן ולראות איפה גר פעם איזה שר או מלך. אבל בירושלים, ברגע שאתה נכנס אליה, אתה לא בעבר – אתה בעתיד. הסיפור של העיר הולך ונכתב תוך כדי שאתה צועד ברחובות."

למה ירושלים חוגגת פורים באיחור?
השאלה הנצחית – למה פורים בירושלים נחגג ביום שאחרי כולם? סורמלו מסביר: "חז"ל קבעו שעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון חוגגת שושן פורים בי'ד אדר, יום אחרי שאר המקומות. ירושלים, שהייתה מוקפת חומה, זכתה לחגיגה מאוחרת."

סורמלו מסכם את אהבתו לעיר: "פעם שאלו אותי מה זו ירושלים בשבילי. אמרתי – כמו סלט ירקות ענקי. יש בה הכול – חסידים, חרדים, דתיים לאומיים, חילונים, ערבים, תיירים – הכול מתערבב אבל לא לגמרי. וזה בדיוק מה שעושה אותה לכל כך מיוחדת."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

צילום: חיים גולדברג ,פלאש 90

 

המדריך ומספר הסיפורים דביר סורמלו בראיון חגיגי על הקסם הייחודי של פורים בירושלים
ראיון חגיגי לכבוד שושן פורים בכאן מורשת עם בני טיטלבוים, סורמלו מספר על הקסם הייחודי של החג בירושלים, העיר שבה כל סמטה וכל אבן אוצרת בתוכה סיפור.
"בירושלים כל פינה היא סיפור" "אני תמיד אומר בצחוק &ndash; אצלי זה כתוב על כרטיס הביקור, ואצל סבא שלי זה פשוט היה בכיס, בין השקדים והצימוקים שהוא שלף משם," מספר סורמלו. "כל מדריך טיולים בירושלים יודע שאין צורך להמציא סיפורים &ndash; צריך רק ללכת ברחוב וללקט אותם." לדבריו, העיר מחולקת לשני תיאטראות: "תיאטרון ירושלים ותיאטרון מחנה יהודה. אני מסתובב ביניהם עם סל פלסטיק של פירות וירקות ואוסף סיפורים."
התחפושות שמספרות את הסיפור של ירושלים לדברי סורמלו, אחד המראות המיוחדים בפורים בירושלים הוא התחפושות שמשקפות את הגיוון של העיר. "אתה הולך ברחובות ה'חילוניים' ורואה לא מעט אנשים מחופשים לחרדים עם שטריימלים ופאות מסולסלות. ואז אתה נכנס לרחובות החרדיים ורואה חטיבות שלמות של ילדים מחופשים לחיילים, עם כומתות אדומות ותחושת גאווה בעיניים."
הניגוד הזה, הוא אומר, מעלה בו רגשות מעורבים. "מצד אחד, זה יופי &ndash; חיבור בין הקבוצות השונות בעיר. מצד שני, אתה תמיד מתחפש למישהו הכי שונה ממך, וזה לפעמים עושה לי קצת קוויץ' בלב."
פורים בשכונת עץ חיים &ndash; הקריאה שנשכחה כשסורמלו מתבקש להמליץ על מקום מיוחד לפורים בירושלים, הוא מציין את שכונת עץ חיים. "זה בניין קטן, היום כמעט נבלע מתחת לגשר המיתרים. פעם המקום היה כל כך נידח שאמרו שזה בכלל לא ירושלים, ולכן קריאת המגילה שם הייתה בי'ד באדר, כמו בכל הארץ ולא כשושן פורים."
לדבריו, זה בדיוק הקסם של ירושלים &ndash; עיר שמצליחה להיות חלק מהעבר, ההווה והעתיד גם יחד. "יש ערים בעולם שאפשר להסתובב בהן ולראות איפה גר פעם איזה שר או מלך. אבל בירושלים, ברגע שאתה נכנס אליה, אתה לא בעבר &ndash; אתה בעתיד. הסיפור של העיר הולך ונכתב תוך כדי שאתה צועד ברחובות."
למה ירושלים חוגגת פורים באיחור? השאלה הנצחית &ndash; למה פורים בירושלים נחגג ביום שאחרי כולם? סורמלו מסביר: "חז"ל קבעו שעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון חוגגת שושן פורים בי'ד אדר, יום אחרי שאר המקומות. ירושלים, שהייתה מוקפת חומה, זכתה לחגיגה מאוחרת."
סורמלו מסכם את אהבתו לעיר: "פעם שאלו אותי מה זו ירושלים בשבילי. אמרתי &ndash; כמו סלט ירקות ענקי. יש בה הכול &ndash; חסידים, חרדים, דתיים לאומיים, חילונים, ערבים, תיירים &ndash; הכול מתערבב אבל לא לגמרי. וזה בדיוק מה שעושה אותה לכל כך מיוחדת."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
צילום: חיים גולדברג ,פלאש 90
&nbsp;

