עו״ד צופנת נורדמן על שילוב נשים בלחימה: “90% מהתפקידים כבר פתוחים לנשים; צריך לעצור ניסויים שמסכנים לוחמות ופוגעים בכשירות”

עו״ד צופנת נורדמן, מנכ״לית פורום חירות וכבוד האדם, התייחסה בראיון עם נדב הלפרין בכאן מורשת,  לסוגיית שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה״ל, וטענה כי הדיון אינו צריך להיות דתי אלא מקצועי־מבצעי. לדבריה, “הצבא צריך לעשות מה שטוב לצבא. מה שטוב לצה״ל – טוב לכולנו, כי מטרתו לנצח”.

נורדמן הדגישה כי כבר כיום כ־90% מהתפקידים בצה״ל פתוחים לנשים, ורק מיעוטם סגור בשל הבדלים פיזיולוגיים. “זה לא אומר שנשים פחותות מגברים – רק שהן שונות. להעמיד את הגוף הגברי כמודל שאליו נשים צריכות להתאים את עצמן, זה לא הוגן ולא באמת בעד נשים”, אמרה.

בהתייחס לטענה כי אירועי 7 באוקטובר הוכיחו את הצלחת שילוב הנשים בלחימה, השיבה כי “אף אחד לא חולק על הגבורה שהפגינו הלוחמות. אבל הן פעלו במסגרת ההכשרה שניתנה להן. זה לא מלמד בהכרח על התאמה לתפקידי קצה אחרים, כמו שריון מתמרן”. לדבריה, גם נציגי המדינה בדיונים בבג״ץ הודו שהאירועים אינם מהווים הוכחה לכך ש”הניסוי הסתיים בהצלחה”.

נורדמן מתחה ביקורת על “פיילוטים חוזרים ונשנים” לשילוב נשים בתפקידים עצימים, וטענה כי יש לבחון ברצינות את השלכותיהם. היא ציינה כי פנתה במסגרת בקשת חופש מידע לקבלת נתונים על היקף וחומרת פציעות בקרב לוחמות לעומת לוחמים, אך לדבריה צה״ל סירב למסור נתונים מדויקים.

בסוגיית גיוס נשים דתיות והתנגדות רבנים למהלך, אמרה כי הרבנים “מסתכלים במבט על, על התמונה הכוללת וההשפעה ארוכת הטווח”, והוסיפה כי לצד סיפורים על בנות דתיות שנשארו דתיות במהלך השירות, יש לבחון את ההשלכות הרחבות על החברה והצבא.

הדיון הציבורי סביב שילוב נשים בלחימה התחדד בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע עתירות לבג״ץ והמחסור בכוח אדם לאחר המלחמה. בעוד שיש הרואים בהרחבת השילוב צורך ביטחוני, נורדמן סבורה כי השאלה המרכזית נותרת מקצועית: “צריך לעצור ולשאול מה מחזק את הצבא – ומה מחליש אותו”.

עורך איתי סופרין

מפיקה אירה וקסלר

קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90 

עו״ד צופנת נורדמן על שילוב נשים בלחימה: &ldquo;90% מהתפקידים כבר פתוחים לנשים; צריך לעצור ניסויים שמסכנים לוחמות ופוגעים בכשירות&rdquo;
עו״ד צופנת נורדמן, מנכ״לית פורום חירות וכבוד האדם, התייחסה בראיון עם נדב הלפרין בכאן מורשת,&nbsp; לסוגיית שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה״ל, וטענה כי הדיון אינו צריך להיות דתי אלא מקצועי־מבצעי. לדבריה, &ldquo;הצבא צריך לעשות מה שטוב לצבא. מה שטוב לצה״ל &ndash; טוב לכולנו, כי מטרתו לנצח&rdquo;.
נורדמן הדגישה כי כבר כיום כ־90% מהתפקידים בצה״ל פתוחים לנשים, ורק מיעוטם סגור בשל הבדלים פיזיולוגיים. &ldquo;זה לא אומר שנשים פחותות מגברים &ndash; רק שהן שונות. להעמיד את הגוף הגברי כמודל שאליו נשים צריכות להתאים את עצמן, זה לא הוגן ולא באמת בעד נשים&rdquo;, אמרה.
בהתייחס לטענה כי אירועי 7 באוקטובר הוכיחו את הצלחת שילוב הנשים בלחימה, השיבה כי &ldquo;אף אחד לא חולק על הגבורה שהפגינו הלוחמות. אבל הן פעלו במסגרת ההכשרה שניתנה להן. זה לא מלמד בהכרח על התאמה לתפקידי קצה אחרים, כמו שריון מתמרן&rdquo;. לדבריה, גם נציגי המדינה בדיונים בבג״ץ הודו שהאירועים אינם מהווים הוכחה לכך ש&rdquo;הניסוי הסתיים בהצלחה&rdquo;.
נורדמן מתחה ביקורת על &ldquo;פיילוטים חוזרים ונשנים&rdquo; לשילוב נשים בתפקידים עצימים, וטענה כי יש לבחון ברצינות את השלכותיהם. היא ציינה כי פנתה במסגרת בקשת חופש מידע לקבלת נתונים על היקף וחומרת פציעות בקרב לוחמות לעומת לוחמים, אך לדבריה צה״ל סירב למסור נתונים מדויקים.
בסוגיית גיוס נשים דתיות והתנגדות רבנים למהלך, אמרה כי הרבנים &ldquo;מסתכלים במבט על, על התמונה הכוללת וההשפעה ארוכת הטווח&rdquo;, והוסיפה כי לצד סיפורים על בנות דתיות שנשארו דתיות במהלך השירות, יש לבחון את ההשלכות הרחבות על החברה והצבא.
הדיון הציבורי סביב שילוב נשים בלחימה התחדד בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע עתירות לבג״ץ והמחסור בכוח אדם לאחר המלחמה. בעוד שיש הרואים בהרחבת השילוב צורך ביטחוני, נורדמן סבורה כי השאלה המרכזית נותרת מקצועית: &ldquo;צריך לעצור ולשאול מה מחזק את הצבא &ndash; ומה מחליש אותו&rdquo;.
עורך איתי סופרין
מפיקה אירה וקסלר
קרדיט תמונה: הדס פרוש פלאש 90&nbsp;