אב לילד בגן מירושלים משחזר את רגעי האימה לאחר פינוי הילדים לבתי החולים, מביע אמון בצוות החינוכי – וקורא לחשבון נפש לאומי בעקבות מותם של שני תינוקות: “זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו”

 

הרב משה איטח, אב לשלושה ומנהל מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, מספר בראיון עם אלי ביתאן בכאן מורשת  על הרגע שבו קיבל את הטלפון ששינה את יומו – ואולי את חייו. “אשתי התקשרה אליי באמצע היום ואמרה לי שיש אירוע בגן של הבן שלנו, ושהילדים פונו לבית חולים. לא ידענו מי פינה, לאן פינו, ומה מצבו של הילד”.

לדבריו, במשך כשעתיים הוא ומשפחתו חיפשו את בנם בין בתי החולים בירושלים. “אלה היו שעתיים של חוסר ודאות מוחלט. אתה שומע שמועות, מדברים על תינוקות שמצבם קשה, ואתה פשוט לא יודע איפה הילד שלך. בסוף גילינו שהוא בשערי צדק. ברוך השם – הוא בסדר”.

לצד תחושת ההקלה האישית, הרב איטח מדגיש כי אי אפשר להתעלם מהטרגדיה הכבדה: מותם של שני תינוקות. “עם ישראל איבד אתמול שני ילדים. זו טרגדיה בלתי נתפסת. קשה בכלל לחשוב על זה. אין מילים שיכולות לנחם הורים שאיבדו תינוק”.

למרות הביקורת הציבורית שנשמעת, הוא מבקש להגן על צוות הגן שבו לומד בנו. “אני מכיר את הגננת, את המטפלות ואת הסייעות. אלו נשים מסורות, נאמנות, שבחרו במקצוע הזה מתוך שליחות – לא מחוסר ברירה. הבן שלי שמח ללכת לגן ושמח לחזור ממנו. זה לא דבר מובן מאליו”.

עם זאת, הרב איטח אינו מתעלם מהבעיה הרחבה יותר: מחסור בפיקוח וקשיים כלכליים שמובילים הורים רבים למעונות לא מפוקחים. “המדינה מקשה על תקנים, השכר נמוך, וההורים – במיוחד אברכים צעירים – נאלצים לבחור בין מחיר לבטיחות. זה מצב בלתי אפשרי”.

לדבריו, אחרי האסון, כל הורה חייב לעצור ולשאול את עצמו שאלות קשות. “כל אבא ואימא צריכים לעשות חשבון נפש: לאן אני שולח את הילד שלי בבוקר? האם זה מקום שאני סומך עליו באמת? זה לא מתוך האשמה – אלא מתוך אחריות”.

לסיום הוא מדגיש: “זה לא הזמן להצביע באצבע מאשימה אחת. יש כאן אחריות של המדינה, של מערכות הפיקוח – וגם שלנו כהורים. ובעיקר, יש כאן כאב גדול. הלב עם המשפחות השכולות. שנדע רק בשורות טובות”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה:אירה וקסלר

קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90 

אב לילד בגן מירושלים משחזר את רגעי האימה לאחר פינוי הילדים לבתי החולים, מביע אמון בצוות החינוכי &ndash; וקורא לחשבון נפש לאומי בעקבות מותם של שני תינוקות: &ldquo;זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו&rdquo;
<hr dir="rtl" data-start="378" data-end="381">
&nbsp;
הרב משה איטח, אב לשלושה ומנהל מסגרת חינוכית לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, מספר בראיון עם אלי ביתאן בכאן מורשת&nbsp; על הרגע שבו קיבל את הטלפון ששינה את יומו &ndash; ואולי את חייו. &ldquo;אשתי התקשרה אליי באמצע היום ואמרה לי שיש אירוע בגן של הבן שלנו, ושהילדים פונו לבית חולים. לא ידענו מי פינה, לאן פינו, ומה מצבו של הילד&rdquo;.
לדבריו, במשך כשעתיים הוא ומשפחתו חיפשו את בנם בין בתי החולים בירושלים. &ldquo;אלה היו שעתיים של חוסר ודאות מוחלט. אתה שומע שמועות, מדברים על תינוקות שמצבם קשה, ואתה פשוט לא יודע איפה הילד שלך. בסוף גילינו שהוא בשערי צדק. ברוך השם &ndash; הוא בסדר&rdquo;.
לצד תחושת ההקלה האישית, הרב איטח מדגיש כי אי אפשר להתעלם מהטרגדיה הכבדה: מותם של שני תינוקות. &ldquo;עם ישראל איבד אתמול שני ילדים. זו טרגדיה בלתי נתפסת. קשה בכלל לחשוב על זה. אין מילים שיכולות לנחם הורים שאיבדו תינוק&rdquo;.
למרות הביקורת הציבורית שנשמעת, הוא מבקש להגן על צוות הגן שבו לומד בנו. &ldquo;אני מכיר את הגננת, את המטפלות ואת הסייעות. אלו נשים מסורות, נאמנות, שבחרו במקצוע הזה מתוך שליחות &ndash; לא מחוסר ברירה. הבן שלי שמח ללכת לגן ושמח לחזור ממנו. זה לא דבר מובן מאליו&rdquo;.
עם זאת, הרב איטח אינו מתעלם מהבעיה הרחבה יותר: מחסור בפיקוח וקשיים כלכליים שמובילים הורים רבים למעונות לא מפוקחים. &ldquo;המדינה מקשה על תקנים, השכר נמוך, וההורים &ndash; במיוחד אברכים צעירים &ndash; נאלצים לבחור בין מחיר לבטיחות. זה מצב בלתי אפשרי&rdquo;.
לדבריו, אחרי האסון, כל הורה חייב לעצור ולשאול את עצמו שאלות קשות. &ldquo;כל אבא ואימא צריכים לעשות חשבון נפש: לאן אני שולח את הילד שלי בבוקר? האם זה מקום שאני סומך עליו באמת? זה לא מתוך האשמה &ndash; אלא מתוך אחריות&rdquo;.
לסיום הוא מדגיש: &ldquo;זה לא הזמן להצביע באצבע מאשימה אחת. יש כאן אחריות של המדינה, של מערכות הפיקוח &ndash; וגם שלנו כהורים. ובעיקר, יש כאן כאב גדול. הלב עם המשפחות השכולות. שנדע רק בשורות טובות&rdquo;.
עורך:איתי סופרין
מפיקה:אירה וקסלר
קרדיט תמונה: חיים גולדברג פלאש 90&nbsp;