ביהמ"ש מאותת לפרקליטות " אין יכולת הרשעה בתיק 4000"

עורך: נתנאל ינובר, מגישים: דב אייכלר ואפרת שוקרון

ביהמ"ש מאותת לפרקליטות " אין יכולת הרשעה בתיק 4000" עורך: נתנאל ינובר, מגישים: דב אייכלר ואפרת שוקרון

כאן מורשת

תיק בקריסה / בא בדב עם אפרת שוקרון

ההסטוריון והבוטנאי אברהם דהאן מסביר לידידיה תנעמי 
מדוע נבחרו דווקא ארבעת המינים הללו, המייצגים את האמונה באל ששולט בכוחות הטבע ומוריד את הגשם

צילום: נעם דהאן

ההסטוריון והבוטנאי אברהם דהאן מסביר לידידיה תנעמי&nbsp; מדוע נבחרו דווקא ארבעת המינים הללו, המייצגים את האמונה באל ששולט בכוחות הטבע ומוריד את הגשם
צילום: נעם דהאן

ארבעת המינים 

הרב סר"ן אריה רובינשטיין רב גדוד יהונתן חטיבת חשמונאים 
משוחח עם ידידיה תנעמי על האתגרים הרוחניים של הלוחמים החרדים שלוחמים בדרום ובצפון ומקיימים את מצוות חג הסוכות.
קרדיט צילום: דו"צ

הרב סר"ן אריה רובינשטיין רב גדוד יהונתן חטיבת חשמונאים&nbsp; משוחח עם ידידיה תנעמי על האתגרים הרוחניים של הלוחמים החרדים שלוחמים בדרום ובצפון ומקיימים את מצוות חג הסוכות. קרדיט צילום: דו"צ

ספרא וסייפא

מנהל מחלקת תוכן והסברה במכון התורה והארץ מסביר את המסורת של העדפת אתרוגי ארץ ישראל ומתריע מהתרחבות גידול האתרוגים במרוקו: "אם נגיד לסוחרי האתרוגים שזה חשוב לנו – בעזרת השם הם יגדלו פה"

לקראת חג הסוכות, הרב יצחק דביר, מנהל מחלקת תוכן והסברה במכון התורה והארץ, מתייחסt אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשצ  לעלייה בהיקף האתרוגים המגיעים מחו"ל ולמסורת ארוכת השנים של העדפת אתרוגי ארץ ישראל.

לדברי הרב דביר, בשמיטה האחרונה הגיעו לישראל כ־350 אלף אתרוגים מחו"ל, מתוך צריכה שנתית של כמיליון אתרוגים. לדבריו, מגמת הגידול בייבוא אינה מסתיימת עם שנת השמיטה, ובימים אלה נוטעים במרוקו כ־2,500 דונם נוספים של אתרוגים – שטח שלדבריו דומה בהיקפו לשטח גידול האתרוגים בישראל.

דביר מבהיר כי מבחינה הלכתית מותר ליטול אתרוג שגדל בחו"ל, אך מסביר כי להעדפת אתרוגי ארץ ישראל יש שורשים עמוקים. לדבריו, כבר לפני כ־200 שנה ויותר התעוררו מחלוקות סביב אתרוגים מחו"ל, בין היתר בשל טענות שהם מורכבים, בעוד שבארץ ישראל הייתה חזקה על מטעים שבהם גידלו אתרוגים שאינם מורכבים.

עם השנים, לדבריו, נוספו טעמים נוספים להעדפת אתרוגי ארץ ישראל, ובהם חיזוק יישוב הארץ והחקלאות. דביר מדגיש כי אין מדובר רק בשיקול ציוני, ומביא את הרב חיים קנייבסקי כדוגמה: גם במקרה שבו אתרוג מחו"ל מהודר יותר מבחינה חיצונית, לדבריו, הרב קנייבסקי סבר שיש להעדיף את האתרוג מארץ ישראל.

עוד מזכיר דביר את הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, שלדבריו כתב כי כשם שמקדימים את פירות ארץ ישראל בברכות, כך יש להקדים אתרוג מארץ ישראל.

דביר מתייחס גם למסורת של אתרוגי קלבריה, ואומר כי מדובר בזן שניתן לגדל גם בישראל. לדבריו, כך ניתן לשלב את המסורת סביב הזן עם העדפת גידול בארץ ישראל.

באשר לגידול המקומי, דביר אומר כי התנאים החקלאיים בישראל מתאימים לגידול אתרוגים. "היא מעולה, יוצאים פה, ברוך השם, אתרוגים יפים מאוד", אמר. מנגד, לדבריו, מרוקו מצליחה לגדל כמויות גדולות של אתרוגים במחירים נמוכים יותר, בעיקר בשל עלויות העבודה הנמוכות.

לדבריו, התרחבות הגידול במרוקו עלולה להביא לשינוי משמעותי בשוק האתרוגים בישראל. "אנחנו כאילו חוזרים לאיזשהו דז'ה־וו של משהו, אירוע מלפני 200 שנה", אמר, כשהוא מזכיר את ההקפדה של פוסקים בעבר על אתרוגי ארץ ישראל, גם כאשר היה קשה ויקר להביא אותם.

