ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון וראש חטיבת המחקר באמ״ן לשעבר, תת־אלוף במיל׳ יוסי קופרווסר, אומר כי ישראל צריכה להמתין להחלטה האמריקנית בנוגע להמשך המערכה מול איראן. לדבריו, ייתכן שהשלב הבא יתמקד בתשתיות כלכליות ואזרחיות, וכי התיאום בין ישראל לארצות הברית חיוני להמשך המהלך.

ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, תת־אלוף במיל׳ יוסי קופרווסר, התייחס בריאיון  לבני טיטלבוים בכאן מורשת להתפתחויות מול איראן ולאפשרות של הרחבת המערכה הצבאית. לדבריו, המערכת הצבאית נערכת לקראת הכרעה, ובמסגרת ההיערכות נבחנת גם האפשרות של פעולה צבאית נוספת.

קופרווסר הסביר כי אם הלחץ הכלכלי על איראן לא יביא לתוצאה הרצויה בתוך זמן סביר, ייתכן שתישקל אפשרות צבאית. הוא ציין כי פריסת הכוחות האמריקניים בישראל היא חלק מההיערכות, וכי הביקור נועד, בין היתר, לאפשר החלפת דעות על המצב עם ראש הממשלה.

עם זאת, הוא הדגיש כי לישראל יש מגבלות בכל הנוגע ליכולת לצאת למערכה נרחבת באיראן בתקופה הקרובה, בין היתר בשל הבחירות הצפויות והזמן שיידרש לאחריהן להרכבת ממשלה.

"יכול להיות שהמלחמה הבאה תתמקד ביעדים כלכליים ובתשתיות אזרחיות"

בהתייחסו לאפשרויות הצבאיות שעומדות לרשות ארצות הברית, אמר קופרווסר כי פצצות כבדות עשויות להיות רלוונטיות לטיפול במתקנים מבוצרים, אך אין בכך בהכרח כדי לשנות את תמונת המערכה.

לדבריו, עד כה התמקדו התקיפות באיראן ביעדים הקשורים לתוכנית הגרעין, לתוכנית הטילים הבליסטיים וליכולות הצבאיות של המדינה. בשלב הבא, לדבריו, ייתכן שהמיקוד יהיה שונה ויכלול יעדים כלכליים ותשתיות אזרחיות, מהלך שעשוי לשנות את אופי המערכה.

באשר לאפשרות להפיל את המשטר האיראני באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, אמר כי מעולם לא חשב שזו דרך מספקת להשגת המטרה. עם זאת, הוא העריך כי ייתכן שמאחורי הקלעים נבחנים אמצעים נוספים שנועדו להכביד על המשטר ולשכנע את הציבור האיראני לצאת למהלך שיוביל להחלפתו. הוא הדגיש כי אינו יודע אם צעדים כאלה אכן מתבצעים.

"אנחנו צריכים בשלב זה לחכות ולראות מה האמריקאים עושים"

קופרווסר התייחס גם לשאלה אם ישראל צריכה ליזום תקיפה נגד ההנהגה האיראנית במקרה שייווצר מודיעין איכותי שיאפשר זאת. לדבריו, בשלב הנוכחי נכון להמתין להחלטה האמריקנית.

"האמריקאים מובילים את המהלך הזה", אמר. "אם האמריקאים יחליטו לתקוף את ההנהגה האיראנית, זה סיפור אחר. כל עוד הם לא מחליטים על הכיוון הזה, אנחנו צריכים להיות מתואמים עם האמריקאים בצורה מלאה".

לדבריו, לאחר תקופה שבה ארצות הברית וישראל פועלות יחד נגד איראן, חשוב שלא לפגוע בתיאום בין המדינות. הוא הדגיש כי שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן הוא מרכיב מרכזי בניהול המערכה.

ההרתעה מול איראן וחופש הפעולה בזירות האחרות

קופרווסר סבור כי ההרתעה הישראלית היא אחד הגורמים לכך שאיראן נמנעת מלהרחיב את הפגיעה בישראל. לדבריו, האיראנים חוששים שישראל תתקוף בתגובה תשתיות כלכליות חיוניות, ולכן הם מעדיפים להימנע מהסלמה ישירה מול ישראל.

במקביל, הוא ציין כי איראן נפגעה באופן משמעותי, וכי ייתכן שהיא מקווה שהלחץ על ארצות הברית יוביל אותה להעדיף בסופו של דבר סיום מדיני.

באשר לזירות האחרות, אמר קופרווסר כי לישראל יש כיום חופש פעולה רחב יחסית. לדבריו, ישראל ממשיכה לפעול נגד חמאס ברצועת עזה, נגד תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון וגם בסוריה וביהודה ושומרון.