 פורים של ירושלים: העיר שבה כל סיפור הופך לאגדה

 המצב החמור בצפון, המחסור במים, והתוכנית להסדרת ההתיישבות בנגב –  בתוכנית של מנדי גרוזמן בכאן מורשת

החורף השחון ביותר בצפון ובגולן – סכנה לחקלאות

השנה אנו חווים את אחד החורפים השחונים ביותר שנמדדו בצפון ובגולן. איתמר גור ואלישיב רייכנר התייחסו לכך בפינתם השבועית בתוכנית של מנדי גרוזמן בכאן מורשת.

לדבריהם, מדובר בחורף היבש ביותר שתועד אי פעם באזור, עם פחות משליש מכמות המשקעים הרגילה. "המשמעות היא קריטית לחקלאות," אומר גור, "אנחנו במצב חירום. המאגרים שמהם אנו שואבים מים כבר מחודש אוקטובר הולכים ואוזלים, ובקצב הזה לא יהיה די מים להשקיה בחודשים הקרובים."

המצב עלול להוביל לכך שכ-20% מהחלקות החקלאיות בצפון לא יוכלו לקבל השקיה מספקת, מה שיוביל לפגיעה חמורה בגידולים וירידה בכמות הפירות והירקות שיגיעו לשוק. "אם לא יקרה נס במהלך החודש הקרוב, נהיה בבעיה רצינית," מוסיף גור.

רייכנר הזכיר כי בעבר כבר היו חורפים שחונים שהסתיימו בגשמים עזים ברגע האחרון, כמו בפסח לפני מספר שנים, כשהגשמים שירדו במערכת חורפית אחת מילאו את המאגרים. "לכן," הוא אומר, "זה הזמן להתחזק בתפילות ולבקש גשם."

הפזורה הבדואית בנגב – תוכניות להסדרה, אך ללא פתרון ממשי

בחלקה השני של הפינה התייחסו גור ורייכנר לתוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, נושא שמעסיק את המדינה כבר שנים רבות אך אינו מקבל טיפול מספק.

השבוע נערך דיון בוועדה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שם דווח על התקדמות בתוכנית המיקודים של הרשות להסדרה. התוכנית נועדה להתמודד עם הבעיה של 90,000 תושבים בדואים המתגוררים במקומות לא מוסדרים, אך נכון לעכשיו ההתקדמות איטית מאוד.

"אם נמשיך בקצב הנוכחי של הסדרה של כמה אלפי תושבים בשנה," מסביר גור, "ייקח עשרות שנים להסדיר את כל הפזורה. ובינתיים, האוכלוסייה רק גדלה, כך שהבעיה תתעצם."

דו"ח שפורסם השבוע על ידי מכון ריפמן קובע כי מדינת ישראל מפסידה בין 800 מיליון למיליארד וחצי שקלים בשנה בגלל חוסר ההסדרה של ההתיישבות הבדואית. "הנושא הזה לא מטופל כראוי," מדגיש רייכנר, "וכולנו נשלם את המחיר בעתיד אם לא יימצא פתרון אמיתי."

המשותף לשני הנושאים – הצורך בפעולה מידית

בין אם מדובר במשבר המים בצפון או במשבר הפזורה בנגב, גור ורייכנר מסכמים כי בשני המקרים מדובר באתגרים הדורשים פתרון מהיר, ולא דחיות והבטחות ריקות.

"זה הזמן להתפלל לגשם, לקוות לניסים ולדרוש מהממשלה לפעול," מסיימים השניים. "בעזרת השם, נזכה לגשמי ברכה ולפתרונות אמיתיים לכלל אזרחי ישראל."