"עכשיו אנחנו חיים בארץ ישראל", אמר דביר, "ויכול להיות שרוב האתרוגים של ארץ ישראל יגיעו מחוץ לארץ, ממרוקו, על חשבון הגידול בארץ ישראל".

לדבריו, לציבור יש השפעה על השוק באמצעות הבחירה שהוא עושה. "בסופו של דבר, כל השוק עובד מצב של ביקוש והיצע", אמר. "אם אנחנו נגיד את זה לכל סוחרי האתרוגים, אז בעזרת השם הם יגדלו פה".

עורך - איתי סופרין

הפקה עדי שטרנליכט ונעמי לוי

מנהל מחלקת תוכן והסברה במכון התורה והארץ מסביר את המסורת של העדפת אתרוגי ארץ ישראל ומתריע מהתרחבות גידול האתרוגים במרוקו: "אם נגיד לסוחרי האתרוגים שזה חשוב לנו &ndash; בעזרת השם הם יגדלו פה"
לקראת חג הסוכות, הרב יצחק דביר, מנהל מחלקת תוכן והסברה במכון התורה והארץ, מתייחסt אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשצ&nbsp; לעלייה בהיקף האתרוגים המגיעים מחו"ל ולמסורת ארוכת השנים של העדפת אתרוגי ארץ ישראל.
לדברי הרב דביר, בשמיטה האחרונה הגיעו לישראל כ־350 אלף אתרוגים מחו"ל, מתוך צריכה שנתית של כמיליון אתרוגים. לדבריו, מגמת הגידול בייבוא אינה מסתיימת עם שנת השמיטה, ובימים אלה נוטעים במרוקו כ־2,500 דונם נוספים של אתרוגים &ndash; שטח שלדבריו דומה בהיקפו לשטח גידול האתרוגים בישראל.
דביר מבהיר כי מבחינה הלכתית מותר ליטול אתרוג שגדל בחו"ל, אך מסביר כי להעדפת אתרוגי ארץ ישראל יש שורשים עמוקים. לדבריו, כבר לפני כ־200 שנה ויותר התעוררו מחלוקות סביב אתרוגים מחו"ל, בין היתר בשל טענות שהם מורכבים, בעוד שבארץ ישראל הייתה חזקה על מטעים שבהם גידלו אתרוגים שאינם מורכבים.
עם השנים, לדבריו, נוספו טעמים נוספים להעדפת אתרוגי ארץ ישראל, ובהם חיזוק יישוב הארץ והחקלאות. דביר מדגיש כי אין מדובר רק בשיקול ציוני, ומביא את הרב חיים קנייבסקי כדוגמה: גם במקרה שבו אתרוג מחו"ל מהודר יותר מבחינה חיצונית, לדבריו, הרב קנייבסקי סבר שיש להעדיף את האתרוג מארץ ישראל.
עוד מזכיר דביר את הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, שלדבריו כתב כי כשם שמקדימים את פירות ארץ ישראל בברכות, כך יש להקדים אתרוג מארץ ישראל.
דביר מתייחס גם למסורת של אתרוגי קלבריה, ואומר כי מדובר בזן שניתן לגדל גם בישראל. לדבריו, כך ניתן לשלב את המסורת סביב הזן עם העדפת גידול בארץ ישראל.
באשר לגידול המקומי, דביר אומר כי התנאים החקלאיים בישראל מתאימים לגידול אתרוגים. "היא מעולה, יוצאים פה, ברוך השם, אתרוגים יפים מאוד", אמר. מנגד, לדבריו, מרוקו מצליחה לגדל כמויות גדולות של אתרוגים במחירים נמוכים יותר, בעיקר בשל עלויות העבודה הנמוכות.
לדבריו, התרחבות הגידול במרוקו עלולה להביא לשינוי משמעותי בשוק האתרוגים בישראל. "אנחנו כאילו חוזרים לאיזשהו דז'ה־וו של משהו, אירוע מלפני 200 שנה", אמר, כשהוא מזכיר את ההקפדה של פוסקים בעבר על אתרוגי ארץ ישראל, גם כאשר היה קשה ויקר להביא אותם.
"עכשיו אנחנו חיים בארץ ישראל", אמר דביר, "ויכול להיות שרוב האתרוגים של ארץ ישראל יגיעו מחוץ לארץ, ממרוקו, על חשבון הגידול בארץ ישראל".
לדבריו, לציבור יש השפעה על השוק באמצעות הבחירה שהוא עושה. "בסופו של דבר, כל השוק עובד מצב של ביקוש והיצע", אמר. "אם אנחנו נגיד את זה לכל סוחרי האתרוגים, אז בעזרת השם הם יגדלו פה".
עורך - איתי סופרין
הפקה עדי שטרנליכט ונעמי לוי

תיק בקריסה / בא בדב עם אפרת שוקרון

כאן מורשת

Social links

Recent clips