הוא הוסיף כי ישראל נדרשת להכריע כיצד לפעול בהמשך ברצועת עזה, וכי המציאות הנוכחית נוחה לישראל בתקופת הביניים. עם זאת, לדבריו, בהמשך יהיה צורך לקבל החלטות נוספות בנוגע להמשך המערכה.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק

ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון וראש חטיבת המחקר באמ״ן לשעבר, תת־אלוף במיל׳ יוסי קופרווסר, אומר כי ישראל צריכה להמתין להחלטה האמריקנית בנוגע להמשך המערכה מול איראן. לדבריו, ייתכן שהשלב הבא יתמקד בתשתיות כלכליות ואזרחיות, וכי התיאום בין ישראל לארצות הברית חיוני להמשך המהלך.
ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, תת־אלוף במיל׳ יוסי קופרווסר, התייחס בריאיון&nbsp; לבני טיטלבוים בכאן מורשת להתפתחויות מול איראן ולאפשרות של הרחבת המערכה הצבאית. לדבריו, המערכת הצבאית נערכת לקראת הכרעה, ובמסגרת ההיערכות נבחנת גם האפשרות של פעולה צבאית נוספת.
קופרווסר הסביר כי אם הלחץ הכלכלי על איראן לא יביא לתוצאה הרצויה בתוך זמן סביר, ייתכן שתישקל אפשרות צבאית. הוא ציין כי פריסת הכוחות האמריקניים בישראל היא חלק מההיערכות, וכי הביקור נועד, בין היתר, לאפשר החלפת דעות על המצב עם ראש הממשלה.
עם זאת, הוא הדגיש כי לישראל יש מגבלות בכל הנוגע ליכולת לצאת למערכה נרחבת באיראן בתקופה הקרובה, בין היתר בשל הבחירות הצפויות והזמן שיידרש לאחריהן להרכבת ממשלה.
"יכול להיות שהמלחמה הבאה תתמקד ביעדים כלכליים ובתשתיות אזרחיות"
בהתייחסו לאפשרויות הצבאיות שעומדות לרשות ארצות הברית, אמר קופרווסר כי פצצות כבדות עשויות להיות רלוונטיות לטיפול במתקנים מבוצרים, אך אין בכך בהכרח כדי לשנות את תמונת המערכה.
לדבריו, עד כה התמקדו התקיפות באיראן ביעדים הקשורים לתוכנית הגרעין, לתוכנית הטילים הבליסטיים וליכולות הצבאיות של המדינה. בשלב הבא, לדבריו, ייתכן שהמיקוד יהיה שונה ויכלול יעדים כלכליים ותשתיות אזרחיות, מהלך שעשוי לשנות את אופי המערכה.
באשר לאפשרות להפיל את המשטר האיראני באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, אמר כי מעולם לא חשב שזו דרך מספקת להשגת המטרה. עם זאת, הוא העריך כי ייתכן שמאחורי הקלעים נבחנים אמצעים נוספים שנועדו להכביד על המשטר ולשכנע את הציבור האיראני לצאת למהלך שיוביל להחלפתו. הוא הדגיש כי אינו יודע אם צעדים כאלה אכן מתבצעים.
"אנחנו צריכים בשלב זה לחכות ולראות מה האמריקאים עושים"
קופרווסר התייחס גם לשאלה אם ישראל צריכה ליזום תקיפה נגד ההנהגה האיראנית במקרה שייווצר מודיעין איכותי שיאפשר זאת. לדבריו, בשלב הנוכחי נכון להמתין להחלטה האמריקנית.
"האמריקאים מובילים את המהלך הזה", אמר. "אם האמריקאים יחליטו לתקוף את ההנהגה האיראנית, זה סיפור אחר. כל עוד הם לא מחליטים על הכיוון הזה, אנחנו צריכים להיות מתואמים עם האמריקאים בצורה מלאה".
לדבריו, לאחר תקופה שבה ארצות הברית וישראל פועלות יחד נגד איראן, חשוב שלא לפגוע בתיאום בין המדינות. הוא הדגיש כי שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן הוא מרכיב מרכזי בניהול המערכה.
ההרתעה מול איראן וחופש הפעולה בזירות האחרות
קופרווסר סבור כי ההרתעה הישראלית היא אחד הגורמים לכך שאיראן נמנעת מלהרחיב את הפגיעה בישראל. לדבריו, האיראנים חוששים שישראל תתקוף בתגובה תשתיות כלכליות חיוניות, ולכן הם מעדיפים להימנע מהסלמה ישירה מול ישראל.
במקביל, הוא ציין כי איראן נפגעה באופן משמעותי, וכי ייתכן שהיא מקווה שהלחץ על ארצות הברית יוביל אותה להעדיף בסופו של דבר סיום מדיני.
באשר לזירות האחרות, אמר קופרווסר כי לישראל יש כיום חופש פעולה רחב יחסית. לדבריו, ישראל ממשיכה לפעול נגד חמאס ברצועת עזה, נגד תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון וגם בסוריה וביהודה ושומרון.
הוא הוסיף כי ישראל נדרשת להכריע כיצד לפעול בהמשך ברצועת עזה, וכי המציאות הנוכחית נוחה לישראל בתקופת הביניים. עם זאת, לדבריו, בהמשך יהיה צורך לקבל החלטות נוספות בנוגע להמשך המערכה.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
קרדיט תמונה:שאטרסטוק