יג באדר תשפה 

עורך איתי סופרין 

מפיקה אירה וקסלר 

&nbsp;המצב החמור בצפון, המחסור במים, והתוכנית להסדרת ההתיישבות בנגב &ndash;&nbsp; בתוכנית של מנדי גרוזמן בכאן מורשת
החורף השחון ביותר בצפון ובגולן &ndash; סכנה לחקלאות
השנה אנו חווים את אחד החורפים השחונים ביותר שנמדדו בצפון ובגולן. איתמר גור ואלישיב רייכנר התייחסו לכך בפינתם השבועית בתוכנית של מנדי גרוזמן בכאן מורשת.
לדבריהם, מדובר בחורף היבש ביותר שתועד אי פעם באזור, עם פחות משליש מכמות המשקעים הרגילה. "המשמעות היא קריטית לחקלאות," אומר גור, "אנחנו במצב חירום. המאגרים שמהם אנו שואבים מים כבר מחודש אוקטובר הולכים ואוזלים, ובקצב הזה לא יהיה די מים להשקיה בחודשים הקרובים."
המצב עלול להוביל לכך שכ-20% מהחלקות החקלאיות בצפון לא יוכלו לקבל השקיה מספקת, מה שיוביל לפגיעה חמורה בגידולים וירידה בכמות הפירות והירקות שיגיעו לשוק. "אם לא יקרה נס במהלך החודש הקרוב, נהיה בבעיה רצינית," מוסיף גור.
רייכנר הזכיר כי בעבר כבר היו חורפים שחונים שהסתיימו בגשמים עזים ברגע האחרון, כמו בפסח לפני מספר שנים, כשהגשמים שירדו במערכת חורפית אחת מילאו את המאגרים. "לכן," הוא אומר, "זה הזמן להתחזק בתפילות ולבקש גשם."
הפזורה הבדואית בנגב &ndash; תוכניות להסדרה, אך ללא פתרון ממשי
בחלקה השני של הפינה התייחסו גור ורייכנר לתוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, נושא שמעסיק את המדינה כבר שנים רבות אך אינו מקבל טיפול מספק.
השבוע נערך דיון בוועדה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שם דווח על התקדמות בתוכנית המיקודים של הרשות להסדרה. התוכנית נועדה להתמודד עם הבעיה של 90,000 תושבים בדואים המתגוררים במקומות לא מוסדרים, אך נכון לעכשיו ההתקדמות איטית מאוד.
"אם נמשיך בקצב הנוכחי של הסדרה של כמה אלפי תושבים בשנה," מסביר גור, "ייקח עשרות שנים להסדיר את כל הפזורה. ובינתיים, האוכלוסייה רק גדלה, כך שהבעיה תתעצם."
דו"ח שפורסם השבוע על ידי מכון ריפמן קובע כי מדינת ישראל מפסידה בין 800 מיליון למיליארד וחצי שקלים בשנה בגלל חוסר ההסדרה של ההתיישבות הבדואית. "הנושא הזה לא מטופל כראוי," מדגיש רייכנר, "וכולנו נשלם את המחיר בעתיד אם לא יימצא פתרון אמיתי."
המשותף לשני הנושאים &ndash; הצורך בפעולה מידית
בין אם מדובר במשבר המים בצפון או במשבר הפזורה בנגב, גור ורייכנר מסכמים כי בשני המקרים מדובר באתגרים הדורשים פתרון מהיר, ולא דחיות והבטחות ריקות.
"זה הזמן להתפלל לגשם, לקוות לניסים ולדרוש מהממשלה לפעול," מסיימים השניים. "בעזרת השם, נזכה לגשמי ברכה ולפתרונות אמיתיים לכלל אזרחי ישראל."
יג באדר תשפה&nbsp;
עורך איתי סופרין&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

 החורף השחון ביותר והפזורה הבדואית – פינת "צפון דרום" עם איתמר גור ואלישיב רייכנר

מנדי גרוזמן בשיחה עם יחיאל גלאי ואבי רבינא 

מתוך 'כאן מורשת'

יג באדר תשפה 

עורך איתי סופרין 

מפיקה אירה וקסלר 

מנדי גרוזמן בשיחה עם יחיאל גלאי ואבי רבינא&nbsp;
מתוך 'כאן מורשת'
יג באדר תשפה&nbsp;
עורך איתי סופרין&nbsp;
מפיקה אירה וקסלר&nbsp;

פינת הפרשנים

כאן מורשת

Recent clips